המשכה והאצלה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:14, 10 בדצמבר 2023

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הלשונות המשכה והאצלה מבטאות את השוני התהומי שבין הנבראים לעולם האצילות^[1].

הקושי בהבנת מציאות הספירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנבראים הם "מחודשים" (יש מאין), ולכן מהות מציאותם (גם בשעה שהם קיימים) היא "אין"^[2] (מאחר והם "עשויים" מ"אין", שהרי הקב"ה לקח "אין ואפס" וממנו עשה את ה"יש"). אבל חס ושלום לומר דבר כזה על הספירות דאצילות (שהם "אין" או "בטלים במציאות") – שהרי הן אלוקות, וממילא הן מציאות אמיתית מצד עצמן (ולא כהנבראים – שכל מציאותם היא רק מצד רצון ה').

וממילא נשאלת שאלה עצומה: כיצד "מסתדרת" העובדה שהספירות הן מציאות עם האמונה שה' הוא אחד הפשוט? אם הוא אחד פשוט (שאינו מורכב מחלקים ואיברים), מה הפירוש בזה שיש לו רצון וחכמה ובינה וחסד וכו'?

הסבר אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

ועל זה עונה אדמו"ר הזקן^[3] שהספירות הן "המשכה והאצלה", היינו, שאינן מחודשות מאין אלא המשכה והאצלה שלו^[4].

ראה גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

עולם האצילות

הערות שוליים

↑ תניא, שעהיוה"א, ע"פ ביאורי הרי"כ במאור שבתורה עמ' 358.
↑ תניא, שער היחוד והאמונה, פרקים א'-ז'.
↑ שם, שם פרקים ח'-י'.
↑ המובא כאן הוא בתכלית הקיצור. אדמו"ר הזקן דן בפרקים הנ"ל באריכות בכל התהיות שהסבר זה גופא מעלה, ועונה על כולן אחת לאחת.

[1] תניא, שעהיוה"א, ע"פ ביאורי הרי"כ במאור שבתורה עמ' 358.

[2] תניא, שער היחוד והאמונה, פרקים א'-ז'.

[3] שם, שם פרקים ח'-י'.

[4] המובא כאן הוא בתכלית הקיצור. אדמו"ר הזקן דן בפרקים הנ"ל באריכות בכל התהיות שהסבר זה גופא מעלה, ועונה על כולן אחת לאחת.

[1]

[2]

[3]

[4]

גרסה מ־03:29, 29 בינואר 2023 (עריכה) שיע בוט (שיחה \| תרומות) מ (החלפת טקסט – "אין ואפס" ב־"אין ואפס") → העריכה הקודמת		גרסה אחרונה מ־02:14, 10 בדצמבר 2023 (עריכה) (ביטול) ספירת המלכות (שיחה \| תרומות) אין תקציר עריכה
שורה 1:		שורה 1:
			{{להשלים}}

	הלשונות '''המשכה''' ו'''האצלה''' מבטאות את השוני התהומי שבין הנבראים לעולם האצילות{{הערה\|תניא, שעהיוה"א, ע"פ ביאורי הרי"כ במאור שבתורה עמ' 358.}}.		הלשונות '''המשכה''' ו'''האצלה''' מבטאות את השוני התהומי שבין הנבראים לעולם האצילות{{הערה\|תניא, שעהיוה"א, ע"פ ביאורי הרי"כ במאור שבתורה עמ' 358.}}.