שיחת משתמש:אביי הוה מסדר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (חבדפד770 העביר את הדף אביי הוה מסדר לשם שיחת משתמש:אביי הוה מסדר בלי להשאיר הפניה: לא ערוך) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לפשט}} | |||
קטע זה, הנאמר באמצע אמירת פסוקי ה'קרבנות' לפני התפילה, לקוח מהגמרא מסכת יומא<ref>דף לג.</ref>. זהו פסיקה של אביי בשם המסורת, לפי דעת אבא שאול. | '''אביי הוה מסדר''' - קטע זה, הנאמר באמצע אמירת פסוקי ה'קרבנות' לפני התפילה, לקוח מהגמרא מסכת יומא<ref>דף לג.</ref>. זהו פסיקה של אביי בשם המסורת, לפי דעת אבא שאול. | ||
זהו בעצם סיכום ותמצות של עבודת היום במקדש, שמשולב בה כמה הכרעות במחלוקות דיניות בין תנאים, בין אמוראים, ויש גם מחלוקות של ראשונים ואחרונים שדעה אחת נסמכת על הנפסק בקטע זה. | זהו בעצם סיכום ותמצות של עבודת היום במקדש, שמשולב בה כמה הכרעות במחלוקות דיניות בין תנאים, בין אמוראים, ויש גם מחלוקות של ראשונים ואחרונים שדעה אחת נסמכת על הנפסק בקטע זה. | ||
לפנינו קטע משיחת תצווה תשנ"ב, בה הרבי מסביר את המשמעות הפנימית בקטע זה, וחשיבותו כל יום: | לפנינו קטע משיחת תצווה תשנ"ב, בה הרבי מסביר את המשמעות הפנימית בקטע זה, וחשיבותו כל יום: | ||
''' | "'''ויש להוסיף ולבאר הטעם שאומרים בכל יום "אביי הוה מסדר סדר המערכה משמא דגמרא ואליבא דאבא שאול . . הטבת חמש נרות קודמת לדם התמיד, ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות, והטבת שתי נרות קודמת לקטורת" – אף שהלכה כחכמים שהקטורת היא בין הטבת חמש נרות להטבת שתי נרות:<br> | ||
''' | |||
הב"י כותב ש"אע"פ שהרמב"ם . . פסק כרבנן דפליגי אאבא שאול ואמרי קטורת מפסיק בין הטבת חמש להטבת שתים ושחיטת התמיד וזריקתו קודם להטבת חמש, וכן נראה דעת הסמ"ג . . ולפ"ז הי' ראוי לסדר כך . . דם התמיד קודם להטבת חמש נרות והטבת חמש נרות קודם לקטורת וקטורת קודם להטבת שתי נרות . . מאחר שמצאו העולם שאביי סדר הסדר אליבא דאבא שאול, משמע דס"ל דהכי הלכתא, ולכן לא רצו לשנות הסדר ההוא".<br> | '''הב"י כותב ש"אע"פ שהרמב"ם . . פסק כרבנן דפליגי אאבא שאול ואמרי קטורת מפסיק בין הטבת חמש להטבת שתים ושחיטת התמיד וזריקתו קודם להטבת חמש, וכן נראה דעת הסמ"ג . . ולפ"ז הי' ראוי לסדר כך . . דם התמיד קודם להטבת חמש נרות והטבת חמש נרות קודם לקטורת וקטורת קודם להטבת שתי נרות . . מאחר שמצאו העולם שאביי סדר הסדר אליבא דאבא שאול, משמע דס"ל דהכי הלכתא, ולכן לא רצו לשנות הסדר ההוא".<br> | ||
''' | |||
ולכאורה צריך להבין: | '''ולכאורה צריך להבין: | ||
א) הרי גם הרמב"ם והסמ"ג ידעו שאביי סדר הסדר אליבא דאבא שאול שמזה משמע דס"ל דהכי הלכתא, ואעפ"כ פסקו שהלכה כחכמים, ומה חידוש "מצאו העולם שאביי סדר כאבא שאול", שלכן "לא רצו לשנות הסדר ההוא", ושינו פסק הרמב"ם והסמ"ג שהלכה כחכמים?<br> | '''א) הרי גם הרמב"ם והסמ"ג ידעו שאביי סדר הסדר אליבא דאבא שאול שמזה משמע דס"ל דהכי הלכתא, ואעפ"כ פסקו שהלכה כחכמים, ומה חידוש "מצאו העולם שאביי סדר כאבא שאול", שלכן "לא רצו לשנות הסדר ההוא", ושינו פסק הרמב"ם והסמ"ג שהלכה כחכמים?<br> | ||
