יוסף הרטמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(33 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב יוסף הרטמן (מימין) עם הרב דוד לאו (משמאל).jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יוסף הרטמן (מימין) עם הרב [[דוד לאו]] (משמאל)]]
[[קובץ:הרב יוסף הרטמן (מימין) עם הרב דוד לאו (משמאל).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף הרטמן (מימין) עם הרב הראשי לישראל לשעבר הרב [[דוד לאו]] (משמאל)]]


הרב '''יוסף הרטמן''' (יליד שנת [[תש"ב]], 1941) הינו מחנך מרצה ו[[סופר|מחבר ספרים]] תושב [[נחלת הר חב"ד]]. הרב הרטמן ששימש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] וכמנהל הראשון של [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|סניף בית הספר]] ב[[קריית מלאכי]].  
הרב '''יוסף הרטמן''' (יליד שנת [[תש"ב]], 1941) הינו מחנך מרצה ו[[סופר|מחבר ספרים]] תושב [[נחלת הר חב"ד]]. הרב הרטמן שימש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] וכמנהל הראשון של [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]], רב בית ספר חב"ד בנות בנחלת הר חב"ד ופעיל ב[[מבצע תפילין]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח בתשרי]] [[תש"ב]] ב[[רמת גן]] לאביו הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]] כדור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]].
נולד ב[[כ"ח בתשרי]] [[תש"ב]] ב[[רמת גן]] לאביו הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]] ולאמו מרת ביילא כדור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]].


ב[[חודש אלול]] [[תשי"ז]] החל ללמוד בישיבה בכפר הרא"ה של חוגי 'המזרחי' אצל הרב [[משה צבי נריה]], וכבר שם החל לעסוק בחינוך כאשר הופקד על ידי ראש הישיבה לעסוק בהדרכת הנוער ביישובים הסמוכים לישיבה, יוליכין אלישיב וגאולי תימן.
ב[[חודש אלול]] [[תשי"ז]] החל ללמוד בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה וכבר שם החל לעסוק בחינוך כאשר הופקד לעסוק בהדרכת הנוער ביישובים הסמוכים לישיבה, יוליכין, אלישיב וגאולי תימן.


במהלך שנות לימודיו בישיבה, השתתף בשיעוריו הקבועים של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] בספר התניא, וכן ביקר מספר עמים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] שם למד אחיו הרב [[צבי הרטמן]].
במהלך שנות לימודיו בישיבה, השתתף בשיעוריו הקבועים של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] בספר ה[[תניא]], וכן ביקר מספר פעמים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] שם למד אחיו הרב [[צבי הרטמן]].


עם סיום מסלול הלימודים בשנת [[תשי"ט]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
עם סיום מסלול הלימודים בשנת [[תשי"ט]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].


בשנת [[תשכ"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לחודש תשרי, ובמהלך החודש ביצע מסע הרצאות ברחבי ארצות הברית שזכה להצלחה רבה, וכאשר חזר ל-[[770]] ל[[שמיני עצרת]] קרא לו הרבי במהלך ה'הקפות' והורה לכבד אותו בספר תורה.
בשנת [[תשכ"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לחודש תשרי, ובמהלך החודש ביצע מסע הרצאות ברחבי [[ארצות הברית]] שזכה להצלחה רבה, וכאשר חזר ל-[[770]] ל[[שמיני עצרת]] שאל הרבי את מזכירו: "וואו איז יוסף הארטמאן?" (איפה יוסף הרטמן) לאחר מכן קרא לו הרבי במהלך ה'הקפות' והורה לכבד אותו בספר תורה.


במהלך שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, נמנה על ראשי הפעילים בשנת [[תשכ"ד]] בארגון '[[מבצע מצה]]' שהתקיים באותה שנה בפעם הראשונה.
במהלך שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, נמנה על ראשי הפעילים בשנת [[תשכ"ד]] בארגון '[[מבצע מצה]]' שהתקיים באותה שנה בפעם הראשונה{{מקור}}.


לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מתיה בת ר' [[אפרים צבי לרר]] ונכדת הרב [[אברהם פאריז]], התיישב ב[[כפר חב"ד]] ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים המקומי]], ובמקביל החל לשמש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] המקומי, וכן ריכז בחודשי הקיץ את הקייטנות לילדים שאורגנו על ידי הרב [[איצ'קה גאנזבורג]].
==מנהל ומחנך==
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מתיה בת ר' [[אפרים צבי לרר]] ונכדת הרב [[אברהם פאריז]], התיישב ב[[כפר חב"ד]] ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] המקומי, ובמקביל החל לשמש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] המקומי, וכן ריכז בחודשי הקיץ את הקייטנות לילדים שאורגנו על ידי הרב [[איצ'קה גאנזבורג]].


בשלהי שנת [[תש"ל]] עבר להתגורר ב[[קריית מלאכי]] וייסד שם את [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]] והתמסר לפיתוחו ולניהולו, תפקיד בו החזיק במשך ארבע שנים.
בשלהי שנת [[תש"ל]] עבר להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] והיה המנהל הראשון של [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]] והתמסר לפיתוחו ולניהולו, תפקיד בו החזיק במשך ארבע שנים.


בשנים הבאות כיהן כרב בית ספר חב"ד בנות בנחלת הר חב"ד.
==פעילות==
במקביל לעיסוקו החינוכי, השתתף בהרבה מ[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] שהתקיימו בארגונו של הרב [[ליפא קורצווייל]] ביישובי הדרום.
במקביל לעיסוקו החינוכי, השתתף בהרבה מ[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] שהתקיימו בארגונו של הרב [[ליפא קורצווייל]] ביישובי הדרום.


במסגרת פעולותיו במבצעי הרבי, אימץ את בסיס [[צה"ל]] 'תובלה' שהיה ממוקם עשרות שנים בסמיכות לקריית מלאכי.
במסגרת פעולותיו במבצעי הרבי, אימץ את בסיס [[צה"ל]] 'תובלה' שהיה ממוקם עשרות שנים בסמיכות לקריית מלאכי.


בנוסף, יזם כתיבת תקצירי משיחותיו של הרבי, שפורסמו בעיתונים השונים שהודפסו בארץ הקודש באותן שנים. יוזמה זו שהחלה לאחר השידור הראשון מה[[התוועדות]] של הרבי בי' שבט תש"ל, זכתה לעידודו ולאישורו של הרבי.
במשך שנים ארוכות שימש כמנהל המדור לתרבות תורנית במחלקת החינוך בעיריית קרית מלאכי.


במשך שנים ארוכות שימש כמנהל המדור לתרבות תורנית במחלקת החינוך וכן שימש בתפקידים חינוכיים שונים במוסדות חב"ד בקריית מלאכי.
מאז יצא לפנסיה, החל לפעול יום-יום במבצע תפילין בקרית מלאכי ובנוסף מוסר שיעורי תורה.


==פרסים==
בשנת [[תשס"ח]] קיבל את התואר 'יקיר החינוך הדתי' על ידי משרד החינוך{{הערה|{{קישור שטורעם|67818|news|2 דורות, 3 'יקירים': משפ' הרטמן - "יקירי החינוך הדתי"|מערכת שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ד}}}}, ובשנת [[תשע"ה]] קיבל את אות 'יקיר הנוער' על ידי עיריית קריית מלאכי על פועלו בהתנדבות בייסוד והפעלת 'מכון בר מצווה' להכנת ילדי העיר לקראת כניסתם למצוות{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%90%D7%9E%D7%A9-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E/ אות "יקיר הנוער" הוענק לרב יוסף הרטמן] {{אינפו}}}}.
בשנת [[תשס"ח]] קיבל את התואר 'יקיר החינוך הדתי' על ידי משרד החינוך{{הערה|{{קישור שטורעם|67818|news|2 דורות, 3 'יקירים': משפ' הרטמן - "יקירי החינוך הדתי"|מערכת שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ד}}}}, ובשנת [[תשע"ה]] קיבל את אות 'יקיר הנוער' על ידי עיריית קריית מלאכי על פועלו בהתנדבות בייסוד והפעלת 'מכון בר מצווה' להכנת ילדי העיר לקראת כניסתם למצוות{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%90%D7%9E%D7%A9-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E/ אות "יקיר הנוער" הוענק לרב יוסף הרטמן] {{אינפו}}}}.


