תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(24 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
{{לעריכה|כל הערך=כן}}
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש של התלמוד תורה]]
{{תלמוד תורה|
|שם= אור מלכה
|תמונה= [[קובץ:ת"ת אור מלכה שבת חסידית.jpeg|לא ממוסגר]]
|כתובית= שבת חסידית בת"ת אור מלכה
|אפיון= ממ"ח
|תאריך יסוד= [[תשנ"ה]]
|מיקום= [[ראשון לציון]], [[ארץ הקודש]]
|מנכ"ל=
|מייסד= הרב [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון) | בנימין נחום זילברשטרום]]
|מספר תלמידים= למעלה מ-200 (כולל הגנים)
}}
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש של הגני בנים]]
[[קובץ:קיר ביס ראשלצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיר מעוטר בתלמוד תורה]]
[[קובץ:קיר ביס ראשלצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיר מעוטר בתלמוד תורה]]
'''תלמוד תורה אור מלכה''' הוא [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]]י הפועל בעיר [[ראשון לציון]], ומשמש את קהילת חב"ד בעיר וקהילות חב"ד מערים סמוכות ומשפחות המקורבות ל[[חסידות חב"ד|חסידות]].
'''מוסדות "אור מלכה"''' הינם רשת של מוסדות אדר כולל: [[תלמוד תורה]], גני בנים, גני בנות וכו' הפועלים על טהרת הקודש בעיר [[ראשון לציון]], ומשמשים את קהילת חב"ד בעיר וקהילות חב"ד מערים סמוכות ומשפחות המקורבות ל[[חסידות חב"ד|חסידות]].


התלמוד תורה נוסד בשנת ה'תשנ"ה. כאשר בחודש אלול שלהי שנה זו, ביום ה' לחודש נפטרה הגב' הצדקנית מרת מלכה ליפסקר מלוד, במהלך מסע ההלוויה, החליטו נכדיה הר' בנימין נחום זילברשטרום ורעייתו (בת הרה"ח ר' ישראל ליפסקר בן הרבנית מלכה ע"ה) עקב צורך במוסד חינוכי חסידי על טהרת הקודש לילדיהם, לפתוח תלמוד תורה לעילוי נשמת הסבתא בעלת ה[[מסירות נפש]] ברוסיה ובאה"ק, ולקוראו על שמה 'אור מלכה'. וכך נפתח לו הת"ת עם חמשה ילדים ממשפחות אנ"ש שבעיר. החל מגן טרום חובה, קדם חובה ומכינה, והמשך בכיתה א' - ח'. מלווה בצוות מלמדים חסיידים בעלי תעודות הוראה מוסמכות. במהלך השנים נפתחו שאר הכיתות, כשהכיתה ראשונה זו שהתרבתה לה עד ל-25 תלמידים, פותחת כל שנה את הכיתה החדשה.  
==היסטוריה - התלמוד תורה==
התלמוד תורה נוסד בשנת [[ה'תשנ"ה]]. כאשר בחודש אלול שלהי שנה זו, ביום ה' לחודש נפטרה הגב' הצדקנית מרת מלכה ליפסקר מלוד, במהלך מסע ההלוויה, החליטו נכדיה הר' [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון) | בנימין נחום זילברשטרום]] ורעייתו (בת הרה"ח ר' [[ישראל רפאל ליפסקר]] בן הרבנית מלכה ע"ה) עקב צורך במוסד חינוכי חסידי על טהרת הקודש לילדיהם, לפתוח תלמוד תורה לעילוי נשמת הסבתא בעלת ה[[מסירות נפש]] ברוסיה ובאה"ק, ולקוראו על שמה 'אור מלכה'. וכך נפתח לו הת"ת עם חמשה ילדים ממשפחות אנ"ש שבעיר. החל מגן טרום חובה, קדם חובה ומכינה, והמשך בכיתה א' - ח'. מלווה בצוות מלמדים חסיידים בעלי תעודות הוראה מוסמכות. במהלך השנים נפתחו שאר הכיתות, כשהכיתה הראשונה התרבתה עד ל-25 תלמידים.  