'''''' | |||
ב) ועיקר: בסדר עבודת יוהכ"פ אומרים "לפנים יכנס להטיב חמש נרות ולהקטיר קטורת הבוקר ולהטיב את שתי הנרות הנשארות" – כדעת חכמים שהלכה כמותם, ולא כאביי שסדר הסדר כאבא שאול. וממה־נפשך: אם בסדר עבודת יוהכ"פ שינו מדברי אביי שפסק כאבא שאול, למה לא שינו בסדר המערכה שבכל יום?<br> | '''ב) ועיקר: בסדר עבודת יוהכ"פ אומרים "לפנים יכנס להטיב חמש נרות ולהקטיר קטורת הבוקר ולהטיב את שתי הנרות הנשארות" – כדעת חכמים שהלכה כמותם, ולא כאביי שסדר הסדר כאבא שאול. וממה־נפשך: אם בסדר עבודת יוהכ"פ שינו מדברי אביי שפסק כאבא שאול, למה לא שינו בסדר המערכה שבכל יום?<br> | ||
''' | |||
ויש לומר הביאור בזה – בפנימיות הענינים:<br> | '''ויש לומר הביאור בזה – בפנימיות הענינים:<br> | ||
''' | |||
"(מצאו) העולם", מלשון העלם (והסתר), מורה על מעמד ומצב הגלות, "בנים שגלו מעל שולחן אביהם", שאז הם במעמד ומצב ד"יתום", כמרומז בשמו של "אביי", ר"ת "אשר בך ירוחם יתום", כיון שאביהם נמצא במקום אחר (כביכול), כמרומז בשמו של "אבא שאול", שצריכים "להשאיל" (כביכול) את האבא ממקום אחר.<br> | '''"(מצאו) העולם", מלשון העלם (והסתר), מורה על מעמד ומצב הגלות, "בנים שגלו מעל שולחן אביהם", שאז הם במעמד ומצב ד"יתום", כמרומז בשמו של "אביי", ר"ת "אשר בך ירוחם יתום", כיון שאביהם נמצא במקום אחר (כביכול), כמרומז בשמו של "אבא שאול", שצריכים "להשאיל" (כביכול) את האבא ממקום אחר.<br> | ||
''' | |||
ולכן, בנוגע לאמירת סדר המערכה בכל יום "לא רצו לשנות הסדר ההוא" שסידר אביי אליבא דאבא שאול ש"הטבת שתי נרות קודמת לקטורת" – כי, במצב של העלם והסתר דזמן הגלות לא שייך (כ"כ) שבחינת היחידה תומשך ותתגלה בעבודה בכחות פנימיים ועד לההמשכה והגילוי בעולם שמרומז בהקדמת הקטורת להטבת שתי נרות (שהרי לדעת אבא שאול הקטורת אינה הקדמה להטבת שתי נרות, אלא עבודה בפ"ע).<br> | '''ולכן, בנוגע לאמירת סדר המערכה בכל יום "לא רצו לשנות הסדר ההוא" שסידר אביי אליבא דאבא שאול ש"הטבת שתי נרות קודמת לקטורת" – כי, במצב של העלם והסתר דזמן הגלות לא שייך (כ"כ) שבחינת היחידה תומשך ותתגלה בעבודה בכחות פנימיים ועד לההמשכה והגילוי בעולם שמרומז בהקדמת הקטורת להטבת שתי נרות (שהרי לדעת אבא שאול הקטורת אינה הקדמה להטבת שתי נרות, אלא עבודה בפ"ע).<br> | ||
''' | |||
אבל בנוגע לאמירת סדר העבודה ביוהכ"פ – כיון שביוהכ"פ נמצאים בנ"י (גם בזמן הגלות) בדרגא נעלית, ועד שכאו"א מישראל הוא בדוגמת הכה"ג שנכנס לפני ולפנים, אומרים99 "לפנים יכנס להטיב חמש נרות ולהקטיר קטורת הבוקר ולהטיב את שתי הנרות הנשארות", כההלכה כדעת חכמים שקטורת קודמת להטבת שתי נרות, שרומז על ההמשכה והגילוי דבחינת היחידה בעבודה בכחות פנימיים ועד לההמשכה והגילוי בעולם.<br> | '''אבל בנוגע לאמירת סדר העבודה ביוהכ"פ – כיון שביוהכ"פ נמצאים בנ"י (גם בזמן הגלות) בדרגא נעלית, ועד שכאו"א מישראל הוא בדוגמת הכה"ג שנכנס לפני ולפנים, אומרים99 "לפנים יכנס להטיב חמש נרות ולהקטיר קטורת הבוקר ולהטיב את שתי הנרות הנשארות", כההלכה כדעת חכמים שקטורת קודמת להטבת שתי נרות, שרומז על ההמשכה והגילוי דבחינת היחידה בעבודה בכחות פנימיים ועד לההמשכה והגילוי בעולם.<br> | ||
