טהירו תתאה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך. | בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך. | ||
בדקות יותר, גם קודם הצמצום יש בחינת 'טהירו תתאה', שהוא בחינת מלכות דאין סוף כפי שהוא קודם הצמצום{{הערה|1=מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – | בדקות יותר, גם קודם הצמצום יש בחינת 'טהירו תתאה', שהוא בחינת [[מלכות]] דאין סוף כפי שהוא קודם הצמצום{{הערה|1=מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – פרשת חיי שרה תשכ"ב. שער היחוד לאדמו"ר האמצעי קיד, ב. שערי תשובה חלק א' ל, ג-ד. המשך תער"ב ח"ג א'תו. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/18/9/91.htm שיחת יום שמחת תורה תשי"ז]. ועוד.}}. | ||
הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}. | הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] מבאר שטהירו עילאה וטהירו תתאה, הן כעיל 'כלל ופרט', כאשר הטהירו תתאה הוא '''מקור''' לבחינת [[אדם קדמון]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/12/116a.htm שערי תשובה קטז, א]. זאת בשונה מהמובא בהערה הראשונה בערך זה, שהוא בחינת אדם קדמון עצמו או מחשבה הקדומה דא"ק.}}. | [[אדמו"ר האמצעי]] מבאר שטהירו עילאה וטהירו תתאה, הן כעיל 'כלל ופרט', כאשר הטהירו תתאה הוא '''מקור''' לבחינת [[אדם קדמון]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/12/116a.htm שערי תשובה קטז, א]. זאת בשונה מהמובא בהערה הראשונה בערך זה, שהוא בחינת אדם קדמון עצמו או מחשבה הקדומה דא"ק.}}. | ||
במאמרי אדמו"רי קאפוסט מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת [[אותיות המחשבה]] (בשונה מטהירו עילאה שהוא [[אותיות הרשימו]]){{הערה|1=[https://crownheights.info/assets/2021/11/ | במאמרי [[חב"ד קאפוסט|אדמו"רי קאפוסט]] מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת [[אותיות המחשבה]] (בשונה מטהירו עילאה שהוא [[אותיות הרשימו]]){{הערה|1=[https://crownheights.info/assets/2021/11/מאמר-מעונה-אלהי-קדם.pdf מאמר מעונה אלוקי קדם].}}. | ||
המבואר לעיל הוא לפי קבלת [[האריז"ל]], זאת בשונה מקבלת [[הרמ"ק]] שמבאר זאת באופן אחר. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:סדר השתלשלות]] | [[קטגוריה:סדר השתלשלות]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:29, 22 בנובמבר 2023
טהירו תתאה, שהוא אדם קדמון[1] הוא בחינת המקיף כללי שלאחר הצמצום הראשון[2].
טהירו הוא התגלות העצם, והוא עצמו מחולק ל-2 בחינות - טהירו עילאה ('הטוהר העליון') כוונתו לעצמות אור אין סוף כמו שהוא קודם הצמצום, וטהירו תתאה ('הטוהר התחתון') הוא האלוקות בטהרתה לפני שיש איזה שהוא נתינת מקום למציאות אחרת, רק שנעשה כבר חלל ומקום פנוי שבתוכו יהיה אפשר לאחר מכן להמשיך ולהוות את העולמות.
משמעות הביטוי ובחינות מקבילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר חנה אריאל מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח[3], ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך.
בדקות יותר, גם קודם הצמצום יש בחינת 'טהירו תתאה', שהוא בחינת מלכות דאין סוף כפי שהוא קודם הצמצום[4].
הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר שלמה המלך אודות בית המקדש[5]: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום[6].
אדמו"ר האמצעי מבאר שטהירו עילאה וטהירו תתאה, הן כעיל 'כלל ופרט', כאשר הטהירו תתאה הוא מקור לבחינת אדם קדמון[7].
במאמרי אדמו"רי קאפוסט מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת אותיות המחשבה (בשונה מטהירו עילאה שהוא אותיות הרשימו)[8].
המבואר לעיל הוא לפי קבלת האריז"ל, זאת בשונה מקבלת הרמ"ק שמבאר זאת באופן אחר.
הערות שוליים
- ↑ ליתר פירוט בחינת מחשבה הקדומה דא"ק (מאמר ד"ה בראשית ברא תשט"ז.
- ↑ ספר המאמרים תרנ"Z עמוד קצ. [files.daf-yomi.com/files/maamarim/dvar-malchut-babametsia55-61/dvar-malchut-babametsia55-61221.pdf שיעורים בהמשך תער"ב].
- ↑ [he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].
- ↑ מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – פרשת חיי שרה תשכ"ב. שער היחוד לאדמו"ר האמצעי קיד, ב. שערי תשובה חלק א' ל, ג-ד. המשך תער"ב ח"ג א'תו. שיחת יום שמחת תורה תשי"ז. ועוד.
- ↑ מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.
- ↑ אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).
- ↑ שערי תשובה קטז, א. זאת בשונה מהמובא בהערה הראשונה בערך זה, שהוא בחינת אדם קדמון עצמו או מחשבה הקדומה דא"ק.
- ↑ מאמר מעונה אלוקי קדם.