נגלה וחוזר ונכסה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (ביטל את ההגנה על נכסה וחוזר ונגלה)
 
(79 גרסאות ביניים של 31 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
על פי תורתנו הקדושה צפוי מראש מצב ניסיון שבו [[מלך המשיח]] יתכסה מבני ישראל לאחר
'''נגלה וחוזר ונכסה''', הוא ביטוי בו מתארים [[חז"ל]] את אחד מהשלבים בביאת המשיח, כאשר מתכסה המשיח לאחר התגלותו הראשונה, ולאחר מכן תתרחש ההתגלות המלאה.
התגלותו הראשונה.


כתוב שכאשר חושך ה[[גלות]] מתגבר סימן הוא לכך שה[[גאולה]]
==דברי חז"ל==
קרובה, "שבכל יום סמוך לעלות השחר, החושך מחשיך ביותר מן חשכת
הלילה, ואחר כך אור השחר בוקע ועולה".


מלכות בית דוד דומה ל[[לבנה]], פעמים נגלית ופעמים נסתרת. בדורנו -
במדרש רבה{{הערה|1=ראה שמות ה, כ. במדבר י"א, ב. רות ה ו.}} מקבילים חז"ל בין [[משה]] הגואל הראשון לבין [[מלך המשיח]] הגואל האחרון, כאשר בדומה לגאולת מצרים בה נעלם הגואל - משה רבנו למשך מספר חודשים, כך הגואל האחרון, יתגלה, יתכסה, ויחזור ויתגלה:
הדור השביעי לאחרי גילוי אדיר של מלכות בית דוד במשך עשרות שנים,
{{ציטוט|תוכן=ר' ברכיה בשם ר' לוי: כגואל ראשון כך גואל אחרון, מה הגואל הראשון נגלה וחזר ונכסה מהן.. אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם.|מקור=רות פרשה ה סימן ו.|מרכאות=כן}}
ואחרי ש[[הרבי שליט"א מלך המשיח]] מודיע לכל העולם כי עומדים אנו על סף
[[רש"י]], בפירושו ל[[ספר דניאל]]
הגאולה ומלך המשיח כבר התגלה, ומעודד לעיני העולם כולו את ההכרזה {{יחי}}- נראה לעינינו ההיפך, וביום [[ג' תמוז תשנ"ד]]
על הפסוקים (דניאל יב יא-יב) 'וּמֵעֵת֙ הוּסַ֣ר הַתָּמִ֔יד וְלָתֵ֖ת שִׁקּ֣וּץ שֹׁמֵ֑ם יָמִ֕ים אֶ֖לֶף מָאתַ֥יִם וְתִשְׁעִֽים׃ אַשְׁרֵ֥י הַֽמְחַכֶּ֖ה וְיַגִּ֑יעַ לְיָמִ֕ים אֶ֕לֶף שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה' כותב:
נעלם הרבי מעיני עם ישראל.
{{ציטוט|תוכן="אשרי המחכה וגו'" - ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה וכן מצינו במדרש רות וכן יסד ר' אלעזר הקליר (בסילוק יוצר פרשת החודש) ויתכסה מהם שבועים ששה.|מקור=דניאל י"ב י"ב.|מרכאות=כן}}
קיימים מקורות נוספים{{הערה|1=רבינו בחיי שמות ה, כ"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמב"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, כב. ראה אור החמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, א. ספר הגלגולים פי"ג. ראה גם המשך "בשעה שהקדימו" תער"ב חלק א' ע' תיט-כ. ועוד.}} המעידים על מצב זה של התכסות המשיח קודם התגלותו הסופית.


כתוב בחז"ל שלפני גאולת מצרים נעלם הגואל - [[משה רבינו]] למדין, כשם
==שיטת הרמב"ם==
שגואל ראשון נגלה ונכסה וחוזר ונגלה, כך גואל אחרון, נגלה ונכסה וחוזר
ונגלה.