הת"ת שוכן במבנה ישן ברחוב יואל סגל, בצפון העיר. פתיחת המוסד שכן בית הספר בצפון העיר, במבנה ישן וקטן. במבנה היו 5 כיתות לימוד קטנות, ובשנת הלימודים [[תשס"ה]] היה המבנה צר מהכיל את כל כיתות הלימוד, ובאמצע שנת הלימודים עבר בית הספר למזרח העיר, למבנה גדול ששימש בעבר בית ספר של תנועת ש"ס. להשגת המבנה לבית הספר חב"ד עזר רבות הרב [[אריה כהן]], סגן ראש העיר (מטעם ש"ס) ומקורב לחב"ד (מיועד להיות רב העיר ראשון לציון), מי שעומד לימין המוסדות כל השנים עד ליום הזה.
הת"ת שכן במבנה ישן ברחוב יואל סגל, בצפון העיר. במבנה היו 5 כיתות לימוד קטנות, ובשנת הלימודים [[תשס"ה]] היה המבנה צר מהכיל את כל כיתות הלימוד, ובאמצע שנת הלימודים עבר בית הספר למזרח העיר, למבנה גדול ששימש בעבר בית ספר של תנועת ש"ס. להשגת המבנה לבית הספר חב"ד עזר רבות הרב [[אריה כהן]], סגן ראש העיר לשעבר (מטעם ש"ס) ומקורב לחב"ד (מיועד להיות רב העיר ראשון לציון), מי שעומד לימין המוסדות כל השנים עד ליום הזה.


בשנת [[תשע"ד]] נחנך בניין נוסף לתלמוד תורה שמשמש את ילדי הגנים.
בשנת [[תשע"ד]] נחנך בניין נוסף למוסדות "אור מלכה" שמשמש את ילדי הגנים.


בשנת הלימודים ה'תשע"ה עבר הת"ת לפעול תחת משרד החינוך במסלול 'ממלכתי חרדי'.
בשנת הלימודים [[ה'תשע"ה]] עבר הת"ת לפעול תחת משרד החינוך במסלול 'ממלכתי חרדי'.


כיום קיימים במקום מגרשים גדולים ורחבי ידיים סביב המבנה, המשמשים מקום משחק ומנוחה לילדי הת"ת בהפסקות ובפעיליות הת"ת.
כיום קיימים במקום מגרשים גדולים ורחבי ידיים סביב המבנה, המשמשים מקום משחק ומנוחה לילדי הת"ת בהפסקות ובפעיליות הת"ת.
במהלך 'בין הזמנים' בשנת [[ה'תשפ"ב]] התקיים שיפוץ יסודי בת"ת לפני בניית הקומה שנייה והרחבת המבנה, בעזרתו של חבר העירייה הרב אריה כהן.


בשנת [[תשע"ב]] הוכנס [[ספר תורה]] לתלמוד תורה תוך הקמת בית כנסת מפואר עם ריהוט איכותי, תרומת משפחת ליפסקר לעילוי נשמת אב המשפחה, ר' ישראל ליפסקר במלאת שנה לפטירתו.
בשנת [[תשע"ב]] הוכנס [[ספר תורה]] לתלמוד תורה תוך הקמת בית כנסת מפואר עם ריהוט איכותי, תרומת משפחת ליפסקר לעילוי נשמת אב המשפחה, ר' ישראל ליפסקר במלאת שנה לפטירתו.


בולט באיכותו תלמוד תורה זה, עם שילובו המעניין בו נמנים בין התלמידים גם כאלה שאינם מבתים חב"דיים, המשתלבים במנהגי ודרכי החסידים עליהם מקפידים ברוח הת"ת, והופכים את בתיהם לבתי חב"ד של ממש. כמנו"כ קיימת רוח שליחות עם אהבת ישראל והרבה נתינה גם מילדי אנ"ש, המשמשים נרות להאיר לחבריהם, גם הרבה מעבר לשנות הלימודים, כאשר אלוקחים עמם את חבריהם לישיבות חב"ד, עד נהפכים הם לתמימים של ממש.  
בכל שנה ושנה מתאספים צוות המורים והתלמידים מכיתות ד' לשבת מרוממת וחסידית בה מקבלים כוחות לחיי היום יום.
 
