משתמש:חבדפד770/ארגז החול הכי מרכזי/כח הצומח שבארץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אגרת הקודש - כ" ב־"אגרת הקודש - סעיף כ")
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להעביר לאישי}}
{{בעריכה מתמשכת}}
{{לפשט}}
'''כח הצומח שבארץ''' הוא הכוח שיש בהארץ להצמיח כל מיני הצומח. כח הצומח שונה הוא מכחות רגילים בכך שהוא כח בלתי מוגבל שהיא יכולה להצמיח עד בלי גבול. בגלל החידוש הזה כח הצומח מובא בחסידות למשל על בלי גבול וגם להסביר למה אכן כח זה שונה משארי הכוחות.
'''כח הצומח שבארץ''' הוא כח בלתי מוגבל שה' הכניס ב[[ארץ]] הגשמית ב[[עשרה מאמרות]] במאמר "תוצא הארץ", שעל ידי מאמר זה היא יכולה להצמיח עד בלי גבול.


== עניינו של כח הצומח ==
== עניינו ==
עניינו הוא כח אינסופי, שעל ידו צומחים ריבוי צמחים בלי הפסק, בלי חלישות ובלי שינוי, בשונה מכל דבר בעולם שכוחו והשפעתו מוגבלים. {{הערה|במקומות אחדים מובא שגילוי האין סוף בעולם - שמתגלה בעיקר ע"י הולדה - מתגלה גם ע"י כח הצומח (שמח תשמח תרנ"ז בתחילתו).}}.
עניינו של כח הצומח הוא כח אינסופי שה' הכניס ב[[ארץ]] הגשמית ב[[עשרה מאמרות]] במאמר "תוצא הארץ" כח בלתי מוגבל, שעל ידי מאמר זה היא יכולה להצמיח עד בלי גבול{{מקור}}. ישנם שלשה פרטים בכך שכח הצומח הוא כח בלתי מוגבל: א) אין בו שינויים, ב) צומחים ממנו פירות ופירי פירות עד בלי גבול, ג) הצומח נתהווה ממנו יש מאין:
:א) כל הכוחות הגשמיים הם מוגבלים - יש בהם זמן שהם לא פעילים, או שלא כל הזמנים שווים, או שהם לא באותו צורה. בשונה הוא כח הצומח - על ידו צומחים ריבוי צמחים בלי הפסק, בלי חלישות ובלי שינוי {{הערה|במקומות אחדים מובא שגילוי האין סוף בעולם - שמתגלה בעיקר ע"י הולדה - מתגלה גם ע"י כח הצומח (שמח תשמח תרנ"ז בתחילתו).}}.


בגילוי כח הצומח, ע"י שזורעים בקרקע גרעין אחד, יכול לצמוח עץ עושה פירות עד אין סוף. אין זה בכוחו של הגרעין<ref>וההוכחה שהוא נרקב</ref>, אלא שהגרעין מעורר ומגלה את כח הצומח האינסופי הטמון בקרקע.
:ב) כל כח עושה שינוי בדבר שהוא מתעסק ובזה נפסקה כוחו. בשונה הוא כח הצומח, שע"י שזורעים בקרקע גרעין אחד, יכול לצמוח עץ עושה פירות עד אין סוף, שנותן כוח בהדבר שמצמיח שיכול להצמיח עוד כמותו עד סוף העולם{{הערה|וכח זה אינו הכוח של הגרעין (וההוכחה - שהוא נרקב), אלא שהגרעין מעורר ומגלה את כח הצומח האינסופי הטמון בקרקע.}}.


עניין נוסף בזה: באדמה זורעים רק גרעין אחד קטן, אי אפשר לומר שהעץ כולו הגיע מהגרעין. רואים במוחש שיש פה התהוות [[יש מאין]], בכוחו האינסופי של הקב"ה{{מקור}}.
:ג) בכל כח, השפעתו, הוא השפעה לפי ערך. בשונה הוא כח הצומח שבאדמה - זורעים רק גרעין אחד קטן, שהוא לא בערך העץ הצומח ממנו, שאי אפשר לומר שהעץ כולו הגיע מהגרעין (וגם שהגרעין נרקב בארץ). רואים מזה במוחש שכוח הצומח הוא דוגמת התהוות [[יש מאין]], שזה רק בכוחו האינסופי של הקב"ה{{מקור}}.