בנוסף לעיסוקיו החינוכיים, פרסם במשך השנים כתבות רבות בעיתונים החב"דיים וכן טורים רבים בעניני השעה בכתבי העת הכללים בהם הביא את דעתו הקדושה של הרבי וידיעות שונות מהפעילות החב"דית, וכן היה מראשי הפעילים לתיקון חוק 'מיהו יהודי', ומהעומדים בראש המערכה על שלימות הארץ.
==פרסומים==
פרסם במשך השנים כתבות רבות בעיתונים החב"דיים וכן טורים רבים בעניני השעה בכתבי העת הכלליים בהם הביא את דעתו הקדושה של הרבי וידיעות שונות מהפעילות החב"דית, וכן היה מראשי הפעילים לתיקון חוק '[[מיהו יהודי]]' ו[[שלימות הארץ]].
 
יזם כתיבת תקצירי שיחותיו של הרבי, שפורסמו בעיתונים השונים שהודפסו בארץ הקודש באותן שנים. יוזמה זו שהחלה לאחר השידור הראשון מה[[התוועדות]] של הרבי בי' שבט תש"ל, זכתה לעידודו ולאישורו של הרבי.


כתב וערך מספר כותרים בנושאי חינוך, רובם יצאו לאור על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].
כתב וערך מספר כותרים בנושאי חינוך, רובם יצאו לאור על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].


==פרסומיו==
==חיבוריו==
הרב הרטמן ערך מספר כותרים, רובם חוברות בנושאי חינוך או ליקוטים מדברי הרבי מלובביץ'.
הרב הרטמן ערך מספר כותרים, רובם חוברות בנושאי חינוך או ליקוטים מדברי הרבי מליובאוויטש.
*'''החינוך במשנת [[חב"ד]]''' - מבוסס ומלוקט משיחות הרבי מליובאוויטש, [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[תשמ"ד]] (1984)
*'''החינוך במשנת [[חב"ד]]''' - מבוסס ומלוקט משיחות הרבי מליובאוויטש, [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[תשמ"ד]] (1984)
*'''אחדות ישראל''' - טעמי המצווה, שורשיה וענפיה ולקט מקורות מאוצר ה[[חסידות חב"ד|חסידות]], חוברת למורה, רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ד (1984)
*'''אחדות ישראל''' - טעמי המצווה, שורשיה וענפיה ולקט מקורות מאוצר ה[[חסידות חב"ד|חסידות]], חוברת למורה, רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ד (1984)
שורה 47: שורה 55:


==משפחתו==
==משפחתו==
לרב הרטמן שישה בנים ושלוש בנות 49 נכדים 14 מהם התחתנו ו-35 נינים
*אחיו הרב [[רפאל צבי הרטמן]]
*אישתו מרת מתיה לבית משפחת לרר
*אביו הרב נחמן שלום שכנא הרטמן
*אמו מרת ביילא הרטמן
*אחיו הרב רפאל צבי הרטמן
*אחיו הרב חיים ישראל הרטמן
*אחיו הרב חיים ישראל הרטמן
*אחותו מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר
*אחותו מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר
*גיסו הרב [[מנחם לרר]] - [[כפר חב"ד]]
*גיסו הרב [[מנחם לרר]] - [[כפר חב"ד]]
*חתנו הרב [[יוסף יצחק יוזביץ']]-סמנכ"ל מוסדות [[תורת אמת]] בירושלים
 