''' | |||
ויש לומר, שמאמירת סדר העבודה ביוהכ"פ ("אחת בשנה") נמשך על כל השנה כולה [כמרומז באמירת הברייתא דפטום הקטורת: "ושלשה מנים יתרים שמהם מכניס כהן גדול . . ביום הכיפורים ומחזירן למכתשת בערב יום הכיפורים . . כדי שתהא דקה מן הדקה"], שגם בכל יום יהי' מעין ודוגמת השלימות דיוהכ"פ שהקטורת היא באמצע הטבת הנרות." | '''ויש לומר, שמאמירת סדר העבודה ביוהכ"פ ("אחת בשנה") נמשך על כל השנה כולה [כמרומז באמירת הברייתא דפטום הקטורת: "ושלשה מנים יתרים שמהם מכניס כהן גדול . . ביום הכיפורים ומחזירן למכתשת בערב יום הכיפורים . . כדי שתהא דקה מן הדקה"], שגם בכל יום יהי' מעין ודוגמת השלימות דיוהכ"פ שהקטורת היא באמצע הטבת הנרות." | ||
''''' | |||
''' | ''' | ||
== לקריאה נוספת == | |||
שיחת שבת פרשת תצווה תשנ"ב (שיחה שנייה אות ט) | שיחת שבת פרשת תצווה תשנ"ב (שיחה שנייה אות ט) | ||
לקו"ש חלק כ"א תשא א אות ז. | לקו"ש חלק כ"א תשא שיחה א אות ז. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה אחרונה מ־23:57, 22 במרץ 2021
|
יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח בצורה תורנית ובשפה גבוהה מידי, וקשה להבנה לקהל הרחב. | ||
| יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות. אם אתם סבורים כי הערך אינו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים רבים המסבירים מושגים בחסידות מצריכים רקע מוקדם. | |||
אביי הוה מסדר - קטע זה, הנאמר באמצע אמירת פסוקי ה'קרבנות' לפני התפילה, לקוח מהגמרא מסכת יומא[1]. זהו פסיקה של אביי בשם המסורת, לפי דעת אבא שאול. זהו בעצם סיכום ותמצות של עבודת היום במקדש, שמשולב בה כמה הכרעות במחלוקות דיניות בין תנאים, בין אמוראים, ויש גם מחלוקות של ראשונים ואחרונים שדעה אחת נסמכת על הנפסק בקטע זה.
לפנינו קטע משיחת תצווה תשנ"ב, בה הרבי מסביר את המשמעות הפנימית בקטע זה, וחשיבותו כל יום:
"ויש להוסיף ולבאר הטעם שאומרים בכל יום "אביי הוה מסדר סדר המערכה משמא דגמרא ואליבא דאבא שאול . . הטבת חמש נרות קודמת לדם התמיד, ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות, והטבת שתי נרות קודמת לקטורת" – אף שהלכה כחכמים שהקטורת היא בין הטבת חמש נרות להטבת שתי נרות:
הב"י כותב ש"אע"פ שהרמב"ם . . פסק כרבנן דפליגי אאבא שאול ואמרי קטורת מפסיק בין הטבת חמש להטבת שתים ושחיטת התמיד וזריקתו קודם להטבת חמש, וכן נראה דעת הסמ"ג . . ולפ"ז הי' ראוי לסדר כך . . דם התמיד קודם להטבת חמש נרות והטבת חמש נרות קודם לקטורת וקטורת קודם להטבת שתי נרות . . מאחר שמצאו העולם שאביי סדר הסדר אליבא דאבא שאול, משמע דס"ל דהכי הלכתא, ולכן לא רצו לשנות הסדר ההוא".
