שלום דובער קרינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
היהלום החסידי (שיחה | תרומות) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שלום בער קרינסקי''' הוא שליח הרבי ורבה של וילנא | [[קובץ:שדב קרינסקי.png|ממוזער|הרב שלום דובער קרינסקי]] | ||
הרב '''שלום בער קרינסקי''' הוא [[שליח הרבי]] ורבה של [[וילנא]] שב[[ליטא]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
לאחר נפילת [[מסך הברזל]] הצטרף לתלמידים השלוחים שיצאו לפעול במדינות ברית המועצות לשעבר מטעם '[[עזרת אחים]]'. | לאחר נפילת [[מסך הברזל]] הצטרף לתלמידים השלוחים שיצאו לפעול במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר מטעם '[[עזרת אחים]]'. | ||
כאשר חזר משליחות הביא ספרים עתיקים שמצא במקום השליחות והכניס לרבי באמצעות דודו המזכיר ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] והרבי היה שבע רצון מכך{{הערה|דרך תמים ד' עמוד 46.}}. | כאשר חזר משליחות הביא ספרים עתיקים שמצא במקום השליחות והכניס לרבי באמצעות דודו המזכיר ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] והרבי היה שבע רצון מכך{{הערה|דרך תמים ד' עמוד 46.}}. | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
כתוצאה מהפעילות, הפך לרב לא רישמי של הקהילה ובית הכנסת הכוראלי 'טהרת הקודש', שהינו בית הכנסת היחיד שנותר בעיר מהתקופה שלפני [[מלחמת העולם השניה]], והיה שייך לקהילת ה'משכילים' בעיר. | כתוצאה מהפעילות, הפך לרב לא רישמי של הקהילה ובית הכנסת הכוראלי 'טהרת הקודש', שהינו בית הכנסת היחיד שנותר בעיר מהתקופה שלפני [[מלחמת העולם השניה]], והיה שייך לקהילת ה'משכילים' בעיר. | ||
מספר שנים לאחר ששימש בפועל כרב המקום, החליטו חלק מחברי הקהילה הותיקים להביא רב צעיר מחוגי הליטאים ולמנות אותו רישמית כרב בית הכנסת, דבר שהוביל לחיכוכים שונים בין תומכי | מספר שנים לאחר ששימש בפועל כרב המקום, החליטו חלק מחברי הקהילה הותיקים להביא רב צעיר מחוגי הליטאים ולמנות אותו רישמית כרב בית הכנסת, דבר שהוביל לחיכוכים שונים בין תומכי הרב קרינסקי ותומכי הרב החדש. | ||
לצד פעילותו בוילנה, חולשת פעילותו על הפצת יהדות גם בעיירות הפזורות במחוז וילנה. | לצד פעילותו בוילנה, חולשת פעילותו על הפצת יהדות גם בעיירות הפזורות במחוז וילנה. | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב מנחם מענדל קרינסקי - שליח הרבי ורבה של קובנה | *בנו, הרב מנחם מענדל קרינסקי - שליח הרבי ורבה של [[קובנה]] | ||
*בנו, שניאור זלמן | |||
*בנו, הרב קלמן | |||
*בנו, הרב לוי יצחק | |||
*בתו, דבורה לאה קלמנסון - שליחה בלידס אנגליה | |||
*בנו, יוסף שמעיה | |||
*בנו, ברוך | |||
*בתו, ברכה מושקא | |||
*בנו, ישראל | |||
*בנו, גבריאל נח | |||
*בנו, פנחס שמואל | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־15:26, 1 בספטמבר 2024
הרב שלום בער קרינסקי הוא שליח הרבי ורבה של וילנא שבליטא.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר נפילת מסך הברזל הצטרף לתלמידים השלוחים שיצאו לפעול במדינות ברית המועצות לשעבר מטעם 'עזרת אחים'.
כאשר חזר משליחות הביא ספרים עתיקים שמצא במקום השליחות והכניס לרבי באמצעות דודו המזכיר ר' חיים יהודה קרינסקי והרבי היה שבע רצון מכך[1].
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת נחמה דינה.
בתחילת שנת תשנ"ה יצא לפעול בשליחות הרבי בוילנה, והקים בעיר מוסדות חינוך, שיעורי תורה ופעילות עזר וסיוע, והעניק שירותים קהילתיים נוספים.
כתוצאה מהפעילות, הפך לרב לא רישמי של הקהילה ובית הכנסת הכוראלי 'טהרת הקודש', שהינו בית הכנסת היחיד שנותר בעיר מהתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, והיה שייך לקהילת ה'משכילים' בעיר.
מספר שנים לאחר ששימש בפועל כרב המקום, החליטו חלק מחברי הקהילה הותיקים להביא רב צעיר מחוגי הליטאים ולמנות אותו רישמית כרב בית הכנסת, דבר שהוביל לחיכוכים שונים בין תומכי הרב קרינסקי ותומכי הרב החדש.
לצד פעילותו בוילנה, חולשת פעילותו על הפצת יהדות גם בעיירות הפזורות במחוז וילנה.
בשנת תשפ"ג הודיע בית המשפט כי הרב קרינסקי ורעייתו אשמים בגירעון הכספי אליו הגיעו מוסדות החינוך שתחת אחריותם, כשמנגד טענו בני הזוג קרינסקי כי הגוף האחראי על חלוקת כספי השילומים[2] לא חילק את הכספים בצורה הוגנת ושקופה והוא האחראי להידרדרות במאזן הכספים של המוסדות[3].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב מנחם מענדל קרינסקי - שליח הרבי ורבה של קובנה
- בנו, שניאור זלמן
- בנו, הרב קלמן
- בנו, הרב לוי יצחק
- בתו, דבורה לאה קלמנסון - שליחה בלידס אנגליה
- בנו, יוסף שמעיה
- בנו, ברוך
- בתו, ברכה מושקא
- בנו, ישראל
- בנו, גבריאל נח
- בנו, פנחס שמואל
הערות שוליים
- ↑ דרך תמים ד' עמוד 46.
- ↑ פיצוי כספי של ממשלת גרמניה בעקבות השואה.
- ↑ דיווח באתר חרדים 10.