בולט באיכותו תלמוד תורה זה, עם שילובו המעניין בו נמנים בין התלמידים גם כאלה שאינם מבתים חב"דיים, המשתלבים במנהגי ודרכי החסידים עליהם מקפידים ברוח הת"ת, והופכים את בתיהם לבתי חב"ד של ממש. כמו"כ קיימת רוח שליחות עם אהבת ישראל והרבה נתינה גם מילדי אנ"ש, המשמשים נרות להאיר לחבריהם, גם הרבה מעבר לשנות הלימודים, כאשר לוקחים עמם את חבריהם לישיבות חב"ד, עד אשר נהפכים הם לתמימים של ממש.
 
כיום נמצאים הגני בנים במבנה מפואר ורחב ידיים עם מעל 50 ילדים כ"י. גני בנות עם מעל 50 ילדות כ"י. ות"ת עם מעל 100 תלמידים כ"י. יחד עם צוות חסידי, המשקיע את מרצו בחינוך על טה"ק, כרצון [[הרבי]] - הרמטכ"ל.


כיום מונה הת"ת גני בנים במבנה מפואר ורחב ידיים עם 85 ילדים כ"י. גני בנות עם 50 ילדות כ"י. ות"ת עם 200 תלמידים כ"י. יחד עם צוות חסידי, המשקיע את מרצו בחינוך על טה"ק, כרצון הרבי מליובאווויטש - הרמטכ"ל.
==צוות המוסד==
;הנהלה
*'''מנכ"ל''' - הרב [[בנימין נחום זילברשטרום]].
*הרב [[חיים שלמה דיסקין]] - חבר הנהלה.
*הרב מנחם מנדל כוחונובסקי - חבר הנהלה
*הרב יעקב גולדברג - חבר הנהלה
;מורים
{{להשלים}}
*מורה למוסיקה - הרב מיכאל שלוש.
*מורה לדרמה - הרב [[שניאור זלמן ערד]].
*מורה לחינוך גופני - הרב [[יפתח יוגב]].
*הרב אילון ביתן - מורה לכיתה א'.
*הרב מנדי קעניג - מורה לכיתה ג'.
*הרב מוטי פריימן - מורה לכיתה ב'.
*הרב אלעד כהן - מורה לכיתה ד'.
*הרב יהודה אשכנזי - מורה לכיתה ה'.
*הרב שלום בורגן - מורה לכיתה ו'.
*הרב אשר ברוצקי - מורה לכיתה ז'.
*הרב מנחם אלטהויז - מורה לכיתה ח'.
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/144016 תלמידי 'אור מלכה' בראשון לציון פתחו שנה - וגילו בניין משופץ{{col}}]
*[https://col.org.il/news/137189 שבת חסידית ומרוממת בת"ת 'אור מלכה' ראשון לציון{{col}}]


[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]

גרסה אחרונה מ־11:36, 30 באוגוסט 2024

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אור מלכה

שבת חסידית בת"ת אור מלכה
אפיון ממ"ח
תאריך יסוד תשנ"ה
מיקום ראשון לציון, ארץ הקודש
מייסד הרב בנימין נחום זילברשטרום
מספר תלמידים למעלה מ-200 (כולל הגנים)
חנוכת המבנה החדש של הגני בנים
קיר מעוטר בתלמוד תורה

מוסדות "אור מלכה" הינם רשת של מוסדות אדר כולל: תלמוד תורה, גני בנים, גני בנות וכו' הפועלים על טהרת הקודש בעיר ראשון לציון, ומשמשים את קהילת חב"ד בעיר וקהילות חב"ד מערים סמוכות ומשפחות המקורבות לחסידות.

היסטוריה - התלמוד תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התלמוד תורה נוסד בשנת ה'תשנ"ה. כאשר בחודש אלול שלהי שנה זו, ביום ה' לחודש נפטרה הגב' הצדקנית מרת מלכה ליפסקר מלוד, במהלך מסע ההלוויה, החליטו נכדיה הר' בנימין נחום זילברשטרום ורעייתו (בת הרה"ח ר' ישראל רפאל ליפסקר בן הרבנית מלכה ע"ה) עקב צורך במוסד חינוכי חסידי על טהרת הקודש לילדיהם, לפתוח תלמוד תורה לעילוי נשמת הסבתא בעלת המסירות נפש ברוסיה ובאה"ק, ולקוראו על שמה 'אור מלכה'. וכך נפתח לו הת"ת עם חמשה ילדים ממשפחות אנ"ש שבעיר. החל מגן טרום חובה, קדם חובה ומכינה, והמשך בכיתה א' - ח'. מלווה בצוות מלמדים חסיידים בעלי תעודות הוראה מוסמכות. במהלך השנים נפתחו שאר הכיתות, כשהכיתה הראשונה התרבתה עד ל-25 תלמידים.