== דרך הצמיחה על ידי כח הצומח ==
== צמיחתו על ידי גרעין ==
ע"י שזורעים גרעין, והגרעין נרקב באדמה - הוא [[מתבטל]], יוצא מהמציאות שלו, על ידי זה מגלים את הכח האינסופי הטמון בקרקע.{{הערה|תו"א הוספות ויקהל קטו א}}.<br>
לעיל הוסבר שהכח להצמיח הוא מכח הצומח שבארץ. אבל בכדי להצמיח צריכים לזרוע גרעינים. התפקיד של הגרעין הוא שני דברים א) ל'''גלות''' את הכוח האינסופי ב) ולתת בו ציור:
(כמו שידוע בעבודת ה', שע"י ביטול של יהודי אפשר להגיע לדרגות אלוקיות גבוהות{{הערה|ראה למשל ד"ה זה היום תרס"ו}}).
:א) כל גילוי שבאין ערוך להפעולה שנעשית - צריך ביטול מדרגתו הקודמת בכדי לקבל הגילוי {{הבהרה|צריך הסברה או קישור למקום שבו מוסבר ענין זה}}(כמו שידוע בעבודת ה', שרק ע"י ביטול של יהודי אפשר להגיע לדרגות אלוקיות גבוהות){{הערה|ראה ד"ה זה היום תרס"ו.}}.
:הצמיחה שנעשית ע"י הגרעין הוא באין ערוך להגרעין עצמו (כנ"ל נקודות ב' וג'). רק שע"י שזורעים גרעין, והגרעין '''נרקב''' באדמה - הוא [[מתבטל]], יוצא מהמציאות שלו, על ידי זה מגלים את הכח האינסופי הטמון בקרקע.{{הערה|תו"א הוספות ויקהל קטו א}}.


אם כן, מדוע נדרש שהגרעין יהיה מהסוג של העץ שרוצים שיצמח? הרי את העבודה עושה כח הצומח ולא הגרעין? אלא שתפקיד הגרעין הוא לתת ציור מסוים לצומח, ובזריעת גרעין של פרי מסוים יתהווה ויצמח עץ פרי זה. מובן אם כן שצמיחה צריכה שני שותפים, כח הצומח מחדש את המציאות החדשה (כמו יש מאין), והגרעין מגביל אותו ויוצר ממנו את מהותו העכשווית.{{הערה|ראה לקו"ת שיר השירים טז, א. סה"מ תרנ"ז עמוד קעה־ו. ועוד.}}.
:ב) תפקיד נוסף של הגרעין הוא{{הערה|שאם ענינו הוא רק ביטול שמעורר כוח הצומח, מדוע נדרש שהגרעין יהיה מהסוג של העץ שרוצים שיצמח? הרי את העבודה עושה כח הצומח ולא הגרעין?}} לתת ציור מסוים לצומח, שבזריעת גרעין של פרי מסוים יתהווה ויצמח עץ פרי זה. מובן אם כן שצמיחה צריכה שני שותפים, כח הצומח מחדש את המציאות החדשה (כמו יש מאין), והגרעין מגביל אותו ויוצר ממנו את מהותו העכשווית.{{הערה|ראה לקו"ת שיר השירים טז, א. סה"מ תרנ"ז עמוד קעה־ו. ועוד.}}.


== המצאותו של כח הצומח בקרקע דווקא ==
== המצאותו של כח הצומח בקרקע דווקא ==
כנ"ל, כח הצומח - הכח האינסופי של הקב"ה נמצא דווקא בארץ הגשמית, ולא בעולמות יותר מרוממים ואפילו לא בדברים יותר גבוהים בעולמנו.
כח הצומח - הכח האינסופי של הקב"ה - נמצא דווקא בארץ הגשמית שהוא המקום הכי גשמי ונמוך, ולא בעולמות יותר מרוממים ואפילו לא בדברים יותר גבוהים בעולמנו. הסיבה לזה הוא משום שכידוע [[נעוץ תחילתן בסופן]]. דווקא בארץ - במקום הכי נמוך, מתגלים הכוחות הכי גבוהים{{הערה|ראה תניא [[אגרת הקודש - סעיף כ'|אגרת הקודש סימן כ']]}}.
 
זאת משום שכידוע [[נעוץ תחילתן בסופן]]. דווקא בארץ - במקום הכי נמוך, מתגלים הכוחות הכי גבוהים{{הערה|ראה תניא אגרת הקודש סימן כ'}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צומח|*]]
[[:קטגוריה:צומח|*]]
[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]]

גרסה אחרונה מ־10:20, 25 ביולי 2021

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

כח הצומח שבארץ הוא הכוח שיש בהארץ להצמיח כל מיני הצומח. כח הצומח שונה הוא מכחות רגילים בכך שהוא כח בלתי מוגבל שהיא יכולה להצמיח עד בלי גבול. בגלל החידוש הזה כח הצומח מובא בחסידות למשל על בלי גבול וגם להסביר למה אכן כח זה שונה משארי הכוחות.

עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניינו של כח הצומח הוא כח אינסופי שה' הכניס בארץ הגשמית בעשרה מאמרות במאמר "תוצא הארץ" כח בלתי מוגבל, שעל ידי מאמר זה היא יכולה להצמיח עד בלי גבול[דרוש מקור]. ישנם שלשה פרטים בכך שכח הצומח הוא כח בלתי מוגבל: א) אין בו שינויים, ב) צומחים ממנו פירות ופירי פירות עד בלי גבול, ג) הצומח נתהווה ממנו יש מאין:

א) כל הכוחות הגשמיים הם מוגבלים - יש בהם זמן שהם לא פעילים, או שלא כל הזמנים שווים, או שהם לא באותו צורה. בשונה הוא כח הצומח - על ידו צומחים ריבוי צמחים בלי הפסק, בלי חלישות ובלי שינוי [1].
ב) כל כח עושה שינוי בדבר שהוא מתעסק ובזה נפסקה כוחו. בשונה הוא כח הצומח, שע"י שזורעים בקרקע גרעין אחד, יכול לצמוח עץ עושה פירות עד אין סוף, שנותן כוח בהדבר שמצמיח שיכול להצמיח עוד כמותו עד סוף העולם[2].
ג) בכל כח, השפעתו, הוא השפעה לפי ערך. בשונה הוא כח הצומח שבאדמה - זורעים רק גרעין אחד קטן, שהוא לא בערך העץ הצומח ממנו, שאי אפשר לומר שהעץ כולו הגיע מהגרעין (וגם שהגרעין נרקב בארץ). רואים מזה במוחש שכוח הצומח הוא דוגמת התהוות יש מאין, שזה רק בכוחו האינסופי של הקב"ה[דרוש מקור].

צמיחתו על ידי גרעין[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעיל הוסבר שהכח להצמיח הוא מכח הצומח שבארץ. אבל בכדי להצמיח צריכים לזרוע גרעינים. התפקיד של הגרעין הוא שני דברים א) לגלות את הכוח האינסופי ב) ולתת בו ציור:

א) כל גילוי שבאין ערוך להפעולה שנעשית - צריך ביטול מדרגתו הקודמת בכדי לקבל הגילוי [דרושה הבהרה](כמו שידוע בעבודת ה', שרק ע"י ביטול של יהודי אפשר להגיע לדרגות אלוקיות גבוהות)[3].
הצמיחה שנעשית ע"י הגרעין הוא באין ערוך להגרעין עצמו (כנ"ל נקודות ב' וג'). רק שע"י שזורעים גרעין, והגרעין נרקב באדמה - הוא מתבטל, יוצא מהמציאות שלו, על ידי זה מגלים את הכח האינסופי הטמון בקרקע.[4].
ב) תפקיד נוסף של הגרעין הוא[5] לתת ציור מסוים לצומח, שבזריעת גרעין של פרי מסוים יתהווה ויצמח עץ פרי זה. מובן אם כן שצמיחה צריכה שני שותפים, כח הצומח מחדש את המציאות החדשה (כמו יש מאין), והגרעין מגביל אותו ויוצר ממנו את מהותו העכשווית.[6].

המצאותו של כח הצומח בקרקע דווקא[עריכה | עריכת קוד מקור]

כח הצומח - הכח האינסופי של הקב"ה - נמצא דווקא בארץ הגשמית שהוא המקום הכי גשמי ונמוך, ולא בעולמות יותר מרוממים ואפילו לא בדברים יותר גבוהים בעולמנו. הסיבה לזה הוא משום שכידוע נעוץ תחילתן בסופן. דווקא בארץ - במקום הכי נמוך, מתגלים הכוחות הכי גבוהים[7].

הערות שוליים

  1. במקומות אחדים מובא שגילוי האין סוף בעולם - שמתגלה בעיקר ע"י הולדה - מתגלה גם ע"י כח הצומח (שמח תשמח תרנ"ז בתחילתו).
  2. וכח זה אינו הכוח של הגרעין (וההוכחה - שהוא נרקב), אלא שהגרעין מעורר ומגלה את כח הצומח האינסופי הטמון בקרקע.
  3. ראה ד"ה זה היום תרס"ו.
  4. תו"א הוספות ויקהל קטו א
  5. שאם ענינו הוא רק ביטול שמעורר כוח הצומח, מדוע נדרש שהגרעין יהיה מהסוג של העץ שרוצים שיצמח? הרי את העבודה עושה כח הצומח ולא הגרעין?
  6. ראה לקו"ת שיר השירים טז, א. סה"מ תרנ"ז עמוד קעה־ו. ועוד.
  7. ראה תניא אגרת הקודש סימן כ'

*