ניגוני חב"ד לימים נוראים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:56, 10 באוקטובר 2024

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

ניגוני חב"ד לימים נוראים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגוני הימים הנוראים נוהגים לנגנם רק בימים הנוראים.

במוצאי שבת שמות כ"ג אור לכ"ד טבת ליל הסתלקות אדמו"ר הזקן המצב היה חמור החל הצמח צדק להתפלל מעריב במנגינת יום כיפור, אמר לו אדמו"ר הזקן, שאין לנגן כן רק בימים נוראים, ומנגינה זו בזמן אחר ממשיכה גבורות^[1].

מקור נוסח המנגינה בתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נוסח^[2] המנגינה בתפלה לימים נוראים "הנוסח" המקובל אצל עם ישראל (קהילות אשכנז), נקראים "סקארבאווע ניגונים" התגלה למהר"ל^[3] אשר ביקש שיגלו לו משמים ניגונים לתפילה בהם יוכלו כלל ישראל לעורר רחמים העליונים.

אדמו"ר הצמח צדק אמר על ניגונים אלו שהם משירי הלויים בבית המקדש ולכן הקפידו מאוד שהחזנים למיניהם לא ישנו מנוסח זה.

אמנם היו חזנים מיוחדים בליובאוויטש שהיה להם את סגנונם המיוחד היו מנגנים את נוסח התפילה של המהר"ל מפראג, כאלו היו ר' איסר החזן ור' יחיאל הלפרין.

ישנם שלושה ניגוני תפילה לימים נוראים ספר הניגונים והם ניגון צ"ז, ניגון צ"ח וניגון צ"ט שבספר הניגונים.

ההקפדה על הנוסח[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבותנו נשאינו הקפידו מאוד על נוסח המנגינות בתפלות ימים נוראים.

הרב יוסף וינברג כותב^[4], שבראש השנה ת"ש בעת מלחמת העולם השנייה כששהה הרב הריי"צ בוורשה והשליח ציבור היה בחור שלא בקי בנוסח התפילה. הדבר גרם לעוגמת נפש לרבי.

מבלי הבט על המצב שהגרמנים הפציצו את ורשה במסירות נפש הגיע אחד מהבחורים לקרוא לו להגיע מחלק אחר של העיר על מנת שיהיה בעל מנגן שיודע נוסח התפילה. וראו שהדבר היה לרצון הרבי.

לרביים הייתה מנגינה שנמסרה מדור לדור של תפלות ראש השנה ויום הכיפורים^[5].

אפשר לומר שחלק ניכר ביותר מנוסח התפלה החב"די הינו מפיהם של החזנים שהיו בליובאוייטש הרב איסר החזן והרב יחיאל הלפרין.

רשימת הניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגוני חב"ד לימים נוראים, יש מהם שנוהגים לנגן בשעת התוועדות בחודש אלול ובימים נוראים, ויש מהם שהם על חלקי התפילה. חלק מהניגונים הרבי היה מורה לנגן בהתוועדויות שנערכו מט"ו מנחם אב עד ר"ח חשון. חלקם ניגונים מקוריים שחוברו לקטעים מסויימים. וחלקם בעלי תפילה ב-770 הנהיגו בדרך כלל לנגן על קטעים מסויימים בתפילות הימים הנוראים.

מהם ניגון שלם, ומהם רק תנועה.

ניגוני התקופה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתיבה וחתימה טובה
השנה תהא
אלו ואלו אומרים
תקעו בחודש
אדון הסליחות
עזרני א-ל חי
ניגון דבקות לראש השנה - מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן, יש חסידים שספרו ששמעו את הרבי מנגן חרשית ניגון זה קודם תקיעות
קול דודי דופק - מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן
קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב
ניגון על נוסח הוידוי "אז ר' לוי יצחק מברדיטשוב", הניגון משלב מילים באידיש ורוסית