*חתנו הרב [[שלמה רסקין]]-רב מרצה וסופר ידוע בפרנקפורט גרמניה
===בניו===
===בניו===
*בנו הרב לוי יצחק הרטמן-ניו יורק
*בנו הרב לוי יצחק הרטמן-ניו יורק
*בנו הרב שמואל הרטמן פרמדיק במד"א-[[רחובות]]
*בנו שמואל הרטמן -רחובות
*בנו הרב אריה אברהם הרטמן-[[ביתר עילית]]
*בנו הרב אריה אברהם הרטמן-[[ביתר עילית]]
*בנו הרב [[מנחם מענדל הרטמן]] - [[שליח הרבי]] בהו צ'י מין וייטנהאם
*בנו הרב [[מנחם מענדל הרטמן]] - [[שליח הרבי]] בהו צ'י מין וייטנהאם
*בנו הרב שניאור זלמן הרטמן -[[קרית מלאכי]]
*בנו הרב שניאור זלמן הרטמן -[[קרית מלאכי]]
*בנו הרב דובער הרטמן-לוד
*בנו הרב דובער הרטמן-לוד
===בנותיו===
===בנותיו===
*ביתו לאה רבינוביץ' - סגנית מנהלת בית ספר דרור ירושלים
*ביתו לאה רבינוביץ' - סגנית מנהלת בית ספר דרור ירושלים
*ביתו רבקה יוזביץ' - מחנכת בית ספר חב"ד בנות נחלת הר חב"ד
*ביתו רבקה יוזביץ' - מחנכת בבית ספר חב"ד בנות נחלת הר חב"ד
*ביתו חני רסקין - פרנקפורט
*ביתו חני רסקין - ירושלים
 
===חתניו===
*חתנו הרב '''[[משתמש:גג/יוסף יצחק יוזביץ'|‏יוסף יצחק יוזביץ'<nowiki/>]]'''.-סמנכ"ל מוסדות [[תורת אמת]] בירושלים
*חתנו הרב [[שלמה רסקין (פרנקפורט)|שלמה רסקין]]-רב מרצה וסופר - ניות, ירושלים


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''יחידות של ראש את"ה''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 36
*שי גפן, ראיון עם הרב יוסף הרטמן על הדרך לחב"ד, ארבע שנים כמנהל בית ספר למלאכה, מפרסם שיחות הרבי. [[בית משיח]], 222
*'''יחידות של ראש את"ה''', שבועון [[כפר חב"ד]] 1901 עמוד 36


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* כתבות, ידיעות ומאמרים '''[http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F/ הרב יוסף הרטמן]''', {{אינפו}}
* כתבות, ידיעות ומאמרים '''[http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F/ הרב יוסף הרטמן]''', {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/104271 עם קסדה, עוזי על הכתף ותפילין בתעלה: הרב הרטמן משחזר{{COL}}]
*{{קישור שטורעם|28399|news|הבי"ד: יותר אכפתיות. מבצע תפילין: הצלת חיים|דוד אבשלום|ג' במנחם-אב תשס"ח}}
*{{קישור שטורעם|28399|news|הבי"ד: יותר אכפתיות. מבצע תפילין: הצלת חיים|דוד אבשלום|ג' במנחם-אב תשס"ח}}
*{{קישור שטורעם|1825|artdays|הרב יוסף הרטמן, דור חמישי ל[[אדמו"ר האמצעי]] ● מיוחד|מאת הרב יוסף הרטמן|ו' בכסלו תש"ע}}
*{{קישור שטורעם|1825|artdays|הרב יוסף הרטמן, דור חמישי ל[[אדמו"ר האמצעי]] ● מיוחד|מאת הרב יוסף הרטמן|ו' בכסלו תש"ע}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/4/4b/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95_%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%27%27%D7%91_.pdf כתבה על הרב הרטמן, בתוך מגזין שירו לו תמוז תשס"ב. עמ' 24-26] {{PDF}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hartman%20-%20BM%20-%20Teves%2010%2C%205775.pdf תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו]''' המאגדת מכתבים שקיבל מהרבי (תשע"ה)
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hartman%20-%20BM%20-%20Teves%2010%2C%205775.pdf תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו]''' המאגדת מכתבים שקיבל מהרבי (תשע"ה)


