יקב – הבדלי גרסאות
חב"דפד וטוב לו (שיחה | תרומות) הפניה לדף יין#ייצור היין תגית: הפניה חדשה |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יקב''' הוא הבור שלפני הגת. הגת היא בור שטוח בו דורכים את הענבים, והיקב הוא הבור העמוק התחתון אליו זב היין ומתקבץ בו. | |||
(הערה: שלושת העניינים יחוד ברכה וקדושה מופיעים בקבלה ובחסידות בשלושה אופנים שונים: יק"ב, יב"ק, בק"י. ערך זה עוסק בעניין היקב בלבד, להסבר כללי על שני האחרים ראה [[יב"ק|מעבר יבוק]], [[בק"י|בקי וחריף]]). | |||
== השיתין שבבית המקדש קרויים יקב== | |||
'''כל''' בור חצוב נקרא יקב: ש"כל יקב שבמקרא לשון בור הוא" (כמו לדוגמה "עד יקבי המלך"{{הערה|שם=זכריה|זכריה יד י׳.}} שתרגם יונתן "עד שיחיא דמלכא", והכוונה לעומק האוקינוס){{הערה|שם= ישעיהו|רש"י" על ישעיהו ה' ב'.}}. | |||
אלא שהבור החצוב העיקרי הם השיתין תחת המזבח שב[[בית המקדש|מקדש]] - כמו שנאמר "וגם יקב חצב בו"{{הערה|שם=ישעיהו}}. ולמדו חז"ל{{הערה|סוכה מט ע"א.}} מהפסוק "חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן"{{הערה|שיה"ש ז ב.}}, שהשיתין נבראו ע"י [[הקדוש ברוך הוא]] בבריאת העולם - מוכנים למלא את תפקידם ביום שיבנה מעליהם המזבח (לקבל את הנסכים). | |||
==יק"ב = יחוד, קדושה, ברכה== | |||
ב[[חסידות]] מובא פעמים רבות מאמר [[הזוהר]]{{הערה|רע"מ משפטים קט"ז סע"א.}} שיק"ב הוא ראשי תיבות "יחוד קדושה ברכה". העניין הכללי בזה הוא המשכת העליון אל מקום התחתון (על דרך שהיין יורד מהגת אל היקב), אלא שבפרטות יש בזה כמה הסברים. | |||
===דרגתם בעולמות=== | |||
כתב הרב [[משה זכות]] על הזוהר{{הערה|בפרשת עקב.}}, שקדושה היא בחכמה, ברכה בבינה ויחוד הוא קו האמצעי. וכותב על זה [[הרבי הצ"צ]]{{הערה|אוה"ת דרושים לסוכות א'תשז, על פי הרמ"ז פ' תצא על דף רע"ז ע"א בד"ה 'ומברך בה'.}}, שיש לומר שיחוד הוא בחינת יחיד, קדושה היא [[סובב כל עלמין]], וברכה [[ממלא כל עלמין]]. היינו – ששלושת הדרגות (העניינים) דיחיד, סובב כל עלמין וממלא כל עלמין אינן אלא דבר אחד. | |||
===יחוד הוי' ואלוקים=== | |||
להסבר זה עניין היקב הוא "תירושי" המשמח אלוקים{{הערה|ספר שופטים ט' יג.}}: תירושי הוא שם ה', והוא משמח את "אלוקים" (מדת הצמצום). הגבורות דקדושה (אלוקים) חפצן ותשוקתן להתמתק ע"י גילוי מדת החסד והרחמים, כי אינן דינים גמורים כמו גבורות שלמטה{{הערה|אוה"ת נ"ך קמ"ז.}}, ועל כן הן "שמחות" כאשר יורד ומתגלה בהן מדת החסד (שהיא שם ה'{{הערה|ראו לדוגמה שעהיוה"א פרק ד', דמאחר ושם הוי' הוא בחינת משפיע לכן עניינו הכללי חסד.}}. | |||
===ע"י יחוד וקדושה נמשכת הברכה=== | |||
הרבי הצ"צ מסביר{{הערה|אוה"ת בראשית ג תקנט.}} שהראשי תיבות של יק"ב 'יחוד קדושה ברכה' רומזים גם ליחוד שבקריאת שמע וקיום המצוות: | |||
'''יחוד קדושה''' הוא קריאת שמע (יחוד) הממשיך את ה'קדושה'. | |||
'''ברכה''' הוא שע"י קבלת עול מלכות שמים ומצות ממשיכים הברכה. | |||
וכן ישנו הסבר קרוב לזה, שצדיק באמונתו יחיה: מי שמקיים מצוות נקרא 'צדיק', וע"י קיום המצוות נמשכת חיות באמונה{{הערה|אוה"ת ד"ה וידעת היום}}. | |||
==ראו גם== | |||
* [[יין#ייצור היין|ייצור היין]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | |||