נחום איש גם זו: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (סיום עבודה, הרחבה) |
(←בתורת החסידות: תקלדה) |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם= | |שם= | ||
|תמונה= | |תמונה=נחום איש גמזו.jpg | ||
|כיתוב=קבר המיוחס לנחום איש גמזו ב[[צפת]]]] | |כיתוב=קבר המיוחס לנחום איש גמזו ב[[צפת]]]] | ||
|שנות הפעילות =דור שני ל[[תנאים]] | |שנות הפעילות =דור שני ל[[תנאים]] | ||
שורה 7: | שורה 7: | ||
|מקום קבורה =יש אומרים בצפת. | |מקום קבורה =יש אומרים בצפת. | ||
}} | }} | ||
'''נחום איש גם זו''' היה [[תנאים|תנא]] מהדור השני, הוא נקרא "גם זו" על כך שהיה אומר על כל דבר שהיה קורה לו "גם זו לטובה"{{הערה|שם=תענית|[[מסכת תענית]], דף כ"א, ע' א.}}, יש המזהים אותו עם התנא "גמזו". | '''נחום איש גם זו''' היה [[תנאים|תנא]] מהדור השני, הוא נקרא "גם זו" על כך שהיה אומר על כל דבר שהיה קורה לו "גם זו לטובה"{{הערה|שם=תענית|[[מסכת תענית]], דף כ"א, ע' א.}}, יש המזהים אותו עם התנא "גמזו". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שורה 16: | שורה 15: | ||
זמן קצר קודם פטירתו הגיע אליו תלמידיו כדי לפנות אותו מביתו הרעוע, ומצאו אותו שהוא מלא שחין, עיוור וללא ידיים ורגליים. שהם באו לפנות אותו אמר להם רבי נחום לפנות קודם את הכלים שבבית ורק לאחר מכן אותו, מכיוון שכל עוד הוא נמצא בבית, מובטח להם שהבית לא יחרב. לאחר שהבית פונה, שאלו אותו תלמידיו:"'רבי, וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה עלתה לך כך?", והוא בתגובה סיפר להם שהוא ביקש את העונש הזה, על כך שלא הספיק להביא בזמן אוכל לעני{{הערה|[[מסכת תענית]], דף כ"א, ע"א.}}. | זמן קצר קודם פטירתו הגיע אליו תלמידיו כדי לפנות אותו מביתו הרעוע, ומצאו אותו שהוא מלא שחין, עיוור וללא ידיים ורגליים. שהם באו לפנות אותו אמר להם רבי נחום לפנות קודם את הכלים שבבית ורק לאחר מכן אותו, מכיוון שכל עוד הוא נמצא בבית, מובטח להם שהבית לא יחרב. לאחר שהבית פונה, שאלו אותו תלמידיו:"'רבי, וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה עלתה לך כך?", והוא בתגובה סיפר להם שהוא ביקש את העונש הזה, על כך שלא הספיק להביא בזמן אוכל לעני{{הערה|[[מסכת תענית]], דף כ"א, ע"א.}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
[[הרבי]] דיבר בשבחו של נחום איש גם זו, בכך שלמרות שידע שהבעלים החליפו את הדורון בחול המשיך למלא את שליחותו וסמך על הקב"ה שיעזור לו{{הערה|שם=תשיא}}, הרבי משווה בין סיפורו של נחום איש גם זו לסיפורו של [[רבי עקיבא]] כיצד על ידי זה שנכבה הנר ומתו לו התרנגולת והחמור ואנשי העיר לא הסכימו לקבלו הוא ניצל מהרומאים, שבעוד אצל רבי עקיבא כיבוי הנר ומות התרנגולת והחמור היו משהו מזיק אולם הם הביאו לבסוף לדבר טוב, בעוד אצל נחום איש גם זו עצם החלפת הדורון לאבנים היה דבר טוב וזאת משום שהוא ראה שגם הדברים הרעים הם דבר טוב{{הערה|התוועדויות - שנת תשי"ב חלק שלישי עמוד 127.