יוסף קארו – הבדלי גרסאות
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ ביטול גרסה 752555 של חב"ד בדרך לגאולה (שיחה אנונימי אני מצטער) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
| שם = רבי יוסף קארו | | שם = רבי יוסף קארו | ||
| כינוי = ה'בית יוסף' | | כינוי = ה'בית יוסף' | ||
| תמונה= | | תמונה=ציור עתיק על גוויל המיוחס למרן רבינו יוסף בן אפרים קארו.jpg | ||
| מקום לידה = ספרד | | מקום לידה = ספרד | ||
| מקום פטירה = [[צפת]], [[ארץ הקודש]] | | מקום פטירה = [[צפת]], [[ארץ הקודש]] | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
===בית יוסף=== | ===בית יוסף=== | ||
לאחר שפורסם ספרו של רבי יעקב בן הרא"ש - ה[[טור]], הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב ה"בית יוסף" את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא. | לאחר שפורסם ספרו של רבי [[בעל הטורים|יעקב בן הרא"ש]] - ה[[טור]], הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב ה"בית יוסף" את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא. | ||
אמנם על שיטה זו חלקו חכמי אשכנז שבדור ההוא, ובעיקר [[הרמ"א]] שלכן כתב את ספרו "המפה" על השולחן ערוך, מכיוון שהבית יוסף פסק יותר כ[[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]] הספרדים ופחות כ[[הרא"ש]] האשכנזי. | אמנם על שיטה זו חלקו חכמי אשכנז שבדור ההוא, ובעיקר [[הרמ"א]] שלכן כתב את ספרו "המפה" על השולחן ערוך, מכיוון שהבית יוסף פסק יותר כ[[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]] הספרדים ופחות כ[[הרא"ש]] האשכנזי. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
לאחר שחיבר את ספרו ה'''בית יוסף''', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם '''[[שולחן ערוך]]''', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו. | לאחר שחיבר את ספרו ה'''בית יוסף''', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם '''[[שולחן ערוך]]''', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו. | ||
לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] | לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] האשכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'. | ||
===כסף משנה=== | ===כסף משנה=== | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
== אצל [[רבותינו נשיאנו]] == | == אצל [[רבותינו נשיאנו]] == | ||
אדמו"ר הזקן חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות. | [[אדמו"ר הזקן]] חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות. | ||
גם אדמו"ר | גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו. | ||
===אצל הרבי=== | ===אצל הרבי=== | ||
| שורה 95: | שורה 95: | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:מגורשי ספרד]] | |||