ניגונים בקשר לנסיעה לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

אז דער אויבערשטער וועט געבען געזונט און לעבען
טייערע ברידער

ניגוני התפילות[עריכה | עריכת קוד מקור]

סליחות

רחמנא דעני, נהוג לנגן לאחר סליחות, הרבה פעמים הרבי התחיל בעצמו, ובמהלך התפילה ביום הכיפורים. הולחן על ידי סבו של הרבי, הרב מאיר שלמה ינובסקי

ראש השנה

(ניגונים ששייכים כמה פעמים מופעים בפעם הראשונה בלבד)

מכלכל חיים
אבינו מלכנו (נהוג לנגן לפני כל תפלה ביום הכיפורים (שלא חל בשבת))
סדר התקיעות הפסוקים והברכות כפי שנשמע מפי קודשו של כ"ק אדמו"ר שליט"א
הנני העני ממעש ... ידעתי וכו'
לא-ל עורך דין - יש את ניגון הנוסח, יש מהבעלי תפילה ב-770 שמנגנים יחד עם הקהל במגינת יחי
ניגון עלינו לשבח
הוא אלוקינו
אתה בחרתנו
אוחילה לא-ל
היום הרת עולם
ארשת שפתנו
הבן יקיר לי
וביום שמחתכם
גאוותו גדלה עולם מהכיל
ברכת כהנים

יום כיפור

כל נדרי ומעריב

ונסלח
יעלה תחנוננו
דרכך אלוקנו
כי אנו עמך א'
כי אנו עמך ב'
סלחתי
כי הנה כחומר
ועל כולם א-לו-ה סליחות: ניגון רמ"ו בספר הניגונים - ניגון-נוסח מסורתי בו אומר השליח ציבור את הפיסקא "ועל כולם" שבתפילת יום הכיפורים. נרשם מפי החסיד ר' שמואל זלמנוב.
"ועל חטא" לסיים את קטעי הועל חטא שבווידוי יום הכיפורים. נרשם מפי החסיד ר' שמואל זלמנוב. ניגון רמ"ה בספר הניגונים.

שחרית מוסף וסדר עבודה

וכל מאמינים - ניגון יחי.
אשרי איש
ניגון האדרת והאמונה לר' שלמה דער געלער
סדר עבודה הרב איסר החזן
היום תאמצנו, ניגון לר' לוי יצחק, חברו לקטע זה הרב שמואל זלמנוב
כאוהל הנמתח.. מראה כהן היא המנגינה המוכרת על הניגון כמופת הייתי לרבים
והכהנים.

נעילה

אתה הבדלת
שובו שובו לרבי מהר"ש
מארש נפוליון, נהוג לנגן לפני תקיעת שופר במוצאי יום כיפור.

סוכות

אום אני חומה

שמיני עצרת

תפלת גשם
על הסלע הך הך

ניגוני ההקפות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשעת ההקפות בדרך כלל מנגנים אותם ניגונים, חלקם הגדול הונהג על ידי הרבי.

בדרך כלל כשהרבי נכנס להקפות ניגנו "כתיבה וחתימה טובה" ללא מילים, במידה והרבי מסמן - מנגנים ניגון הקפות הרגיל לפני "אתה הראת".

בסיום "אתה הראת" בפעם הראשונה בדרך כלל הרבי ניגן ניגון הקפות לאביו רבי לוי יצחק, בסיום "אתה הראת" בפעם השניה בדרך כלל ניגן "זאל שוין זיין די גאולה", ובסיום "אתה הראת" בפעם השלישית ולאחר אמירת הפסוק "והיה זרעך...." ניגן "ופרצת".

בתקפות עצמן, הרבי - ברוב השנים - לא התחיל את הניגונים אבל החסידים התחילו, ואלו הניגונים שבדרך כלל ניגנו: ניגון הקפות, ניגון שמחה, הושיעה את עמך, בך ה' חסיתי, על הסלע אך, עצו עצה ותפר, וכל קרני רשעים, ניעט ניעט ניקאוו, הקאפיטל של אותה שנה, ניגון הקפות לרבי לוי יצחק.

