הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל נחמן מריישין"
לא מחפש כבוד (שיחה | תרומות) |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''ישראל נחמן הכהן מריישין''' (ב[[יידיש]]: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב. | + | הרב '''ישראל נחמן''' הכהן '''מריישין''' (ב[[יידיש]]: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]]. |
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
| − | הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד ב[[דוברובנה]]. הוא היה מהילדים ה[[קנטוניסטים]] אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל [[הרבי הצמח צדק]] | + | הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד ב[[דוברובנה]]. הוא היה מהילדים ה[[קנטוניסטים]] אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל [[הרבי הצמח צדק]] שלחו אל ר' [[הלל מפאריטש]] והיה מ[[היושבים]] אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 58.}}. |
| − | עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד | + | עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד ב[[ויטבסק]] עד שנת [[תרנ"ג]]. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ. |
| − | [[אדמו"ר מהר"ש]] היה | + | [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מקרבו והוא היה יוצא ונכנס בבית הרב. |
| − | למדן לפי ערך בנגלה וגם | + | למדן לפי ערך בנגלה וגם ב[[תורת החסידות]], טוב הלב אף שהיה קפדן בסוף ימיו, הוא גם היה בעל התפעלות. |
| − | לאחר קבלת הנשיאות של [[הרבי הרש"ב]] בשנת תרנ"ד עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל הרבי הרש"ב. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב{{הערה|עובדה זו הוזכרה גם בליובאוויטש וחייליה.}}. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו {{מונחון|"דו"|אתה. כלומר שהיה פונה אליו בישירות, ולא בלשון כבוד}}. ומרגלא בפיו: {{ציטוטון|נחמן איז א וויילער יונגערמאן|מרכאות=כן}}. משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב. | + | לאחר קבלת הנשיאות של [[הרבי הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ד]] עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל [[הרבי הרש"ב]]. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב{{הערה|עובדה זו הוזכרה גם בליובאוויטש וחייליה.}}. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו {{מונחון|"דו"|אתה. כלומר שהיה פונה אליו בישירות, ולא בלשון כבוד}}. ומרגלא בפיו: {{ציטוטון|נחמן איז א וויילער יונגערמאן|מרכאות=כן}}{{הערה|בתרגום חופשי: "נחמן הוא בחור צעיר".}}. משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב. |
אחד ממנהגיו היה להיות בחג הפסח אצל הרביים, ובשל כך היה נקרא: {{ציטוטון|א פסח'דיגער|מרכאות=כן}}{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 87. וראה גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 214.}}. | אחד ממנהגיו היה להיות בחג הפסח אצל הרביים, ובשל כך היה נקרא: {{ציטוטון|א פסח'דיגער|מרכאות=כן}}{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 87. וראה גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 214.}}. | ||
| − | נפטר בשנת תרע"ד. | + | נפטר בשנת [[תרע"ד]]. |
== מקורות == | == מקורות == | ||
* [[תורת שלום]], עמ' 16, הערה 1. | * [[תורת שלום]], עמ' 16, הערה 1. | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[https://anash.org/the-cantonist-chossid-who-became-the-rebbes-gabbai/ החסיד הקנטוניסט שהפך לגבאי הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית) | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| + | {{מיון רגיל: מריישין, ישראל נחמן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ד]] | ||
| + | [[קטגוריה:משמשים בקודש]] | ||
| + | [[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:14, 25 במרץ 2024
הרב ישראל נחמן הכהן מריישין (ביידיש: מאריאשין), היה מנאמני בית הרב, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב, ור"מ בישיבת תומכי תמימים ויטבסק.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכה]
הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד בדוברובנה. הוא היה מהילדים הקנטוניסטים אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל הרבי הצמח צדק שלחו אל ר' הלל מפאריטש והיה מהיושבים אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו[1].
עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד בויטבסק עד שנת תרנ"ג. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ.
אדמו"ר מהר"ש היה מקרבו והוא היה יוצא ונכנס בבית הרב.
למדן לפי ערך בנגלה וגם בתורת החסידות, טוב הלב אף שהיה קפדן בסוף ימיו, הוא גם היה בעל התפעלות.
לאחר קבלת הנשיאות של הרבי הרש"ב בשנת תרנ"ד עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל הרבי הרש"ב. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב[2]. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו "דו". ומרגלא בפיו: "נחמן איז א וויילער יונגערמאן"[3]. משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב.
אחד ממנהגיו היה להיות בחג הפסח אצל הרביים, ובשל כך היה נקרא: "א פסח'דיגער"[4].
נפטר בשנת תרע"ד.
מקורות[עריכה]
- תורת שלום, עמ' 16, הערה 1.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- החסיד הקנטוניסט שהפך לגבאי הרבי
(אנגלית)
