חיים משה דובער רייך: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
מ (הוספת קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"א באמצעות HotCat) |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''חיים משה דובער (בער'ל) רייך''' (סביבות תרכ"א - סביבות תרפ" | ר' '''חיים משה דובער (בער'ל) רייך''' (כונה בליובאוויטש בשם '''בערע שילמ'ס''', סביבות תרכ"א - סביבות תרפ"ט), היה נינו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ו[[שד"ר]] של [[כולל חב"ד ארץ הקודש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לערך בשנת [[תרכ"א]] ב[[וורשה]] לאביו ר' [[משולם רייך]] חתנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ראו מחקרו של ר' [[ישראל ברדה]] בספר [[הרז"א]] עמוד 244.}}, והיה בן גילם של [[הרז"א]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] | נולד לערך בשנת [[תרכ"א]] ב[[וורשה]] לאביו ר' [[משולם רייך]] חתנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ראו מחקרו של ר' [[ישראל ברדה]] בספר [[הרז"א]] עמוד 244.}}, והיה בן גילם של [[הרז"א]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגרת הרב"ש — מגדל עז ע' תרד. הערות המו"ל באגרות קודש אדמו"ר הצ"צ ע' תקיא.}}. | ||
{{הערה|אגרת הרב"ש — מגדל עז ע' תרד. הערות המו"ל באגרות קודש אדמו"ר הצ"צ ע' תקיא.}}. | |||
במשך מספר שנים לאחר החתונה לא זכו הוריו לילדים, עד שאדמו"ר הצמח צדק בירך את אמו שתזכה להיפקד בזרע של קיימא{{הערה|מאיר עיני הגולה, וורשה תרצ"ב עמוד 74.}}. | במשך מספר שנים לאחר החתונה לא זכו הוריו לילדים, עד שאדמו"ר הצמח צדק בירך את אמו שתזכה להיפקד בזרע של קיימא{{הערה|מאיר עיני הגולה, וורשה תרצ"ב עמוד 74.}}. | ||
שורה 11: | שורה 10: | ||
בין השנים [[תרס"ז]] עד סביבות שנת [[תרע"א]] שימש כ[[שד"ר]] עבור כולל חב"ד בארץ הקודש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/36/3.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק ל"ו].}}. | בין השנים [[תרס"ז]] עד סביבות שנת [[תרע"א]] שימש כ[[שד"ר]] עבור כולל חב"ד בארץ הקודש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/36/3.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק ל"ו].}}. | ||
התגורר ב[[לנינגרד]], ובשנים בהן התגורר אדמו"ר הריי"צ בעיר, בין השנים [[תרפ"ד]]-שלהי [[תרפ"ז]], היה זה שסיפק יין לקידוש עבור בית הרבי. כאשר אחד המקורבים תמה בפני אדמו"ר הריי"צ כיצד אפשר לסמוך על היין שלו, והרי הבנים שלו עובדים במשרדי הממשלה במקום שמחללים שבת, השיב לו הרבי: "אם לא לסמוך על הכשרות בענינים אלו על ר' דובער שילמ'ס, על מי כן יסמכו?!..."{{הערה|רשימות דברים (תשס"ט) עמוד 190.}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
שורה 17: | שורה 16: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*לשמע אזן (תש"נ) עמוד רכד, | *לשמע אזן (תש"נ) עמוד רכד, | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
שורה 27: | שורה 26: | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"א]] |
גרסה אחרונה מ־00:58, 17 בספטמבר 2024
ר' חיים משה דובער (בער'ל) רייך (כונה בליובאוויטש בשם בערע שילמ'ס, סביבות תרכ"א - סביבות תרפ"ט), היה נינו הבכור של אדמו"ר הצמח צדק, ושד"ר של כולל חב"ד ארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לערך בשנת תרכ"א בוורשה לאביו ר' משולם רייך חתנו של רבי ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק[1], והיה בן גילם של הרז"א ואדמו"ר הרש"ב[2].
במשך מספר שנים לאחר החתונה לא זכו הוריו לילדים, עד שאדמו"ר הצמח צדק בירך את אמו שתזכה להיפקד בזרע של קיימא[3].
בסביבות שנת תרל"ג עברה משפחתו מוורשה לליובאוויטש, שם מופיע שמו שהתקבל כחבר בפנקס חברת 'מלביש ערומים'.
בין השנים תרס"ז עד סביבות שנת תרע"א שימש כשד"ר עבור כולל חב"ד בארץ הקודש[4].
התגורר בלנינגרד, ובשנים בהן התגורר אדמו"ר הריי"צ בעיר, בין השנים תרפ"ד-שלהי תרפ"ז, היה זה שסיפק יין לקידוש עבור בית הרבי. כאשר אחד המקורבים תמה בפני אדמו"ר הריי"צ כיצד אפשר לסמוך על היין שלו, והרי הבנים שלו עובדים במשרדי הממשלה במקום שמחללים שבת, השיב לו הרבי: "אם לא לסמוך על הכשרות בענינים אלו על ר' דובער שילמ'ס, על מי כן יסמכו?!..."[5].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, ר' שלום יהודה גריבאוו[6].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמע אזן (תש"נ) עמוד רכד,
הערות שוליים
- ↑ ראו מחקרו של ר' ישראל ברדה בספר הרז"א עמוד 244.
- ↑ אגרת הרב"ש — מגדל עז ע' תרד. הערות המו"ל באגרות קודש אדמו"ר הצ"צ ע' תקיא.
- ↑ מאיר עיני הגולה, וורשה תרצ"ב עמוד 74.
- ↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק ל"ו.
- ↑ רשימות דברים (תשס"ט) עמוד 190.
- ↑ מכתב אדמו"ר הריי"צ אליו באגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'עט, משנת תרפ"ב.