בשנת ה'תשל"ד הרבי לימד "האדרת והאמונה" במארש הצרפתי. מאז ה'תשמ"א ניגנו ווי וואנט משיח נאו. מאז ה'תשמ"ח ניגנו הרבי שליט"א. בשנים האחרונות ניגנו שישו ושמחו בשמחת הגאולה, פרוֹם 770 [שלוחי אדוננו], יחי אדוננו.

כמובן שזה באופן כללי, תמיד נעשו שינויים והסדר השתנה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בעלי תפלה שחיברו ניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שלמה מצאשניק, בעל תפלה אצל אדמו"ר הזקן.
ר' איסר החזן, ב֫על תפלה אצל אדמו"ר המהר"ש.
ר' יחיאל הלפרין, בעל תפלה אצל אדמו"ר הרש"ב.
הרב מאיר שלמה ינובסקי, רב העיר ניקולייב, וסבו של הרבי מליובאוויטש.

אלבומים בנושא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדיסק "ניגוני חב"ד לימים הנוראים" מכיל בתוכו אוסף של 25 ניגוני חב"ד לתפילות הימים הנוראים.

הדיסק יצא לאור על ידי הרב יוסף רוטמן, לו נסיון רב בתפילות הימים הנוראים בקהילות חב"ד ברחבי העולם.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ ראה המסע האחרון לר' יהושע מונדשיין
↑ ראה שיחת ליל שביעי של פסח תרח"צ
↑ ויש שכתבו מהרי"ל., אך בהנחה מהשיחה כתוב מהר"ל. ואולי ההנחה אינה מדוייקת.
↑ ראה שמועות וסיפורים עמוד ?
↑ רשימת ענינים וסיפורים עמ' ?

[1] ראה המסע האחרון לר' יהושע מונדשיין

[2] ראה שיחת ליל שביעי של פסח תרח"צ

[3] ויש שכתבו מהרי"ל., אך בהנחה מהשיחה כתוב מהר"ל. ואולי ההנחה אינה מדוייקת.

[4] ראה שמועות וסיפורים עמוד ?

[5] רשימת ענינים וסיפורים עמ' ?