הת"ת שכן במבנה ישן ברחוב יואל סגל, בצפון העיר. במבנה היו 5 כיתות לימוד קטנות, ובשנת הלימודים תשס"ה היה המבנה צר מהכיל את כל כיתות הלימוד, ובאמצע שנת הלימודים עבר בית הספר למזרח העיר, למבנה גדול ששימש בעבר בית ספר של תנועת ש"ס. להשגת המבנה לבית הספר חב"ד עזר רבות הרב אריה כהן, סגן ראש העיר לשעבר (מטעם ש"ס) ומקורב לחב"ד (מיועד להיות רב העיר ראשון לציון), מי שעומד לימין המוסדות כל השנים עד ליום הזה.

בשנת תשע"ד נחנך בניין נוסף למוסדות "אור מלכה" שמשמש את ילדי הגנים.

בשנת הלימודים ה'תשע"ה עבר הת"ת לפעול תחת משרד החינוך במסלול 'ממלכתי חרדי'.

כיום קיימים במקום מגרשים גדולים ורחבי ידיים סביב המבנה, המשמשים מקום משחק ומנוחה לילדי הת"ת בהפסקות ובפעיליות הת"ת.

במהלך 'בין הזמנים' בשנת ה'תשפ"ב התקיים שיפוץ יסודי בת"ת לפני בניית הקומה שנייה והרחבת המבנה, בעזרתו של חבר העירייה הרב אריה כהן.

בשנת תשע"ב הוכנס ספר תורה לתלמוד תורה תוך הקמת בית כנסת מפואר עם ריהוט איכותי, תרומת משפחת ליפסקר לעילוי נשמת אב המשפחה, ר' ישראל ליפסקר במלאת שנה לפטירתו.

בכל שנה ושנה מתאספים צוות המורים והתלמידים מכיתות ד' לשבת מרוממת וחסידית בה מקבלים כוחות לחיי היום יום.

בולט באיכותו תלמוד תורה זה, עם שילובו המעניין בו נמנים בין התלמידים גם כאלה שאינם מבתים חב"דיים, המשתלבים במנהגי ודרכי החסידים עליהם מקפידים ברוח הת"ת, והופכים את בתיהם לבתי חב"ד של ממש. כמו"כ קיימת רוח שליחות עם אהבת ישראל והרבה נתינה גם מילדי אנ"ש, המשמשים נרות להאיר לחבריהם, גם הרבה מעבר לשנות הלימודים, כאשר לוקחים עמם את חבריהם לישיבות חב"ד, עד אשר נהפכים הם לתמימים של ממש.

כיום נמצאים הגני בנים במבנה מפואר ורחב ידיים עם מעל 50 ילדים כ"י. גני בנות עם מעל 50 ילדות כ"י. ות"ת עם מעל 100 תלמידים כ"י. יחד עם צוות חסידי, המשקיע את מרצו בחינוך על טה"ק, כרצון הרבי - הרמטכ"ל.

צוות המוסד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנהלה
מורים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
  • מורה למוסיקה - הרב מיכאל שלוש.
  • מורה לדרמה - הרב שניאור זלמן ערד.
  • מורה לחינוך גופני - הרב יפתח יוגב.
  • הרב אילון ביתן - מורה לכיתה א'.
  • הרב מנדי קעניג - מורה לכיתה ג'.
  • הרב מוטי פריימן - מורה לכיתה ב'.
  • הרב אלעד כהן - מורה לכיתה ד'.
  • הרב יהודה אשכנזי - מורה לכיתה ה'.
  • הרב שלום בורגן - מורה לכיתה ו'.
  • הרב אשר ברוצקי - מורה לכיתה ז'.
  • הרב מנחם אלטהויז - מורה לכיתה ח'.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]