הבדלים בין גרסאות בדף "איסר ניסן דריבין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה)
 
(יש)
 
(9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''איסר ניסן דריבין''' ([[תרל"ו]] - [[תשט"ו]]) היה ראש ישיב ב[[קובנה]] שב[[ליטא]] ומלמדו של [[הרבי]].
+
[[קובץ:איסר-ניסן-דריבין.jpeg|250px|שמאל|ממוזער]]
 +
רבי '''איסר ניסן דריבין''' ([[תרל"ו]] - [[תשט"ו]]) היה ראש ישיבה ב[[קובנה]] שב[[ליטא]] ואחד מהמלמדים שזכה לשמש כמורה פרטי של [[הרבי]] בנערותו.
 +
 
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרל"ו]], וכיהן כ[[ראש ישיבה]] ב[[קובנה]] שב[[ליטא]], במהלך [[מלחמת עולם הראשונה]] נאלץ לעזוב את מדינתו ולהימלט מביתו יחד עם משפחתו ל[[יקטרינוסלב]], ביקטרנוסלב הוא התאכסן בביתו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ומונה למורה הפרטי של הרבי יחד עם אחיו במשך שנה אחת במקומו של המלמד הקודם [[שניאור זלמן ווילנקין]]{{הערה|'''שעה טובה''', גיליון 555, עמ' 6.}}.
+
נולד בשנת [[תרל"ו]], וכיהן כ[[ראש ישיבה]] ב[[קובנה]] שב[[ליטא]], במהלך [[מלחמת עולם הראשונה]] נאלץ לעזוב את מדינתו ולהימלט מביתו יחד עם משפחתו ל[[יקטרינוסלב]], ביקטרינוסלב הוא התאכסן בביתו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ומונה למורה הפרטי של הרבי יחד עם אחיו במשך שנה אחת במקומו של המלמד הקודם [[שניאור זלמן ווילנקין]]{{הערה|'''שעה טובה''', גיליון 555, עמ' 6.}}.
  
הרבי סיפר מספר סיפורים על המלמד זה{{הערה|לדעת הספר "[[שנים ראשונות]]".}}, בהזדמנות סיפר שפעם תפסו אותו שהוא לומד במהלך [[תשעה באב]] והוא בתגובה ענה שהוא לומד [[חכמות חיצוניות]], כאשר נשאל על ידי הרבי מה דעתו על דעת המדענים שהאדם נברא מה[[קוף]] ([[אבולוציה]]) , ענה ש"מענדל, מה לך להתווכח עמו?! אמור לו, שלא אכפת לך... אם מוצא חן בעיניו ה"יחוס" אל ה[[קוף]] שיערב לו!...ואילו ה"יחוס" שלנו הוא "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"!"{{הערה|'''תורת מנחם - התוועדויות [[תשל"א]]''', ח"א, עמ' 330.}}. הרבי תיאור כ"למדן גדול"{{הערה|'''תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ד]]''', ח"ב, עמ' 1062.}}.
+
הרבי סיפר מספר סיפורים על המלמד זה{{הערה|"[[שנים ראשונות]]".}}, בהזדמנות סיפר שפעם תפסו אותו שהוא לומד במהלך [[תשעה באב]] והוא בתגובה ענה שהוא לומד [[חכמות חיצוניות]], כאשר נשאל על ידי הרבי מה דעתו על דעת המדענים שהאדם נברא מה[[קוף]] ([[אבולוציה]]) , ענה ש"מענדל, מה לך להתווכח עמו?! אמור לו, שלא אכפת לך... אם מוצא חן בעיניו ה"יחוס" אל ה[[קוף]] שיערב לו!...ואילו ה"יחוס" שלנו הוא "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"!"{{הערה|'''תורת מנחם - התוועדויות [[תשל"א]]''', ח"א, עמ' 330.}}. הרבי תיארו כ"למדן גדול"{{הערה|'''תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ד]]''', ח"ב, עמ' 1062.}}.
  
 
לאחר המלחמה חזר הרב דריבין לליטא ומונה לרב בדרשונישוק, בשנת [[תרצ"ה]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] שם גר עד לפטירתו בשנת [[תשט"ו]].
 
לאחר המלחמה חזר הרב דריבין לליטא ומונה לרב בדרשונישוק, בשנת [[תרצ"ה]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] שם גר עד לפטירתו בשנת [[תשט"ו]].
 +
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
 
*בנו, ר' פסח דריבין.
 
*בנו, ר' פסח דריבין.
 +
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
 
*'''שנים ראשונות''', עמ' 103 - 104, 109 - 110.
 
*'''שנים ראשונות''', עמ' 103 - 104, 109 - 110.
 +
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
*[https://col.org.il/news/130112 סיפור המלמד הליטאי של הרבי נחשף בספר החדש מבית JEM] באתר {{COL}}
 +
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]][[קטגוריה:מלמדי רבותינו נשיאנו]]
+
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשט"ו]]
 +
[[קטגוריה:מלמדי רבותינו נשיאנו]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ו]]

גרסה אחרונה מ־16:46, 23 באוקטובר 2023

איסר-ניסן-דריבין.jpeg

רבי איסר ניסן דריבין (תרל"ו - תשט"ו) היה ראש ישיבה בקובנה שבליטא ואחד מהמלמדים שזכה לשמש כמורה פרטי של הרבי בנערותו.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשנת תרל"ו, וכיהן כראש ישיבה בקובנה שבליטא, במהלך מלחמת עולם הראשונה נאלץ לעזוב את מדינתו ולהימלט מביתו יחד עם משפחתו ליקטרינוסלב, ביקטרינוסלב הוא התאכסן בביתו של רבי לוי יצחק שניאורסון ומונה למורה הפרטי של הרבי יחד עם אחיו במשך שנה אחת במקומו של המלמד הקודם שניאור זלמן ווילנקין[1].

הרבי סיפר מספר סיפורים על המלמד זה[2], בהזדמנות סיפר שפעם תפסו אותו שהוא לומד במהלך תשעה באב והוא בתגובה ענה שהוא לומד חכמות חיצוניות, כאשר נשאל על ידי הרבי מה דעתו על דעת המדענים שהאדם נברא מהקוף (אבולוציה) , ענה ש"מענדל, מה לך להתווכח עמו?! אמור לו, שלא אכפת לך... אם מוצא חן בעיניו ה"יחוס" אל הקוף שיערב לו!...ואילו ה"יחוס" שלנו הוא "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"!"[3]. הרבי תיארו כ"למדן גדול"[4].

לאחר המלחמה חזר הרב דריבין לליטא ומונה לרב בדרשונישוק, בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל שם גר עד לפטירתו בשנת תשט"ו.

משפחתו[עריכה]

  • בנו, ר' פסח דריבין.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • שנים ראשונות, עמ' 103 - 104, 109 - 110.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. שעה טובה, גיליון 555, עמ' 6.
  2. "שנים ראשונות".
  3. תורת מנחם - התוועדויות תשל"א, ח"א, עמ' 330.
  4. תורת מנחם התוועדויות תשמ"ד, ח"ב, עמ' 1062.