טיקלא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
פירוש המילה '''טיקלא''' (או: '''טקלא''') הוא גלגל. מילה זו משמשת גם כמשקל מאזניים. המושג לקוח מ[[ספר הזוהר]], ומשמש כדי להסביר את הצורה בה 'מגלגל' הקב"ה אירועים בעולם. | |||
המושג לקוח | |||
==בספר הזוהר== | ==בספר הזוהר== |
גרסה אחרונה מ־06:34, 24 באוקטובר 2022
פירוש המילה טיקלא (או: טקלא) הוא גלגל. מילה זו משמשת גם כמשקל מאזניים. המושג לקוח מספר הזוהר, ומשמש כדי להסביר את הצורה בה 'מגלגל' הקב"ה אירועים בעולם.
בספר הזוהר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא בזוהר פרשת וירא[1]:
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ" (איוב לז יב) - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבּוּבִין וְאַיְיתֵי עוֹבָדִין בְּעָלְמָא לְאִתְקָיְימָא, וּלְבָתַר דְּחֲשִׁיבוּ בְּנֵי נָשָׁא דְּיִתְקָיְימוּן אִנּוּן עוֹבָדִין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְהַפֵּךְ לוֹן לְאִנּוּן עוֹבָדִין מִכְּמָה דְּהֲווּ בְּקַדְמִיתָא. "בְּתַחְבּוּלוֹתָיו" (שם). בְּתַחְבּוּלָתוֹ כְּתִיב - כְּהַאי אוֹמָנָא דְּעָבִיד מָאנִין דְּחַרְסָא. בְּעוֹד דְּהַהִיא טִיקְלָא אִסְתַּחֲרַת קַמֵיהּ. חָשִׁיב לְמֶעְבַּד כְּגַוְונָא דָּא עָבִיד. חָשִׁיב לְמֶעְבַּד כְּגַוְונָא אָחֳרָא עָבִיד. מְהַפֵּךְ מָאנָא דָּא לְמָאנָא דָא, בְּגִין דְּהַהוּא טִיקְלָא אִסְתַּחֲרַת קַמֵּיהּ. כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְהַפֵּךְ עוֹבָדוֹי דְּאִיהוּ עָבִיד.
[= רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ" - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבוּבִים וּמֵבִיא מַעֲשִׂים בָּעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם, וְאַחַר שֶׁחוֹשְׁבִים בְּנֵי אָדָם שֶׁיִּתְקַיְּמוּ אוֹתָם מַעֲשִׂים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹפֵךְ אוֹתָם אֶת אוֹתָם מַעֲשִׂים מִכְּמוֹ שֶׁהָיוּ בַּהַתְחָלָה. "בְּתַחְבּוּלֹתָו", בְּתַחְבּוּלָתוֹ כָּתוּב, כְּמוֹ הָאֻמָּן הַזֶּה שֶׁעוֹשֶׂה כְּלִי חֶרֶס, בְּעוֹד שֶׁאוֹתוֹ הַגַּלְגַּל מִסְתּוֹבֵב לְפָנָיו, חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת כְּגוֹן זֶה - עוֹשֶׂה, חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת כְּגוֹן אַחֵר - עוֹשֶׂה. מְהַפֵּךְ כְּלי זֶה לִכְלִי אַחֵר מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַגַּלְגַּל סוֹבֵב לְפָנָיו. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְהַפֵּךְ אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה].
כלומר, הפסוק "והוא מסיבות מתהפך" מלמד שהקב"ה מסובב[2] את האירועים בעולם, אך לא בצורה צפויה. בני האדם מצפים כי לאחר מעשה מסויים, תגיע תוצאה מסויימת והיא תישאר קבועה. אך הקב"ה מהפך זאת ומשנה את התוצאות כרצונו. כביכול יש לפני ה' גלגל שמסתובב, וכל פעם מגיע אל העולם חלק אחר של הגלגל (שבו יש תוצאות ומצבים אחרים).
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות[3] מוסבר על כך, שהקב"ה מסבב משנה את התוצאות, לפי מעשיהם של בני האדם. למשל: אם בראש השנה חזרו כל בני ישראל בתשובה וקיבלו עליהם עול מלכות שמיים ויראת ה', נכתבה להם שנה טובה. אך אם אחר כך יקלקלו מעשיהם ח"ו, לא תרד ההשפעה כמו שנכתב להם כן בראש השנה[4], וכן להיפך.
אדמו"ר האמצעי מבאר[5], שהטיקלא הוא גלגל של יוצרים. שכאשר אומן רוצה ליצור צורה בחומר, הוא מניח גלגל, ומגלגל עליו את החומר עד שצורתו תשתנה. כלומר: השינוי שנוצר בחומר על ידי הגלגל הינו בעצם שינוי שיוצר האומן, והגלגל הוא רק כלי לרצונו של האומן. לכן גם יכול האומן לשנות את צורת החומר לצורה אחרת באמצע בעבודה, ומצד שני, כאשר היוצר מגלגל בצורה אחרת את החומר - הגלגל נשאר אותו גלגל, והחומר נשאר אותו חומר. השינוי נוצר אך ורק על פי רצונו של האומן.
כך גם ברוחניות, כאשר ה' משנה את ההנהגה בעולם, אין זה אומר שהוא "מחליף את העולם" לעולם אחר, או שהוא יוצר שינוי בספירות העליונות שיהיו באופן אחר. אלא רק שהוא מכניס את רצונו הנוכחי לתוך סדר ההשתלשלות, והעולם משתנה ממילא.
פירושים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי צבי אלימלך שפירא מפרש בספרו 'אגרא דכלה' על התורה[6], שספר הזהר משתמש במילה זו כמשל על קליפת נוגה: ""כמו לשון המשקל, שנוטה בהכרעה פעמים לכאן ופעמים לכאן"". כיוון שבקליפת נוגה מעורב טוב ורע, וניתנת לאדם הבחירה אם להעלות אותה לקדושה או להורידה לקליפות.
- בספר המאמרים תרמ"ג[7], מבאר אדמו"ר הרש"ב שה"טיקלא" הינו קו המידה, והוא מסבב את הגלגל לפי מעשיו של האדם, וגורם שיגיע לאדם פחות מכפי המגיע לו או יותר מכפי המגיע לו[8].
הערות שוליים
- ↑ דף קט, עמוד ב. מובא גם במקומות נוספים כגון בספר הזוהר חלק א דף צב, ב (והוא חלק ממאמרי הזוהר שנהוג לאומרם בליל ברית).
- ↑ מסיבות לשון סיבוב
- ↑ ספר המאמרים תרט"ו עמ' 1.
- ↑ פירוש זה מתאים עם פירוש רש"י: "מסיבות מתהפך בתחבולותיו" - של "מקום" (ה'). "לפעלם" - של גשמים לפועל המוטל עליהם לעשות אם טוב ואם רע - "מתהפך במסיבות הרבה", כאותו ששנינו: הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בר"ה ופסקו להם גשמים, לסוף סרחו. לפחות מהם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא הקב"ה מורידם שלא בזמנם, ועל ארץ שאינה צריכה להם. ועתים לטובה כיצד כו'.
- ↑ שערי אורה שער הבחירה, עמוד יט, ב ואילך.
- ↑ פרשת חוקת, עמ' קע..
- ↑ ספר המאמרים תרמ"ג עמ' קלד.
- ↑ ועיין עוד בביאורי הזהר לאדמו"ר הצמח צדק על פרשת וירא חלק א' עמ' לא, שם מבאר שבחינה זו היא מלכות דאצילות.