הכל הוא אלוקות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==הכל הוא אלוקות, ואלוקות הוא הכל== | ==הכל הוא אלוקות, ואלוקות הוא הכל== | ||
ברעיון זה עצמו, מובאים בשם הבעל שם טוב 2 נוסחאות, שיש ביניהם חילוקים בדרכי עבודת השם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ז אגרת ו'שמא עמוד צ.}}. | ברעיון זה עצמו, מובאים בשם הבעל שם טוב 2 נוסחאות, שיש ביניהם חילוקים בדרכי עבודת השם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ז אגרת ו'שמא עמוד צ.}}. | ||
*'''הכל הוא אלוקות''' - ההבנה שלכל העולמות אין למעשה מציאות עצמאית (כמו שאור השמש נעלם ברגע שהשמש שוקעת ומפסיקה להאיר), מתחילה את ההתבוננות 'מלמטה' ("'''הכל'''"), קודם כל ברור לנו שיש את המציאות של העולמות, ועל ידי התבוננות אנחנו מגיעים למסקנא שהם בטלים לקב"ה. הבנה זו מכונה במקומות אחרים בשם [[דעת תחתון]], ובהבנה הזו המציאות של העולמות היא הדבר היציב והברור, | *'''הכל הוא אלוקות''' - ההבנה שלכל העולמות אין למעשה מציאות עצמאית (כמו שאור השמש נעלם ברגע שהשמש שוקעת ומפסיקה להאיר), מתחילה את ההתבוננות 'מלמטה' ("'''הכל'''"), קודם כל ברור לנו שיש את המציאות של העולמות, ועל ידי התבוננות אנחנו מגיעים למסקנא שהם בטלים לקב"ה. הבנה זו מכונה במקומות אחרים בשם [[דעת תחתון]], [[יחודא תתאה]], ובהבנה הזו המציאות של העולמות היא הדבר היציב והברור, זה שהכל בטל לקב"ה זה החידוש. | ||
*'''אלוקות הוא הכל''' - לעומת זאת ההבנה הנעלית יותר היא [[דעת עליון]], האופן שבו מסתכלים על העולם כפי שהקב"ה (ה'אויבערשטער' = העליון) מסתכל עליו, שקודם כל ברור ופשוט שיש את המציאות של הקב"ה, ומזה מגיעים להבנה ומסקנא שגם העולמות שהוא ברא – הם גם חלק מאותה מציאות אלוקית. בהבנה הזו, המציאות של הקב"ה היא הדבר הפשוט, וזה שיש עולמות שבטלים אליו – זה החידוש. | *'''אלוקות הוא הכל''' - לעומת זאת ההבנה הנעלית יותר היא [[דעת עליון]], [[יחודא עילאה]]. האופן שבו מסתכלים על העולם כפי שהקב"ה (ה'אויבערשטער' = העליון) מסתכל עליו, שקודם כל ברור ופשוט שיש את המציאות של הקב"ה, ומזה מגיעים להבנה ומסקנא שגם העולמות שהוא ברא – הם גם חלק מאותה מציאות אלוקית. בהבנה הזו, המציאות של הקב"ה היא הדבר הפשוט, וזה שיש עולמות שבטלים אליו – זה החידוש. | ||
==הכל הוא הקב"ה== | ==הכל הוא הקב"ה== | ||