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ניגוני הימים הנוראים נוהגים לנגנם רק בימים הנוראים.
-במוצאי שבת שמות כ"ג אור לכ"ד טבת ליל הסתלקות אדמו"ר הזקן המצב היה חמור החל הצמח צדק להתפלל מעריב במנגינת יום כיפור, אמר לו אדמו"ר הזקן, שאין לנגן כן רק בימים נוראים, ומנגינה זו בזמן אחר ממשיך גבורות{{הערה|ראה [[המסע האחרון (ספר)| המסע האחרון]] לר' [[יהושע מונדשיין]]}}.
+במוצאי שבת שמות כ"ג אור לכ"ד טבת ליל הסתלקות אדמו"ר הזקן המצב היה חמור החל הצמח צדק להתפלל מעריב במנגינת יום כיפור, אמר לו אדמו"ר הזקן, שאין לנגן כן רק בימים נוראים, ומנגינה זו בזמן אחר ממשיכה גבורות{{הערה|ראה [[המסע האחרון (ספר)| המסע האחרון]] לר' [[יהושע מונדשיין]]}}.
-==מקור נוסח המנגינה בתפלה==
+==מקור נוסח המנגינה בתפילה==
 נוסח{{הערה|ראה שיחת ליל שביעי של פסח תרח"צ}} המנגינה בתפלה לימים נוראים "הנוסח" המקובל אצל עם ישראל (קהילות אשכנז), נקראים "סקארבאווע ניגונים" התגלה ל[[מהר"ל מפראג|מהר"ל]]{{הערה| ויש שכתבו [[יעקב הלוי בן משה מולין|מהרי"ל.]], אך בהנחה מהשיחה כתוב מהר"ל. ואולי ההנחה אינה מדוייקת.}} אשר ביקש שיגלו לו משמים [[ניגונים]] לתפילה בהם יוכלו כלל ישראל לעורר [[רחמים]] העליונים.
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 רבותנו נשאינו הקפידו מאוד על נוסח המנגינות בתפלות ימים נוראים.
-הרב [[יוסף וינברג]] כותב{{הערה|ראה שמועות וסיפורים עמוד ?}}, שבראש השנה ת"ש בעת מלחמת העולם השניה כששהה הרב הריי"צ בורשה והשליח ציבור היה בחור שלא בקי בנוסח התפלה. הדבר גרם לעוגמת נפש לרבי.
+הרב [[יוסף וינברג]] כותב{{הערה|ראה שמועות וסיפורים עמוד ?}}, שבראש השנה ת"ש בעת מלחמת העולם השנייה כששהה הרב הריי"צ בוורשה והשליח ציבור היה בחור שלא בקי בנוסח התפילה. הדבר גרם לעוגמת נפש לרבי.
-מבלי הבט על המצב שהגרמנים הפציצו את ורשה במסרות נפש הגיע אחד מהבחורים לקרא לו להגיע מחלק אחר של העיר על מנת שיהיה בעל מנגן שיודע נוסח התפלה. וראו שהדבר היה לרצון הרבי.
+מבלי הבט על המצב שהגרמנים הפציצו את ורשה במסירות נפש הגיע אחד מהבחורים לקרוא לו להגיע מחלק אחר של העיר על מנת שיהיה בעל מנגן שיודע נוסח התפילה. וראו שהדבר היה לרצון הרבי.
-לרביים היה מנגינה שנמסרה מדור לדור של תפלות ראש השנה ויום הכיפורים{{הערה|רשימת ענינים וסיפורים עמ' ?}}.
+לרביים הייתה מנגינה שנמסרה מדור לדור של תפלות ראש השנה ויום הכיפורים{{הערה|רשימת ענינים וסיפורים עמ' ?}}.
-אפשר לומר שחלק ניכר ביותר מנוסח התפלה החב"די הינו מפיו של החזנים שהיו בליובאוייטש הרב [[איסר החזן]] והרב [[יחיאל הלפרין]].
+אפשר לומר שחלק ניכר ביותר מנוסח התפלה החב"די הינו מפיהם של החזנים שהיו בליובאוייטש הרב [[איסר החזן]] והרב [[יחיאל הלפרין]].
 ==רשימת הניגונים==
-ניגוני חב"ד לימים נוראים, יש מהם שנוהגים לנגן בשעת התוועדות בחודש אלול ובימים נוראים, ויש מהם שהם על חלקי התפלה. חלק מהניגונים הרבי היה מורה לנגן בהתוועדויות שנערכו מ[[ט"ו מנחם אב]] עד ר"ח חשון.
