מרדכי דובקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (הוספת קטגוריה:משפחת דובקין באמצעות HotCat) |
||
(9 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מרדכי דובקין.jpg|ממוזער|הרב דובקין בערוב ימיו בשעת לימוד עם אחד מנכדיו]] | [[קובץ:מרדכי דובקין.jpg|ממוזער|הרב דובקין בערוב ימיו בשעת לימוד עם אחד מנכדיו]] | ||
הרב '''מרדכי דובקין''' ([[כ"ה אלול]] [[תרע"ט]]-[[י"ז אלול]] [[תשנ"ז]]) היה רופא חסידי. | הרב '''מרדכי דובקין''' ([[כ"ה אלול]] [[תרע"ט]] - [[י"ז אלול]] [[תשנ"ז]]) היה רופא חסידי. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנות נערותו החלו המהפכות ברוסיה, נשללה מאביו האפשרות לעבוד בשל היותו 'כלי קודש', ובשל כך נשלח מרדכי ללמוד רפואה במטרה שיוכל לפרנס את בני המשפחה, אך זמן קצר קודם שסיים את לימודיו פרצה מלחמת רוסיה-גרמניה והוא גויס כרופא צבאי בשירות הצבא האדום. | בשנות נערותו החלו המהפכות ברוסיה, נשללה מאביו האפשרות לעבוד בשל היותו 'כלי קודש', ובשל כך נשלח מרדכי ללמוד רפואה במטרה שיוכל לפרנס את בני המשפחה, אך זמן קצר קודם שסיים את לימודיו פרצה מלחמת רוסיה-גרמניה והוא גויס כרופא צבאי בשירות הצבא האדום. | ||
לאורך שנות המלחמה קיבל עיטורים רבים על גבורתו ומסירותו, הגיע לדרגת סרן, ושירת בפולין, בחזית הגרמנית, ובחזית היפנית. | לאורך שנות המלחמה קיבל עיטורים רבים על גבורתו ומסירותו, הגיע לדרגת סרן, ושירת בפולין, בחזית הגרמנית, ובחזית היפנית. הוא אפילו הגיע עם הצבא הרוסי עד לשערי ברלין הכבושה עם סיום המלחמה. | ||
כאשר נכנעה יפן והמלחמה הסתיימה, שב | כאשר נכנעה יפן והמלחמה הסתיימה, שב ל[[רוסיה]] וגילה למרבה יגונו כי ממשפחתו לא נותר אף אחד, למעט אחותו אסתר. אחרי שובו ל[[רוסיה]] התחתן עם מרת חיה בת החסיד ר' [[יואל איטקין]] בן דודו של אם הרבי{{הערה|אמו היתה דודתה של הרבנית חנה, אמו של הרבי.}}, ולאחר החתונה קבע את מגוריו בכפר גלובוקה הסמוכה לצ'רנוביץ' ושימש כרופא. | ||
בשנת תשכ"ג התמנה באזור מזכיר מפלגה חדש שרצה לאלץ אותו לשאת בפני כל הקהילה נאום הכולל דברי כפירה, ובשל סירובו הנחרץ פוטר מעבודתו, איבד את פרנסתו, ונאלץ לעבור עם משפחתו לצ'רנוביץ' שם התגוררו במרתף המסתור בבית הסבתא מרת איטקין כאשר ר' הילל רבינוביץ דואג לצרכיהם. | בשנת תשכ"ג התמנה באזור מזכיר מפלגה חדש שרצה לאלץ אותו לשאת בפני כל הקהילה נאום הכולל דברי כפירה, ובשל סירובו הנחרץ פוטר מעבודתו, איבד את פרנסתו, ונאלץ לעבור עם משפחתו לצ'רנוביץ' שם התגוררו במרתף המסתור בבית הסבתא מרת איטקין כאשר ר' הילל רבינוביץ דואג לצרכיהם. | ||
שורה 17: | שורה 17: | ||
כעבור חצי שנה הצליח למצוא עבודה כרופא במכרות הפחם בקרפטים על אף שנכלל ברשימה השחורה, בשל הסכנה הגדולה שהיתה בעבודה במקום והשכר הנמוך דבר שגרם למחסור ברופאים. | כעבור חצי שנה הצליח למצוא עבודה כרופא במכרות הפחם בקרפטים על אף שנכלל ברשימה השחורה, בשל הסכנה הגדולה שהיתה בעבודה במקום והשכר הנמוך דבר שגרם למחסור ברופאים. | ||
לאורך זמן זה ניסו בני המשפחה להגיש אשרות יציאה ונדחו פעם אחר פעם, עד שלבסוף באופן חריג נקראו לבוא למשרד הפנים{{הערה|לאחר זמן נודע שהדבר היה בהשתדלותם של ר' מוטל קולזינר ר' משה וישצקי ור' מענדל פוטרפס.}}, וקיבלו מסמך של היתר יציאה שהיה עליהם לנצל תוך שבוע ימים, ובי"ג שבט תשל"ב עזבו את רוסיה עם רכבת לכיוון צ'כיה. | לאורך זמן זה ניסו בני המשפחה להגיש אשרות יציאה ונדחו פעם אחר פעם, עד שלבסוף באופן חריג נקראו לבוא למשרד הפנים{{הערה|לאחר זמן נודע שהדבר היה בהשתדלותם של ר' מוטל קולזינר ר' משה וישצקי ור' מענדל פוטרפס. לפי העדויות העבירו לרבי שהולכים 'לטפל' במשפחה והרבי פעל בזה.}}, וקיבלו מסמך של היתר יציאה שהיה עליהם לנצל תוך שבוע ימים, ובי"ג שבט תשל"ב עזבו את רוסיה עם רכבת לכיוון צ'כיה. | ||
כשהגיעו לארץ התיישבו בכפר חב"ד, ועל פי הוראת הרבי החל לעבוד במרפאה המקומית ובמקביל מסר שיעורים בשולחן ערוך. | כשהגיעו לארץ התיישבו בכפר חב"ד, ועל פי הוראת הרבי החל לעבוד במרפאה המקומית ובמקביל מסר שיעורים בשולחן ערוך. | ||
שורה 40: | שורה 40: | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]] | [[קטגוריה:רופאים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:משפחת דובקין]] |
גרסה אחרונה מ־22:40, 6 במאי 2024
הרב מרדכי דובקין (כ"ה אלול תרע"ט - י"ז אלול תשנ"ז) היה רופא חסידי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ה אלול תרע"ט לאביו ר' יוסף ראובן דובקין, מבחירי התלמידים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ולאמו מרת רבקה לבית גולדשמידט[1], במשפחה שנמנתה על גזע החסידים עוד מתקופת אדמו"ר הצמח צדק.