ולכאורה צריך להבין:
א) הרי גם הרמב"ם והסמ"ג ידעו שאביי סדר הסדר אליבא דאבא שאול שמזה משמע דס"ל דהכי הלכתא, ואעפ"כ פסקו שהלכה כחכמים, ומה חידוש "מצאו העולם שאביי סדר כאבא שאול", שלכן "לא רצו לשנות הסדר ההוא", ושינו פסק הרמב"ם והסמ"ג שהלכה כחכמים?
'
ב) ועיקר: בסדר עבודת יוהכ"פ אומרים "לפנים יכנס להטיב חמש נרות ולהקטיר קטורת הבוקר ולהטיב את שתי הנרות הנשארות" – כדעת חכמים שהלכה כמותם, ולא כאביי שסדר הסדר כאבא שאול. וממה־נפשך: אם בסדר עבודת יוהכ"פ שינו מדברי אביי שפסק כאבא שאול, למה לא שינו בסדר המערכה שבכל יום?
ויש לומר הביאור בזה – בפנימיות הענינים:
"(מצאו) העולם", מלשון העלם (והסתר), מורה על מעמד ומצב הגלות, "בנים שגלו מעל שולחן אביהם", שאז הם במעמד ומצב ד"יתום", כמרומז בשמו של "אביי", ר"ת "אשר בך ירוחם יתום", כיון שאביהם נמצא במקום אחר (כביכול), כמרומז בשמו של "אבא שאול", שצריכים "להשאיל" (כביכול) את האבא ממקום אחר.
ולכן, בנוגע לאמירת סדר המערכה בכל יום "לא רצו לשנות הסדר ההוא" שסידר אביי אליבא דאבא שאול ש"הטבת שתי נרות קודמת לקטורת" – כי, במצב של העלם והסתר דזמן הגלות לא שייך (כ"כ) שבחינת היחידה תומשך ותתגלה בעבודה בכחות פנימיים ועד לההמשכה והגילוי בעולם שמרומז בהקדמת הקטורת להטבת שתי נרות (שהרי לדעת אבא שאול הקטורת אינה הקדמה להטבת שתי נרות, אלא עבודה בפ"ע).
אבל בנוגע לאמירת סדר העבודה ביוהכ"פ – כיון שביוהכ"פ נמצאים בנ"י (גם בזמן הגלות) בדרגא נעלית, ועד שכאו"א מישראל הוא בדוגמת הכה"ג שנכנס לפני ולפנים, אומרים99 "לפנים יכנס להטיב חמש נרות ולהקטיר קטורת הבוקר ולהטיב את שתי הנרות הנשארות", כההלכה כדעת חכמים שקטורת קודמת להטבת שתי נרות, שרומז על ההמשכה והגילוי דבחינת היחידה בעבודה בכחות פנימיים ועד לההמשכה והגילוי בעולם.
ויש לומר, שמאמירת סדר העבודה ביוהכ"פ ("אחת בשנה") נמשך על כל השנה כולה [כמרומז באמירת הברייתא דפטום הקטורת: "ושלשה מנים יתרים שמהם מכניס כהן גדול . . ביום הכיפורים ומחזירן למכתשת בערב יום הכיפורים . . כדי שתהא דקה מן הדקה"], שגם בכל יום יהי' מעין ודוגמת השלימות דיוהכ"פ שהקטורת היא באמצע הטבת הנרות."
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
שיחת שבת פרשת תצווה תשנ"ב (שיחה שנייה אות ט) לקו"ש חלק כ"א תשא שיחה א אות ז.
הערות שוליים
- ↑ דף לג.