}}, דבר | [[הרבי]] דיבר בשבחו של נחום איש גם זו, בכך שלמרות שידע שהבעלים החליפו את הדורון בחול המשיך למלא את שליחותו וסמך על הקב"ה שיעזור לו{{הערה|שם=תשיא}}, הרבי משווה בין סיפורו של נחום איש גם זו לסיפורו של [[רבי עקיבא]] כיצד על ידי זה שנכבה הנר ומתו לו התרנגולת והחמור ואנשי העיר לא הסכימו לקבלו הוא ניצל מהרומאים, שבעוד אצל רבי עקיבא כיבוי הנר ומות התרנגולת והחמור היו משהו מזיק אולם הם הביאו לבסוף לדבר טוב, בעוד אצל נחום איש גם זו עצם החלפת הדורון לאבנים היה דבר טוב וזאת משום שהוא ראה שגם הדברים הרעים הם דבר טוב{{הערה|התוועדויות - שנת תשי"ב חלק שלישי עמוד 127.}}, דבר שנתן לו כוח לעמוד ביסוריו בעת שחלה{{הערה|שם=תשיא|התוועדויות - שנת [[תשי"א]] חלק שני עמוד 269.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] |
גרסה אחרונה מ־19:13, 14 במאי 2024
נחום איש גם זו | |
---|---|
מקום קבורה | יש אומרים בצפת. |
שנות הפעילות | דור שני לתנאים |
תלמידיו | רבי עקיבא |
נחום איש גם זו היה תנא מהדור השני, הוא נקרא "גם זו" על כך שהיה אומר על כל דבר שהיה קורה לו "גם זו לטובה"[1], יש המזהים אותו עם התנא "גמזו".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה ככול הנראה מהעיר גמזו[2], והיה רבו של רבי עקיבא[3]. בגמרא מסופר כיצד שלחו אותו להביא דורון לקיסר ובאמצע הדרך עצר בפונדק דרכים שם הוא נשדד בלילה על ידי הבעלים שהחליפו את הדורון בחול, למחרת שהגיע לקיסר, זעם על קיסר על כך שבני ישראל הביאו לו חול ורצה להרוג את נחום, ובתגובה ענה נחום איש גם זו:"גם זו לטובה", ואז הגיע אליהו הנביא שהוא מחופש לאחד ממשרתי המלך והציע לזרוק את החול שאולי הוא יהפך לחיצים, וכאשר זרק המלך את החול הוא נהפך באמת לחיצים, המלך שמח על כך והורה לתת לנחום איש גם זו סל מלא אבנים טובות.
כאשר חזר נחום לפונדק ממנו נשדד, סיפר לבעלים שהחול שהיה לו נהפך לחיצים, הבעלים ששמעו על כך חשבו שיש להם חול שנהפך לחיצים והביאו אותו למלך, כאשר ראה המלך שהחול לא נהפך לחיצים כעס והורה להרוג אותם[1].
זמן קצר קודם פטירתו הגיע אליו תלמידיו כדי לפנות אותו מביתו הרעוע, ומצאו אותו שהוא מלא שחין, עיוור וללא ידיים ורגליים. שהם באו לפנות אותו אמר להם רבי נחום לפנות קודם את הכלים שבבית ורק לאחר מכן אותו, מכיוון שכל עוד הוא נמצא בבית, מובטח להם שהבית לא יחרב. לאחר שהבית פונה, שאלו אותו תלמידיו:"'רבי, וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה עלתה לך כך?", והוא בתגובה סיפר להם שהוא ביקש את העונש הזה, על כך שלא הספיק להביא בזמן אוכל לעני[4].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי דיבר בשבחו של נחום איש גם זו, בכך שלמרות שידע שהבעלים החליפו את הדורון בחול המשיך למלא את שליחותו וסמך על הקב"ה שיעזור לו[5], הרבי משווה בין סיפורו של נחום איש גם זו לסיפורו של רבי עקיבא כיצד על ידי זה שנכבה הנר ומתו לו התרנגולת והחמור ואנשי העיר לא הסכימו לקבלו הוא ניצל מהרומאים, שבעוד אצל רבי עקיבא כיבוי הנר ומות התרנגולת והחמור היו משהו מזיק אולם הם הביאו לבסוף לדבר טוב, בעוד אצל נחום איש גם זו עצם החלפת הדורון לאבנים היה דבר טוב וזאת משום שהוא ראה שגם הדברים הרעים הם דבר טוב[6], דבר שנתן לו כוח לעמוד ביסוריו בעת שחלה[5]
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מסכת תענית, דף כ"א, ע' א.
- ↑ תולדות תנאים ואמוראים, ח"ג, עמ' 920.
- ↑ מסכת חגיגה, דף י"ב, ע' א'.
- ↑ מסכת תענית, דף כ"א, ע"א.
- ↑ 5.0 5.1 התוועדויות - שנת תשי"א חלק שני עמוד 269.
- ↑ התוועדויות - שנת תשי"ב חלק שלישי עמוד 127.