לדלג לתוכן

מסכת יומא – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ב. א. א. (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ל. ק. (שיחה | תרומות)
מ הוספת קטגוריה:סדר מועד באמצעות HotCat
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא. ב[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&daf=2&format=pdf מסכת יומא] ישנם שמונה פרקים ושמונים וששה וחצי דפים.
'''מַסֶּכֶת יוֹמָא''' (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא. ב[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&daf=2&format=pdf מסכת יומא] ישנם שמונה פרקים ושמונים וששה וחצי דפים.


נושא המסכת הוא בעניני [[יום הכפורים]], והנושאים המסתעפים הן: דיני [[כהן גדול]] וסדר העבודה, הקלפי והשעיר לעזאזל, איסורי אכילה ביוהכ"פ. וכן בעניני שחיטת ה[[תמיד]], ו[[תרומת הדשן]].
המסכת עוסקת בעניני [[יום הכפורים]], והנושאים המסתעפים הן: דיני [[כהן גדול]] וסדר העבודה, הקלפי והשעיר לעזאזל, איסורי אכילה ביוהכ"פ. וכן בעניני שחיטת ה[[תמיד]], ו[[תרומת הדשן]].


[[רב שרירא גאון]] היה קורא למסכת זו בשם [[יום הכיפורים|כיפורים]].
[[רב שרירא גאון]] היה קורא למסכת זו בשם [[יום הכיפורים|כיפורים]].
שורה 47: שורה 47:
{{שס}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:סדר מועד]]

גרסה אחרונה מ־22:21, 30 בספטמבר 2025

מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא. במסכת יומא ישנם שמונה פרקים ושמונים וששה וחצי דפים.

המסכת עוסקת בעניני יום הכפורים, והנושאים המסתעפים הן: דיני כהן גדול וסדר העבודה, הקלפי והשעיר לעזאזל, איסורי אכילה ביוהכ"פ. וכן בעניני שחיטת התמיד, ותרומת הדשן.

רב שרירא גאון היה קורא למסכת זו בשם כיפורים.

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

במסכת מבואר[1] על אחד האמוראים שהיה אומר לעצמו "דברי מוסר" שלא תזוח דעתו. מסיפור זה למדים שני ענינים: (א) צריכים לשלול ענין של ישות כו'. (ב) שאכן יכולים לשלול זאת.[2]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ביאורים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ח ב. וכי לשכת פרהדרין הייתה, והלא לשכת בלווטי הייתה. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 1914 (עמ' 168)
  • נב א. ה' מקראות אין להם הכרע, ואחד מהם משוקדים, דמספקא לן אי קאי אגביעים או אכפתוריה ופרחיה. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 1916 (עמ' 170)

ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ דף פ"ו ב.
  2. ^ התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמ' 1332.