שורה 90: שורה 101:
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת הרטמן]]

גרסה אחרונה מ־17:17, 13 בנובמבר 2024

הרב יוסף הרטמן (מימין) עם הרב הראשי לישראל לשעבר הרב דוד לאו (משמאל)

הרב יוסף הרטמן (יליד שנת תש"ב, 1941) הינו מחנך מרצה ומחבר ספרים תושב נחלת הר חב"ד. הרב הרטמן שימש כמחנך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד וכמנהל הראשון של בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד, רב בית ספר חב"ד בנות בנחלת הר חב"ד ופעיל במבצע תפילין.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ח בתשרי תש"ב ברמת גן לאביו הרב נחמן שלום שכנא הרטמן ולאמו מרת ביילא כדור שביעי לאדמו"ר הזקן.

בחודש אלול תשי"ז החל ללמוד בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה וכבר שם החל לעסוק בחינוך כאשר הופקד לעסוק בהדרכת הנוער ביישובים הסמוכים לישיבה, יוליכין, אלישיב וגאולי תימן.

במהלך שנות לימודיו בישיבה, השתתף בשיעוריו הקבועים של הרב מאיר בליז'ינסקי בספר התניא, וכן ביקר מספר פעמים בישיבת תומכי תמימים לוד שם למד אחיו הרב צבי הרטמן.

עם סיום מסלול הלימודים בשנת תשי"ט, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, ובהמשך בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

בשנת תשכ"ג נסע לרבי לחודש תשרי, ובמהלך החודש ביצע מסע הרצאות ברחבי ארצות הברית שזכה להצלחה רבה, וכאשר חזר ל-770 לשמיני עצרת שאל הרבי את מזכירו: "וואו איז יוסף הארטמאן?" (איפה יוסף הרטמן) לאחר מכן קרא לו הרבי במהלך ה'הקפות' והורה לכבד אותו בספר תורה.

במהלך שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, נמנה על ראשי הפעילים בשנת תשכ"ד בארגון 'מבצע מצה' שהתקיים באותה שנה בפעם הראשונה[דרוש מקור].

מנהל ומחנך[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מתיה בת ר' אפרים צבי לרר ונכדת הרב אברהם פאריז, התיישב בכפר חב"ד ונכנס ללמוד בכולל אברכים המקומי, ובמקביל החל לשמש כמחנך בבית הספר למלאכה המקומי, וכן ריכז בחודשי הקיץ את הקייטנות לילדים שאורגנו על ידי הרב איצ'קה גאנזבורג.

בשלהי שנת תש"ל עבר להתגורר בנחלת הר חב"ד והיה המנהל הראשון של בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד והתמסר לפיתוחו ולניהולו, תפקיד בו החזיק במשך ארבע שנים.

בשנים הבאות כיהן כרב בית ספר חב"ד בנות בנחלת הר חב"ד.

פעילות[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקביל לעיסוקו החינוכי, השתתף בהרבה מערבי חב"ד שהתקיימו בארגונו של הרב ליפא קורצווייל ביישובי הדרום.

במסגרת פעולותיו במבצעי הרבי, אימץ את בסיס צה"ל 'תובלה' שהיה ממוקם עשרות שנים בסמיכות לקריית מלאכי.

במשך שנים ארוכות שימש כמנהל המדור לתרבות תורנית במחלקת החינוך בעיריית קרית מלאכי.

מאז יצא לפנסיה, החל לפעול יום-יום במבצע תפילין בקרית מלאכי ובנוסף מוסר שיעורי תורה.