מקורות רבים בנגלה ובנסתר מעידים על ניסיון זה בתקופה של
[[הרמב"ם]] בחיבור [[משנה תורה]] בסוף הלכות מלכים לא מביא פרט זה בפירוש כחלק מסימני מלך המשיח, אך [[הרבי]] מעיר{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=133&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמוד 105 הערה 74 בשולי הגליון].}} שזה לא מוכיח שהרמב"ם שולל אפשרות זו להלכה, כיוון שמביא כראיה לדמותו וסימניו של משיח מ[[בן כוזיבא]], שהסתתר במערות משך זמן לפני התגלותו.
טרום ההתגלות הסופית. יש להזכיר גם על דברי חז"ל הידועים שמשיח בא
בהיסח הדעת.


הרבי שליטעצמו, כשבוע לפני [[כ"ז אדר תשנ"ב]], רמז על
הרבי מקביל את שתי הופעותיו של מלך המשיח - התגלותו הראשונה שלפני הכיסוי, והתגלותו המושלמת שלאחר הכיסוי - לשני השלבים ההלכתיים שמונה הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק יהלכה ד'.}}: "[[בחזקת משיח]]" ו"[[משיח ודאי]]"; וכן לשני השלבים בהתגלות משיח המוזכרים במכתב [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=361&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' ע' שט] ואילך.}}: "בן דוד" ו"דוד"{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=408&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' ע' 381 בהערה].}}.
מצב זה, וזה לשונו הקדוש: "נעשית ירידה לפי שעה (על דרך מה שנאמר
{{להשלים|פיסקא=כן}}
"רגע קטן עזבתיך" ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העליה
שלא בערך, ולא רק עליה לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), אלא עליה
נצחית שאין אחריה הפסק כלל". עד כאן לשונו הקדוש.


ידוע שבעת עליית משה רבנו להר סיני לאחרי [[מתן תורה]] לקבל את
==אופן ההתכסות==
התורה ואת הלוחות, הבטיח להם שיחזור לאחר ארבעים יום. ביום הארבעים,
ממדרשי חז"ל לא ברור איך בדיוק תהיה התכסותו של משיח. האריז"ל{{הערה|ספר הגילגולים פרק י"ג.}} כותב {{ציטוטון|כמו שמצינו במשה רבינו ע"ה, שעלה לרקיע בגוף ונפש והיה שם מ' יום, כך משיח יזכה לאותה הנשמה ויכיר בעצמו שהוא המשיח... ואחר כך יתגנז המשיח בגוף ונפש}}, כמו שעלה משה רבינו אל [[הר סיני]] לקבל את התורה, ואחר כך יתגלה שוב.
התעכב משה מלבוא, והשטן הראה להם דמות משה מת בשמים, בני ישראל
{{להשלים|פיסקא=כן}}
לא עמדו בניסיון וחטאו בחטא העגל, רק שבט לוי עמד בניסיון.


בכתבי
==זמן ההתכסות==
האריז"ל מובא, כי ניסיון זה יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר
ישנם כמה דיעות החלוקות לכאורה בהגדרת זמן הכיסוי. במדרש רבה{{הערה|רות ה ו.}} מובא כי זמן הכיסוי יארך ארבעים וחמשה ימים. לדעת [[רש"י]]{{הערה|דניאל פי"ב יב.}} זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. אמנם ייתכן כי גם כוונת המדרש היא לשנים.
המלך המשיח עצמו יתעלם. ונאמר במדרש, כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל
מי שמאמינו אוכל גחלי רתמים ושרשי מלוחים".


כמו כן כתוב אודות ניסיון נוסף: בתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת
לדעת רבי אלעזר הקליר - לגירסת רש"י בדניאל - "ויתכסה מהם שבועיים ששה", שהם ארבעים ושתים שנים{{הערה|ניתן גם לפרש ארבעים ושנים ימים.}}.
המייחלים לו", אך בבוא העת, מתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים
שבדור הגאולה יהיו צדיקים ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח
מתחילה, ויתנגדו לו. כך היה במלכות בית דוד שגדולי ישראל לא הלכו
מתחילה עם המלך שבחר ה', כך גם היו התנגדויות לגדולי ישראל רבים, החל
ממשה רבינו שקרח ועדתו מגדולי האומה חלקו עליו, והמשך ברמב"ם
[[פורטל:נשיאי חב"ד|ובנשיאי החסידות]].  


אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" - אלו
==ניסיון האמונה==
החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בודאי זה מלך המשיח", "אבל כל
במדרש{{הערה|במדב"ר יא, ב.}} כי "בתקופת כיסוי ה[[משיח]], כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו הוא אוכל שורשי רתמים ועלי מלוחים". ובכתבי האריז"ל{{הערה|"ארבע מאות שקל כסף" ע' רמ"א.}} מובא, כי הניסיון שהיה לבני ישראל בעת שמשה עלה לקבל את הלוחות, כשהשטן הראה להם דמות משה בשמים כאשר [[מלאכים]] מלווים את מיטתו, יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המשיח עצמו יתכסה.
המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".


מעניין לציין [[שיחה|שבשיחת]] ג' תמוז תנש"א, שנקבע ל'[[דבר מלכות]]' ליום ג'
בקשר לשלב זה כתוב אודות ניסיון נוסף: כשבתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו"{{הערה|1=אגרות [[הרמב"ן]] חלק א' ע' שכ"ב. וכן בכתבי ה[[אריז"ל]] שעהפי.}}, אך בבוא העת, יתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים{{הערה|פסיקתא רבתי לד.}} שבדור הגאולה יהיו [[צדיקים]] ו[[תלמידי חכמים]] שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" - אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בוודאי זה מלך המשיח", "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".
תמוז מעיר הרבי שליט"א, כי ג' תמוז הוא אחד מהארבעים
יום הראשונים שמשה רבנו היה בהר! ולא במקרה ' תמוז" ( 456 ) עולה
בגימטרייא בדיוק "נכסה וחוזר ונגלה", עובדה המראה ב[[השגחה פרטית]] כי
זהו בדיוק השלב עליו דיברו חז"ל. כן בהשגחה פרטית "ג' תמוז" בגימטרייא
"עוד משיח חי".
{{דף מוגן}}


==התהליך בדורנו==
{{ערך מורחב|נצחיות חייו של הרבי}}
בשבת פרשת וירא [[ה'תשנ"ב]] אמר [[הרבי]] כי בדורנו "ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם '''ההתגלות דמשיח'''". מזה מובן שהתהליך של 'נגלה' כבר היה.
אף את תקופת "נכסה" רבים מפרשים שהחלה בג' תמוז ה'תשנ"ד, מאז איננו זוכים לשמוע ולראות את [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.merkazato.co.il/משיח-וגאולה/ מה המקור לכך שמשיח לא יתגלה לכולם בשווה בתחילה?] הרב [[שלום דובער וולפא]], באתר [[מרכז את"ה בארץ הקודש]]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69700 משיח נגלה ונכסה וחוזר ונגלה], לקט מקורות באתר {{אינפו}}
==ראו גם==
* [[נצחיות חייו של הרבי]]
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:מלך המשיח]]

גרסה אחרונה מ־22:55, 9 ביולי 2024

נגלה וחוזר ונכסה, הוא ביטוי בו מתארים חז"ל את אחד מהשלבים בביאת המשיח, כאשר מתכסה המשיח לאחר התגלותו הראשונה, ולאחר מכן תתרחש ההתגלות המלאה.

דברי חז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

במדרש רבה[1] מקבילים חז"ל בין משה הגואל הראשון לבין מלך המשיח הגואל האחרון, כאשר בדומה לגאולת מצרים בה נעלם הגואל - משה רבנו למשך מספר חודשים, כך הגואל האחרון, יתגלה, יתכסה, ויחזור ויתגלה:

ר' ברכיה בשם ר' לוי: כגואל ראשון כך גואל אחרון, מה הגואל הראשון נגלה וחזר ונכסה מהן.. אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם.

רות פרשה ה סימן ו.

רש"י, בפירושו לספר דניאל על הפסוקים (דניאל יב יא-יב) 'וּמֵעֵת֙ הוּסַ֣ר הַתָּמִ֔יד וְלָתֵ֖ת שִׁקּ֣וּץ שֹׁמֵ֑ם יָמִ֕ים אֶ֖לֶף מָאתַ֥יִם וְתִשְׁעִֽים׃ אַשְׁרֵ֥י הַֽמְחַכֶּ֖ה וְיַגִּ֑יעַ לְיָמִ֕ים אֶ֕לֶף שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה' כותב:

"אשרי המחכה וגו'" - ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה וכן מצינו במדרש רות וכן יסד ר' אלעזר הקליר (בסילוק יוצר פרשת החודש) ויתכסה מהם שבועים ששה.