+ניגוני חב"ד לימים נוראים, יש מהם שנוהגים לנגן בשעת התוועדות בחודש אלול ובימים נוראים, ויש מהם שהם על חלקי התפילה. חלק מהניגונים הרבי היה מורה לנגן בהתוועדויות שנערכו מ[[ט"ו מנחם אב]] עד ר"ח חשון.
+חלקם ניגונים מקוריים שחוברו לקטעים מסויימים. וחלקם בעלי תפילה ב-770  הנהיגו בדרך כלל לנגן על קטעים מסויימים בתפילות הימים הנוראים.
-חלקם ניגונים מקוריים שחוברו לקטעים מסויימים. וחלקם בעלי תפלה ב-770 בדרך כלל הניהיגו לנגן על קטעים מסויימים בתפלות הימים הנוראים.
 מהם ניגון שלם, ומהם רק תנועה.
@@ שורה 44: / שורה 43: @@
 *[[קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב (ניגון)|קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]
 *ניגון על נוסח הוידוי "[[אז ר' לוי יצחק מברדיטשוב (ניגון)|אז ר' לוי יצחק מברדיטשוב]]", הניגון משלב מילים באידיש ורוסית
-===בקשר עם הנסיעה לרבי===
+===ניגונים בקשר לנסיעה לרבי===
-*אז דער אויבשטער וועט געבטען
+*אז דער אויבערשטער וועט געבען געזונט און לעבען
 *[[טייערע ברידער (ניגון)|טייערע ברידער]]
-==ניגוני התפלות==
+==ניגוני התפילות==
-{{טורים|מספר=3|
+{{טורים|
 ===סליחות===
-*[[רחמנא דעני (ניגון)|רחמנא דעני]], נהוג לנגן לאחר סליחות, הרבה פעמים הרבי התחיל בעצמו, ובמהלך התפלה ביום היכפורים. הולחן על ידי סבו של הרבי הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]
+*[[רחמנא דעני]], נהוג לנגן לאחר סליחות, הרבה פעמים הרבי התחיל בעצמו, ובמהלך התפילה ביום הכיפורים. הולחן על ידי סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]
 ===ראש השנה===
@@ שורה 59: / שורה 58: @@
 *סדר התקיעות הפסוקים והברכות כפי שנשמע מפי קודשו של כ"ק אדמו"ר שליט"א
 *הנני העני ממעש ... ידעתי וכו'
-*לא-ל עורך דין - יש את ניגון הנוסח, יש מהבעלי תפלה ב-770 שמנגנים יחד עם הקהל במגינת יחי.
+*לא-ל עורך דין - יש את ניגון הנוסח, יש מהבעלי תפילה ב-770 שמנגנים יחד עם הקהל במגינת יחי
 *ניגון עלינו לשבח
-*הוא אלקנו
+*[[הוא אלוקינו]]
-*אתה בחרתנו
+*[[אתה בחרתנו]]
 *אוחילה לא-ל
 *היום הרת עולם
 *[[ארשת שפתינו (ניגון)|ארשת שפתנו]]
 *[[הבן יקיר לי (ניגון)|הבן יקיר לי]]
-*וביום שמחתכם
+*[[וביום שמחתכם]]
 *[[גאוותו גדלה עולם מהכיל (ניגון)|גאוותו גדלה עולם מהכיל]]
 *[[ברכת כהנים (ניגון)|ברכת כהנים]]
@@ שורה 74: / שורה 73: @@
 ====כל נדרי ומעריב====
 *[[ניגון ונסלח|ונסלח]]
-*[[יעלה (ניגון)|יעלה תחננו]]
+*[[יעלה (ניגון)|יעלה תחנוננו]]
 *[[דרכך אלוקנו (ניגון)|דרכך אלוקנו]]
 *[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך א']]
 *[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך ב']]
 *סלחתי
-*כי הנה כחומר
+*[[ניגון כי הנה כחומר|כי הנה כחומר]]
-*ועל כולם אלו-ה סליחות: ניגון רמ"ו בספר הניגונים - [[ניגון]]-נוסח מסורתי בו אומר ה[[שליח ציבור]] את הפיסקא "ועל כולם" שבתפילת [[יום הכיפורים]]. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]].
+*ועל כולם א-לו-ה סליחות: ניגון רמ"ו בספר הניגונים - [[ניגון]]-נוסח מסורתי בו אומר ה[[שליח ציבור]] את הפיסקא "ועל כולם" שבתפילת [[יום הכיפורים]]. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]].
