מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''יחודא עילאה''' הוא כינוי ל[[יחוד]] של ספירות [[חכמה ובינה]] על ידי [[דעת עליון]].
| | #הפניה [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] |
| | |
| מבואר החילוק בין יחודא עילאה ל[[יחודא תתאה]] הוא שיחודא עילאה הוא [[ביטול במציאות|ביטול האמיתי]], לעומת יחודא תתאה שהוא [[ביטול היש]].
| |
| | |
| ==ענינו בעולמות==
| |
| מבואר כי בעולמות, [[עולם האצילות]] הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת עולמות [[בי"ע]] שהם בבחינת [[יחודא תתאה]]. יחוד [[חכמה]] ו[[בינה]] הוא ייחוד תמידי בלי הפסק בבחינת [[יחודא עילאה]] (מה שאין כן ייחוד [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שהוא יחודא תתאה שיש בו הפסק) ולכן נקראו [[חכמה]] ו[[בינה]] בשם "תרין ריעין דלא מתפרשין"{{הערה|ביטוי המקובלים המבוסס על לשון הזוהר}}. מה שאין כן ב[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שיש בייחודם הפסקות.
| |
| | |
| התולדה מ[[יחוד]] זה הינו בבחינת [[רוח]], והינו גבוה במעלה. בשונה מ[[יחודא תתאה]] יחוד זה אינו ממשיך אור לתחתונים.
| |
| | |
| ==ענינו בעבודה==
| |
| בעבודת התפילה מבואר כי "שמע ישראל" הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת "ברוך שם" שהוא בבחינת [[יחודא תתאה]].
| |
| משמעותו של יחוד זה הוא [[ביטול במציאות]], כאשר הנברא חש אלוקות ברמה כזו, שאין שום תפיסת מקום לישות נפרדת, ולכן הוא מתבטל מאליו ומתכלל באלוקות.
| |
| | |
| == ענינו בשמות ==
| |
| | |
| ב[[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא עילאה הוא שילוב [[אדנ"י|שם אדנות]] ב[[שם הוי']] ב"ה.
| |
| | |
| ==== ראו גם ====
| |
| * [[דעת עליון ודעת תחתון]]
| |
| | |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:ספירות]]
| |
| [[קטגוריה:תורת החסידות]]
| |
גרסה אחרונה מ־17:55, 18 בספטמבר 2023