דניאל י"ב י"ב.

קיימים מקורות נוספים[2] המעידים על מצב זה של התכסות המשיח קודם התגלותו הסופית.

שיטת הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמב"ם בחיבור משנה תורה בסוף הלכות מלכים לא מביא פרט זה בפירוש כחלק מסימני מלך המשיח, אך הרבי מעיר[3] שזה לא מוכיח שהרמב"ם שולל אפשרות זו להלכה, כיוון שמביא כראיה לדמותו וסימניו של משיח מבן כוזיבא, שהסתתר במערות משך זמן לפני התגלותו.

הרבי מקביל את שתי הופעותיו של מלך המשיח - התגלותו הראשונה שלפני הכיסוי, והתגלותו המושלמת שלאחר הכיסוי - לשני השלבים ההלכתיים שמונה הרמב"ם[4]: "בחזקת משיח" ו"משיח ודאי"; וכן לשני השלבים בהתגלות משיח המוזכרים במכתב אדמו"ר הרש"ב[5]: "בן דוד" ו"דוד"[6].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אופן ההתכסות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ממדרשי חז"ל לא ברור איך בדיוק תהיה התכסותו של משיח. האריז"ל[7] כותב "כמו שמצינו במשה רבינו ע"ה, שעלה לרקיע בגוף ונפש והיה שם מ' יום, כך משיח יזכה לאותה הנשמה ויכיר בעצמו שהוא המשיח... ואחר כך יתגנז המשיח בגוף ונפש", כמו שעלה משה רבינו אל הר סיני לקבל את התורה, ואחר כך יתגלה שוב.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

זמן ההתכסות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישנם כמה דיעות החלוקות לכאורה בהגדרת זמן הכיסוי. במדרש רבה[8] מובא כי זמן הכיסוי יארך ארבעים וחמשה ימים. לדעת רש"י[9] זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. אמנם ייתכן כי גם כוונת המדרש היא לשנים.

לדעת רבי אלעזר הקליר - לגירסת רש"י בדניאל - "ויתכסה מהם שבועיים ששה", שהם ארבעים ושתים שנים[10].

ניסיון האמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במדרש[11] כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו הוא אוכל שורשי רתמים ועלי מלוחים". ובכתבי האריז"ל[12] מובא, כי הניסיון שהיה לבני ישראל בעת שמשה עלה לקבל את הלוחות, כשהשטן הראה להם דמות משה בשמים כאשר מלאכים מלווים את מיטתו, יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המשיח עצמו יתכסה.

בקשר לשלב זה כתוב אודות ניסיון נוסף: כשבתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו"[13], אך בבוא העת, יתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים[14] שבדור הגאולה יהיו צדיקים ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" - אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בוודאי זה מלך המשיח", "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".

התהליך בדורנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – נצחיות חייו של הרבי

בשבת פרשת וירא ה'תשנ"ב אמר הרבי כי בדורנו "ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח". מזה מובן שהתהליך של 'נגלה' כבר היה.

אף את תקופת "נכסה" רבים מפרשים שהחלה בג' תמוז ה'תשנ"ד, מאז איננו זוכים לשמוע ולראות את הרבי מלך המשיח שליט"א.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ראה שמות ה, כ. במדבר י"א, ב. רות ה ו.
  2. רבינו בחיי שמות ה, כ"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמב"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, כב. ראה אור החמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, א. ספר הגלגולים פי"ג. ראה גם המשך "בשעה שהקדימו" תער"ב חלק א' ע' תיט-כ. ועוד.
  3. לקוטי שיחות ח"ט עמוד 105 הערה 74 בשולי הגליון.
  4. הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'.
  5. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' ע' שט ואילך.
  6. לקוטי שיחות חלק ט' ע' 381 בהערה.
  7. ספר הגילגולים פרק י"ג.
  8. רות ה ו.
  9. דניאל פי"ב יב.
  10. ניתן גם לפרש ארבעים ושנים ימים.
  11. במדב"ר יא, ב.
  12. "ארבע מאות שקל כסף" ע' רמ"א.
  13. אגרות הרמב"ן חלק א' ע' שכ"ב. וכן בכתבי האריז"ל שעה"ג פי"ג.
  14. פסיקתא רבתי לד.