פרסים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ח קיבל את התואר 'יקיר החינוך הדתי' על ידי משרד החינוך[1], ובשנת תשע"ה קיבל את אות 'יקיר הנוער' על ידי עיריית קריית מלאכי על פועלו בהתנדבות בייסוד והפעלת 'מכון בר מצווה' להכנת ילדי העיר לקראת כניסתם למצוות[2].

פרסומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרסם במשך השנים כתבות רבות בעיתונים החב"דיים וכן טורים רבים בעניני השעה בכתבי העת הכלליים בהם הביא את דעתו הקדושה של הרבי וידיעות שונות מהפעילות החב"דית, וכן היה מראשי הפעילים לתיקון חוק 'מיהו יהודי' ושלימות הארץ.

יזם כתיבת תקצירי שיחותיו של הרבי, שפורסמו בעיתונים השונים שהודפסו בארץ הקודש באותן שנים. יוזמה זו שהחלה לאחר השידור הראשון מההתוועדות של הרבי בי' שבט תש"ל, זכתה לעידודו ולאישורו של הרבי.

כתב וערך מספר כותרים בנושאי חינוך, רובם יצאו לאור על ידי רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב הרטמן ערך מספר כותרים, רובם חוברות בנושאי חינוך או ליקוטים מדברי הרבי מליובאוויטש.

  • החינוך במשנת חב"ד - מבוסס ומלוקט משיחות הרבי מליובאוויטש, רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ד (1984)
  • אחדות ישראל - טעמי המצווה, שורשיה וענפיה ולקט מקורות מאוצר החסידות, חוברת למורה, רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ד (1984)
  • הרמב"ם: רבי משה בן מימון[3] - לקט ספורים ועבודות לעיון ודיון, הוצאת 'מן הבאר', תשמ"ה (1985)
  • מדריך לאמהות בחינוך הגיל הרך - רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ו (1986)
  • והנצח - זו ירושלים - חוברת לתלמידים לעיון ולעבודה, הוצאת 'מן הבאר', תשנ"ג (1993)
  • הסבא רבי דוד צלקשוילי - ביוגרפיה וסיפורים על רבי דוד צלקשוילי - מחכמי העדה הגאורגית
  • כיצד נחנך את ילדינו - ספר העוסק בחינוך, שני חלקים, רשת אהלי יוסף יצחק, תשס"ז (2007)[4]
  • סוד הארץ - חוברת לימוד ועבודה בנושא ערכי השמיטה ומצוותיה, תשס"ז (2007)
  • לאורם נתחנך - שני חלקים העוסקים בדמותם של 58 גדולי ישראל, מאברהם אבינו ועד הרבי מלובביץ', הוצאת 'יד נחמן', תשס"ח (2008)[5]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ביתו לאה רבינוביץ' - סגנית מנהלת בית ספר דרור ירושלים
  • ביתו רבקה יוזביץ' - מחנכת בבית ספר חב"ד בנות נחלת הר חב"ד
  • ביתו חני רסקין - ירושלים

חתניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שי גפן, ראיון עם הרב יוסף הרטמן על הדרך לחב"ד, ארבע שנים כמנהל בית ספר למלאכה, מפרסם שיחות הרבי. בית משיח, 222
  • יחידות של ראש את"ה, שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 36

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ מערכת שטורעם, 2 דורות, 3 'יקירים': משפ' הרטמן - "יקירי החינוך הדתי" - באתר שטורעם
  2. ↑ אות "יקיר הנוער" הוענק לרב יוסף הרטמן
  3. ↑ ערך יחד עם אביו, הרב נחמן שלום שכנא.
  4. ↑ 800 עמודים על: כיצד נחנך את ילדינו? חב"ד און ליין.
  5. ↑ ספר חדש: לאורם נתחנך של הרב יוסף הרטמן חב"ד און ליין.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=יוסף_הרטמן&oldid=720633"