יעקב בעגון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
(14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בעגון.png|ממוזער|הרב בעגון נואם בכנס אחדות בברזיל]] | [[קובץ:בעגון.png|ממוזער|250px|הרב בעגון נואם בכנס אחדות בברזיל]] | ||
הרב '''יעקב בעגון''' (יליד שנת [[תרצ"ז]]) הינו מראשוני השלוחים ל[[ברזיל]] ורב קהילת "תפארת ליובאוויטש" ב[[פאולו]]. | הרב '''יעקב בעגון{{הערה|Rabbi Yaakov Begun.}}''' (יליד שנת [[תרצ"ז]]) הינו מראשוני השלוחים ל[[ברזיל]] ובעולם, ורב קהילת "תפארת ליובאוויטש" ב[[פאולו]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרצ"ז]] בעיר פורטו אלגרי שב[[ברזיל]] לאביו בערל בעגון. | נולד בשנת [[תרצ"ז]] בעיר פורטו אלגרי שב[[ברזיל]] לאביו בערל בעגון. | ||
בהשפעת השד"ר [[יוסף וויינברג]] נשלח בשנת [[תש"ח]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] ואף הספיק וזכה לראות את ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כמה פעמים. | בהשפעת השד"ר הרב [[יוסף וויינברג]] נשלח בשנת [[תש"ח]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] ואף הספיק וזכה לראות את ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כמה פעמים. | ||
בשנת [[תשי"ד]], בברכת [[הרבי]] נתמנה להיות [[ר"מ]] בישיבת "אחי תמימים" בבאפלו. | בשנת [[תשי"ד]], בברכת [[הרבי]] נתמנה להיות [[ר"מ]] בישיבת "אחי תמימים" בבאפלו. | ||
ביחידות בשנת [[תשט"ז]], אחר שקיבל את ברכתו של הרבי לקשרי שידוכים, הוא מינה אותו לשליח במדינת ברזיל. ב[[י"ג אלול]], נשא את רעייתו שיינא, בתו של [[צמח גורביץ']] וזכה ש[[הרבי]] יהיה [[מסדר הקידושין]] שלו. | [[קובץ:הרבי בסידור קידושין, בעגון 5716-12-20.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי ב[[סידור קידושין]] בחופת הרב בעגון. אלול תשט"ז]] | ||
ביחידות בשנת [[תשט"ז]], אחר שקיבל את ברכתו של הרבי לקשרי שידוכים, הוא מינה אותו לשליח במדינת ברזיל. ב[[י"ג אלול]], נשא את רעייתו מרת שיינא, בתו של הרב [[צמח גורביץ']] וזכה ש[[הרבי]] יהיה [[מסדר הקידושין]] שלו. | |||
בטבת [[תשי"ז]] נסע לשליחות ב[[ברזיל]] כשבתחילה נסע ל[[ריו דה ז'נירו]] וסיע לרב [[צבי הירש חיטריק]] בעבודת החינוך ואף הקים יחד איתו את "חיידר ליובאוויטש" והתמנה למנהלו. | בטבת [[תשי"ז]] נסע לשליחות ב[[ברזיל]] כשבתחילה נסע ל[[ריו דה ז'נירו]] וסיע לרב [[צבי הירש חיטריק]] בעבודת החינוך ואף הקים יחד איתו את "חיידר ליובאוויטש" והתמנה למנהלו. | ||
בשנת [[תש"כ]] עקר | בשנת [[תש"כ]] עקר ל[[פאולו]] שם ייסד יחד עם אחיו הרב [[צבי אריה בעגון]], את "מוסד אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" מוסד שפועל עד היום. | ||
לאחר עשר שנות פעילות בשדה החינוך בשכונת בון רטירו, פתח בשנת [[תש"ל]] את קהילת "תפארת ליובאוויטש" ובית ספר "תפארת" בשכונת היז'נופוליס. | לאחר עשר שנות פעילות בשדה החינוך בשכונת בון רטירו, פתח בשנת [[תש"ל]] את קהילת "תפארת ליובאוויטש" ובית ספר "תפארת" בשכונת היז'נופוליס. כחמישים שנה פעל ברבנות ובניהול בית הכנסת עד לשנת [[תשפ"א]] אז העביר את ניהול בית הכנסת והרבנות לאחיינו הרב [[שמאי ענדע]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*חתנו, גמרמן. | *חתנו, גמרמן. | ||
*בנו, ר' יוסף יצחק בעגון, ניו יורק. | *בנו, ר' יוסף יצחק בעגון, ניו יורק. | ||
*בנו, [[ | *בנו, הרב [[אהרון בעגון]] - שליח בשוויט הילס, קליפורניה. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/13/תשורה_בעגון_שוסטערמאן.pdf תשורה מנישואי צאצאיו]''', בעגון-שוסטרמן סיון תשפ"ב | |||
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/02/451.-Yisro-5784.pdf מי צריך ספר בישול]''', ראיון של רעייתו של הרב בעגון מרת שיינא ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי", ערב שבת פ' יתרו, כ"ג שבט תשפ"ד, גליון מס' 451 | |||
{{מיון רגיל:בעגון, יעקב}} | {{מיון רגיל:בעגון, יעקב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]] | [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים בפאולו]] |
גרסה אחרונה מ־11:40, 4 בפברואר 2024
הרב יעקב בעגון[1] (יליד שנת תרצ"ז) הינו מראשוני השלוחים לברזיל ובעולם, ורב קהילת "תפארת ליובאוויטש" בפאולו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרצ"ז בעיר פורטו אלגרי שבברזיל לאביו בערל בעגון.
בהשפעת השד"ר הרב יוסף וויינברג נשלח בשנת תש"ח ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 ואף הספיק וזכה לראות את האדמו"ר הריי"צ כמה פעמים.
בשנת תשי"ד, בברכת הרבי נתמנה להיות ר"מ בישיבת "אחי תמימים" בבאפלו.
ביחידות בשנת תשט"ז, אחר שקיבל את ברכתו של הרבי לקשרי שידוכים, הוא מינה אותו לשליח במדינת ברזיל. בי"ג אלול, נשא את רעייתו מרת שיינא, בתו של הרב צמח גורביץ' וזכה שהרבי יהיה מסדר הקידושין שלו.
בטבת תשי"ז נסע לשליחות בברזיל כשבתחילה נסע לריו דה ז'נירו וסיע לרב צבי הירש חיטריק בעבודת החינוך ואף הקים יחד איתו את "חיידר ליובאוויטש" והתמנה למנהלו.
בשנת תש"כ עקר לפאולו שם ייסד יחד עם אחיו הרב צבי אריה בעגון, את "מוסד אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" מוסד שפועל עד היום.
לאחר עשר שנות פעילות בשדה החינוך בשכונת בון רטירו, פתח בשנת תש"ל את קהילת "תפארת ליובאוויטש" ובית ספר "תפארת" בשכונת היז'נופוליס. כחמישים שנה פעל ברבנות ובניהול בית הכנסת עד לשנת תשפ"א אז העביר את ניהול בית הכנסת והרבנות לאחיינו הרב שמאי ענדע.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, גמרמן.
- בנו, ר' יוסף יצחק בעגון, ניו יורק.
- בנו, הרב אהרון בעגון - שליח בשוויט הילס, קליפורניה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשורה מנישואי צאצאיו, בעגון-שוסטרמן סיון תשפ"ב
- מי צריך ספר בישול, ראיון של רעייתו של הרב בעגון מרת שיינא ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי", ערב שבת פ' יתרו, כ"ג שבט תשפ"ד, גליון מס' 451
- ↑ Rabbi Yaakov Begun.