 *"ועל חטא" לסיים את קטעי הועל חטא שבו[[וידוי]] [[יום הכיפורים]]. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]]. ניגון רמ"ה בספר הניגונים.
 ====שחרית מוסף וסדר עבודה====
 *וכל מאמינים - ניגון יחי.
@@ שורה 94: / שורה 94: @@
 *[[אתה הבדלת (ניגון)|אתה הבדלת]]
 *[[שובו שובו (ניגון)|שובו שובו]] לרבי מהר"ש
-*[[מארש נפוליון (ניגון)| מארש נפליון]], נהוג לנגן לפני תקיעת שופר במוצאי יום כיפור.
+*[[מארש נפוליון (ניגון)| מארש נפוליון]], נהוג לנגן לפני תקיעת שופר במוצאי יום כיפור.
 ===סוכות===
@@ שורה 102: / שורה 102: @@
 *[[על הסלע הך (ניגון)|על הסלע הך הך]]
 }}
 ==ניגוני ההקפות==
-בשעה בהקפות בדרך כלל מנגנים אותם ניגונים, חלקם הגדול הונהג על ידי הרבי.
+בשעת ההקפות בדרך כלל מנגנים אותם ניגונים, חלקם הגדול הונהג על ידי הרבי.
-{{טורים|מספר=3|
+בדרך כלל כשהרבי נכנס להקפות ניגנו "כתיבה וחתימה טובה" ללא מילים, במידה והרבי מסמן - מנגנים ניגון הקפות הרגיל לפני "אתה הראת".
+בסיום "אתה הראת" בפעם הראשונה בדרך כלל הרבי ניגן ניגון הקפות לאביו רבי לוי יצחק, בסיום "אתה הראת" בפעם השניה בדרך כלל ניגן "זאל שוין זיין די גאולה", ובסיום "אתה הראת" בפעם השלישית ולאחר אמירת הפסוק "והיה זרעך...." ניגן "ופרצת".
+בתקפות עצמן, הרבי - ברוב השנים - לא התחיל את הניגונים אבל החסידים התחילו, ואלו הניגונים שבדרך כלל ניגנו:
+ניגון הקפות, ניגון שמחה, הושיעה את עמך, בך ה' חסיתי, על הסלע אך, עצו עצה ותפר, וכל קרני רשעים, ניעט ניעט ניקאוו, הקאפיטל של אותה שנה, ניגון הקפות לרבי לוי יצחק.
+בשנת ה'תשל"ד הרבי לימד "האדרת והאמונה" במארש הצרפתי.
+מאז ה'תשמ"א ניגנו ווי וואנט משיח נאו.
+מאז ה'תשמ"ח ניגנו הרבי שליט"א.
+בשנים האחרונות ניגנו שישו ושמחו בשמחת הגאולה, פרוֹם 770 [שלוחי אדוננו], יחי אדוננו.
-}}
+כמובן שזה באופן כללי, תמיד נעשו שינויים והסדר השתנה.
 {{להשלים}}
@@ שורה 114: / שורה 127: @@
 *ר' [[יחיאל הלפרין]], בעל תפלה אצל אדמו"ר הרש"ב.
 *הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רב העיר [[ניקולייב]], וסבו של [[הרבי מליובאוויטש]].
+==אלבומים בנושא==
+[[קובץ:ימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדיסק 'ניגוני חב"ד לימים הנוראים']]
+הדיסק "ניגוני חב"ד לימים הנוראים" מכיל בתוכו אוסף של 25 [[ניגוני חב"ד]] לתפילות הימים הנוראים.
+הדיסק יצא לאור על ידי הרב יוסף רוטמן, לו נסיון רב בתפילות הימים הנוראים בקהילות חב"ד ברחבי העולם.
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 120: / שורה 141: @@
 *[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/1258509_128E-02.pdf "מראה כהן" תשורה שבתוכה סקירה על הניגונים והחזנים בליובאוויטש]
 *[https://col.org.il/news/126351 נוסח בעלי תפילה חב"דיים בנוסח ה'ימים הנוראים' לשמיעה בטלפון במערכת באוצר החסידות]
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 126: / שורה 146: @@
 [[קטגוריה:סוגי ניגונים|תפילה]]
 [[קטגוריה:ניגוני ראש השנה]]
+[[קטגוריה:דיסקים וקלטות לשמיעה]]