אלחנן חן: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירה) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] שדיבר פעם על החשיבות ביסוד ה'[[חדרים]]', הביא כדוגמא לכך את סיפורו של ר' אלחנן שהובא לרוסיה כדי ללמוד בחיידר, ויצאה ממנו משפחה של תורה: "אני לא אומר בהגזמה, אבל משפחה של תורה"{{הערה|[[שמועות וסיפורים]], חלק א', עמ' 41.}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] שדיבר פעם על החשיבות ביסוד ה'[[חדרים]]', הביא כדוגמא לכך את סיפורו של ר' אלחנן שהובא לרוסיה כדי ללמוד בחיידר, ויצאה ממנו משפחה של תורה: "אני לא אומר בהגזמה, אבל משפחה של תורה"{{הערה|[[שמועות וסיפורים]], חלק א', עמ' 41.}}. | ||
לאחר נישואיו, התיישב בעיר סמיליאן. | לאחר נישואיו, התיישב בעיר [[סמיליאן]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*ר' [[פרץ חן]] | *ר' [[פרץ חן]] | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:חן, אלחנן}} | {{מיון רגיל:חן, אלחנן}} | ||
[[קטגוריה:משפחת חן]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:משפחת חן]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:09, 10 ביולי 2024
הרב אלחנן חן היה מחסידי אדמו"ר הזקן, אבי משפחת חן החב"דית.
נולד לאחר שנת תק"מ בעיר שאטלאנד פרבר העיר דאנציג בצפון פולין-פרוסיה. הוא התייתם ואמו גידלה אותו כאלמנה.
החסיד ר' אלכסנדר סנדר אלכסנדרוב שהיה סוחר, נסע פעם לעיר שאטלאנד, לאחר שנשאל על כך על ידי אדמו"ר הזקן. הוא התאכסן בביתם של משפחת חן, ולאחר ששמע על הבן הצעיר שאימו חששה לחינוכו, הוא לקחו לרוסיה ושם התקרב ר' אלחנן לחסידות חב"ד. ר' אלחנן התגורר בביתו של ר' אלכסנדר, לאחר שר' אלכסנדר נפטר, הוא הועבר לבית אחר, כדי שלא ידרוש חלק בירושה של ר' אלכסנדר, שהוא היה רשום כבנו. ישנם הטוענים כי תקופה מסוימת התגורר בבית אדמו"ר הזקן[1].
אדמו"ר הריי"צ שדיבר פעם על החשיבות ביסוד ה'חדרים', הביא כדוגמא לכך את סיפורו של ר' אלחנן שהובא לרוסיה כדי ללמוד בחיידר, ויצאה ממנו משפחה של תורה: "אני לא אומר בהגזמה, אבל משפחה של תורה"[2].
לאחר נישואיו, התיישב בעיר סמיליאן.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' פרץ חן
- ר' משה
- ר' שניאור זלמן
- ר' לוי יצחק - טבע בצעירותו בנהר.
- מרת בתיה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, אבני חן, עמ' 63 - 67.
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד, חלק א', עמ' 46 - 47.
הערות שוליים
- ↑ אבני חן, עמ' 67.
- ↑ שמועות וסיפורים, חלק א', עמ' 41.