אביו שימש כשוחט ובודק ביקטרינוסלב ונודע כאדם שמח ובעל מרץ, וזכה לקירובים מאת רב העיר הגאון רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.
בשנות נערותו החלו המהפכות ברוסיה, נשללה מאביו האפשרות לעבוד בשל היותו 'כלי קודש', ובשל כך נשלח מרדכי ללמוד רפואה במטרה שיוכל לפרנס את בני המשפחה, אך זמן קצר קודם שסיים את לימודיו פרצה מלחמת רוסיה-גרמניה והוא גויס כרופא צבאי בשירות הצבא האדום.
לאורך שנות המלחמה קיבל עיטורים רבים על גבורתו ומסירותו, הגיע לדרגת סרן, ושירת בפולין, בחזית הגרמנית, ובחזית היפנית. הוא אפילו הגיע עם הצבא הרוסי עד לשערי ברלין הכבושה עם סיום המלחמה.
כאשר נכנעה יפן והמלחמה הסתיימה, שב לרוסיה וגילה למרבה יגונו כי ממשפחתו לא נותר אף אחד, למעט אחותו אסתר. אחרי שובו לרוסיה התחתן עם מרת חיה בת החסיד ר' יואל איטקין בן דודו של אם הרבי[2], ולאחר החתונה קבע את מגוריו בכפר גלובוקה הסמוכה לצ'רנוביץ' ושימש כרופא.
בשנת תשכ"ג התמנה באזור מזכיר מפלגה חדש שרצה לאלץ אותו לשאת בפני כל הקהילה נאום הכולל דברי כפירה, ובשל סירובו הנחרץ פוטר מעבודתו, איבד את פרנסתו, ונאלץ לעבור עם משפחתו לצ'רנוביץ' שם התגוררו במרתף המסתור בבית הסבתא מרת איטקין כאשר ר' הילל רבינוביץ דואג לצרכיהם.
כעבור חצי שנה הצליח למצוא עבודה כרופא במכרות הפחם בקרפטים על אף שנכלל ברשימה השחורה, בשל הסכנה הגדולה שהיתה בעבודה במקום והשכר הנמוך דבר שגרם למחסור ברופאים.
לאורך זמן זה ניסו בני המשפחה להגיש אשרות יציאה ונדחו פעם אחר פעם, עד שלבסוף באופן חריג נקראו לבוא למשרד הפנים[3], וקיבלו מסמך של היתר יציאה שהיה עליהם לנצל תוך שבוע ימים, ובי"ג שבט תשל"ב עזבו את רוסיה עם רכבת לכיוון צ'כיה.
כשהגיעו לארץ התיישבו בכפר חב"ד, ועל פי הוראת הרבי החל לעבוד במרפאה המקומית ובמקביל מסר שיעורים בשולחן ערוך.
לקראת חודש החגים תשל"ג נסעו לרבי וראו אותו בפעם הראשונה, זכו לקירובים שונים[4], ואף ליחידות ארוכה, ואף במשך השנים שאחרי זה המשיך הרבי להרעיף קירובים, התעניין בו, ואף שלח לו מידי שנה מצה שלימה לכבוד חג הפסח.
רבים קיבלו הוראה מהרבי להתייעץ עמו כרופא וכ'רופא ידיד'.
בערוב ימיו עבר בהוראת הרבי להתגורר בסמיכות לבנו בעיר צפת שם נפטר לאחר מחלה בי"ז אלול תשנ"ז.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יואל דובקין - עורך ומחבר תורני, צפת
- בנו, ר' מנחם דובקין
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שי גפן, הרופא החסידי, שבועון בית משיח גליון 160 עמוד 16
הערות שוליים
- ↑ אחותו של א' משה גולדשמיד מאנשי קהילת חב"ד בחברון, שנרצח בפרעות תרפ"ט.
- ↑ אמו היתה דודתה של הרבנית חנה, אמו של הרבי.
- ↑ לאחר זמן נודע שהדבר היה בהשתדלותם של ר' מוטל קולזינר ר' משה וישצקי ור' מענדל פוטרפס. לפי העדויות העבירו לרבי שהולכים 'לטפל' במשפחה והרבי פעל בזה.
- ↑ כך לדוגמא במהלך החודש חיפשו אותם מהמזכירות והעבירו להם 200$ בשם הרבי שיקנו דברים למשפחה.