שיחה:חנה פייגא פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף חנה פייגא פרידמן לשם שיחה:חנה פייגא פרידמן בלי להשאיר הפניה: עד שיהיה ערך אנציקלופדי) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
מרת '' | מרת '''חנה פייגא פרידמן''' ([[תרצ"ה]]-[[א' שבט]] [[תשפ"ב]]) הייתה מנשות חב"ד בירושלים. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולדה ב[[לנינגרד]] בשנת [[תרצ"ה]] לאביו הרב [[משה ששונקין]] ולאמה מרת איטא. | |||
בהיותה בגיל שלוש נלקח אביה משה בגל המעצרים של שנת [[תרצ"ח]] על ידי [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]] למאסר על פעולותיו לשימור הגחלת היהודית בבריצת המועצות, ועקבותיו נעלמו. | |||
עם פרוץ | עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ברחה יחד עם אימה ואחיה{{הערה|ר' [[אברהם יצחק ששונקין]].}} לסיביר, ומאוחר יותר הצטרפו לסבא הרב [[נחום שמריה ששונקין]] בסמרקנד. | ||
בסיום המלחמה זכו לצאת את מסך הברזל ביציאה הגדולה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך באמצע הדרך, בגבול צ'כיה, נורתה האמא על ידי חייל ששימש כשומר הגבול, וכך היא ואחיה נשארו יתומים מאב ומאם, ומאז גדלו כילדיו של הסבא, הרב ששונקין. | |||
לאחר תקופת מעבר של שלוש שנים ב[[פריז]], בשנת תש"י עלתה יחד עם הסבא והסבתא לירושלים שם התיישבו בשיכון הרבנים בעיר. | |||
נישאה לאיש החינוך | בהגיעה לגיל חתונה נישאה לאיש החינוך הרב [[עקיבא יוסף פרידמן]], ולאחר נישואיה נשארה לגור בירושלים ועמדה לימין בעלה בשליחות החינוכית בבית הספר חב"ד עיר גנים ירושלים. | ||
עד לשנותיה האחרונות הייתה משתתפת פעילה וקבועה בשיעורים ובמבצעי הקודש של הרבי בארגון נשי חב"ד בירושלים, וכאשר נחלשה, עברה להתגורר בבית בתה בכרמיאל עד לפטירתה ב[[א' שבט]] [[תשפ"ב]]. | |||
==משפחתה== | |||
*בתה מרת איטה, רעיית הרב [[יוסף קרמר]] – מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ושלוחי הרבי בעיר [[טבריה]] | |||
*בתה מרת יפה, רעיית הרב [[יוסף יצחק ריבקין]] – מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ושלוחי הרבי בעיר [[כרמיאל]] | |||
*בנה, הרב משה הכהן – שליח הרבי באייה בלאנקה, ארגנטינה | |||
*בנה, הרב דוד הכהן – כפר חב"ד | |||
*בנה, הרב [[מנחם מענדל כהן (הר אדר)|מנחם מענדל כהן]] – שליח הרבי בהר אדר | |||
בנה | |||
בנה | |||
בנה | |||
גרסה אחרונה מ־08:55, 4 בינואר 2022
מרת חנה פייגא פרידמן (תרצ"ה-א' שבט תשפ"ב) הייתה מנשות חב"ד בירושלים.
תולדות חיים[עריכת קוד מקור]
נולדה בלנינגרד בשנת תרצ"ה לאביו הרב משה ששונקין ולאמה מרת איטא.
בהיותה בגיל שלוש נלקח אביה משה בגל המעצרים של שנת תרצ"ח על ידי המשטרה החשאית למאסר על פעולותיו לשימור הגחלת היהודית בבריצת המועצות, ועקבותיו נעלמו.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה ברחה יחד עם אימה ואחיה[1] לסיביר, ומאוחר יותר הצטרפו לסבא הרב נחום שמריה ששונקין בסמרקנד.
בסיום המלחמה זכו לצאת את מסך הברזל ביציאה הגדולה שכונתה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו', אך באמצע הדרך, בגבול צ'כיה, נורתה האמא על ידי חייל ששימש כשומר הגבול, וכך היא ואחיה נשארו יתומים מאב ומאם, ומאז גדלו כילדיו של הסבא, הרב ששונקין.
לאחר תקופת מעבר של שלוש שנים בפריז, בשנת תש"י עלתה יחד עם הסבא והסבתא לירושלים שם התיישבו בשיכון הרבנים בעיר.
בהגיעה לגיל חתונה נישאה לאיש החינוך הרב עקיבא יוסף פרידמן, ולאחר נישואיה נשארה לגור בירושלים ועמדה לימין בעלה בשליחות החינוכית בבית הספר חב"ד עיר גנים ירושלים.
עד לשנותיה האחרונות הייתה משתתפת פעילה וקבועה בשיעורים ובמבצעי הקודש של הרבי בארגון נשי חב"ד בירושלים, וכאשר נחלשה, עברה להתגורר בבית בתה בכרמיאל עד לפטירתה בא' שבט תשפ"ב.
משפחתה[עריכת קוד מקור]
- בתה מרת איטה, רעיית הרב יוסף קרמר – משלוחי הרבי לארץ הקודש, ושלוחי הרבי בעיר טבריה
- בתה מרת יפה, רעיית הרב יוסף יצחק ריבקין – משלוחי הרבי לארץ הקודש, ושלוחי הרבי בעיר כרמיאל
- בנה, הרב משה הכהן – שליח הרבי באייה בלאנקה, ארגנטינה
- בנה, הרב דוד הכהן – כפר חב"ד
- בנה, הרב מנחם מענדל כהן – שליח הרבי בהר אדר
- ↑ ר' אברהם יצחק ששונקין.