אהל רח"ל – הבדלי גרסאות

'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.

ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[השואה|שואה]].

היוזמה להדפסת הספר באה מר' [[זלמן חנין]], שפעל לפי הוראת [[הרבי]], אשר אף מימן בעצמו את ההוצאה לאור באמצעותו. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.

הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].

== תוכן הספר ==

הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתי צבי|שבתאות]], או שרבי [[יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}

בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}

חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר מילין דרבנן הוא ר' [[ישראל מזאמוטש]]. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}

הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}

=== חלק ג' ===

הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.

מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של [[דוד אסף]], השלב האחרון, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87}}

לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]:

{{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}

== חשיבות הספר ==

== לקריאה נוספת ==

טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', בטאון [[הצפירה]], ט"ו תמוז תשמ"א

הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''