רב ותלמיד (משל): הבדלים בין גרסאות בדף
(←נמשל) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==המשל== | ==המשל== | ||
מלאכתו מתבצעת בשני שלבים ומאפיינים: א) | מלאכתו מתבצעת בשני שלבים ומאפיינים: א) הרב צריך לברור מה יוכל לגלות מתוך האין סוף של חכמתו שהתלמיד יבין (והשאר הוא מצניע לעצמו. ב) הרב צריך לסדר איך להציג את הדברים בפני התלמיד בשפה צחה, מתומצתת וברורה, דבר דיבור על אופנו. | ||
אך בכך לא די. המאפיין היסודי יותר של הרב הוא ביכולת | אך בכך לא די. המאפיין היסודי יותר של הרב הוא ביכולת, להחדיר ולהעלים בתוך אותם דברים מדודים ומוגבלים, את כל מושגי היסוד בעומק לפנים מעומק, כך שברבות הימים יוכל התלמיד 'לשחזר' ולגלות באותם דברים עצמם את "סוף דעתו, חכמתו ומשנתו" של רבו ועד ל"קאים איניש אדעתיה דרביה". בבחינת 'תן לחכם ויחכם - בבוא העת, מתוך אותם דברים עצמם - עוד'{{הערה|משל לזה הוא קיצור המשנה שבתוכו יש כל העומק של הגמרא (עיין ד"ה והוי' אמר המכסה בהמשך תרס"ו עמוד תא)}}. | ||
==נמשל== | ==נמשל== | ||
הנמשל הוא [[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] שהיה מלא את הכל. ובכדי שיוכלו להתהוות עולמות [[גבול|מוגבלים]], היה מוכרח שה' יצמצם את אורו ויגלה רק את | הנמשל הוא [[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] שהיה מלא את הכל. ובכדי שיוכלו להתהוות עולמות [[גבול|מוגבלים]], היה מוכרח שה' יצמצם את אורו ויגלה רק את חוציניותו. זאת, בשני שלבים: א) שהפנימיות ה[[אור]] (מה שלא שייך למקבל) יתעלם בעצם - ה[[מאור]]. ב) לגלות לו את כל האור, אך בנקודה קטנה ושבהמשך יוכל להגיע לכל הרוחב והעומק שבשכל הרב{{הערה|ד"ה מרגלא בפומיה דרב תש"ט.}} | ||
== ראה גם: == | == ראה גם: == | ||
גרסה אחרונה מ־09:00, 23 במרץ 2021
אחד המשלים הנפוצים ביותר בתורת החסידות עוסק בקשר הפנימי שבין רב ותלמיד. מושגים והשכלות רבות ומגוונות נלמדים ממשל זה, אך כמדומה כי נקודת היסוד עליה מושם הדגש היא לאו דווקא גדלותו של הרב מצד עצמו, אלא ביכולתו להתלבש, להוריד ולצמצם את חכמתו כדי להתאימה במדוייק לכלי התלמיד.
המשל[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלאכתו מתבצעת בשני שלבים ומאפיינים: א) הרב צריך לברור מה יוכל לגלות מתוך האין סוף של חכמתו שהתלמיד יבין (והשאר הוא מצניע לעצמו. ב) הרב צריך לסדר איך להציג את הדברים בפני התלמיד בשפה צחה, מתומצתת וברורה, דבר דיבור על אופנו.
אך בכך לא די. המאפיין היסודי יותר של הרב הוא ביכולת, להחדיר ולהעלים בתוך אותם דברים מדודים ומוגבלים, את כל מושגי היסוד בעומק לפנים מעומק, כך שברבות הימים יוכל התלמיד 'לשחזר' ולגלות באותם דברים עצמם את "סוף דעתו, חכמתו ומשנתו" של רבו ועד ל"קאים איניש אדעתיה דרביה". בבחינת 'תן לחכם ויחכם - בבוא העת, מתוך אותם דברים עצמם - עוד'[1].
נמשל[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנמשל הוא אור אין סוף שלפני הצמצום שהיה מלא את הכל. ובכדי שיוכלו להתהוות עולמות מוגבלים, היה מוכרח שה' יצמצם את אורו ויגלה רק את חוציניותו. זאת, בשני שלבים: א) שהפנימיות האור (מה שלא שייך למקבל) יתעלם בעצם - המאור. ב) לגלות לו את כל האור, אך בנקודה קטנה ושבהמשך יוכל להגיע לכל הרוחב והעומק שבשכל הרב[2]