עבודה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(24 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|עבודה|עבודתו של יהודי לזכך את גופו וחלקו בעולם ולהתקרב לקב"ה|עבודת השם}}
[[קובץ:קדימה לחינוך.jpg|ממוזער|מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] הוספה למכתב: '''מפורסמת דעתי - שבתקופתנו קדימה להתעסקות ב[[חינוך על טהרת הקודש]], בהפצת היהדות האמיתית, או בשתיהן''' (ערב ראש חודש מנחם אב תשמ"ב)]]
'''עבודה''' הוא עיסוק קבוע ה[[פרנסה|מפרנס]] את האדם. על פי הדרכת חז"ל על האדם לעבוד ולא לשבת בטל, והרבי מדריך כי עדיף שהעבודה תהיה בכרם חב"ד ועל כל פנים בענינים הקשורים עם חינוך ויראת שמים, אך הדגיש שאין לאדם לעזוב את מקום עבודתו בו הוא עוסק ב[[השגחה פרטית]], וכן שלא לעזוב משרה קבועה בלי סיבה מספקת.


גם לנשים, עבודה מחוץ לבית לפחות מספר שעות מסויים ביום{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16815&CategoryID=2552 ניצוצי רבי התקשרות 1371].}}.
==הוראות הרבי==
ההתעסקות בפרנסה צריכה להיות שלא מתוך דאגה{{הערה|שם=ה טבת}}.


כאשר מציעים לאדם משרה, מומלץ לברר מהי הסיבה שבגינה משרה זו התפנתה, מהו הקושי שהוביל את האדם שעבד בה קודם לסיים את עבודתו, ולוודא שאכן מדובר במשרה יציבה{{הערה|שם=כפר חבד 1843|על פי מכתב הרבי שהתפרסם בשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 11.}}.
אין מניעה שאדם שומר מצוות יעסוק בעבודה בסביבה שאין בה אווירה דתית, ואדרבה, דווקא כאשר אדם שומר מצוות תופס משרה מקצועית בכירה ומעביר את המסר האמוני - יש בכוחות להחדיר זאת בחוגים רחבים יותר{{הערה|שם=כפר חבד 1843}}.
 
על האדם להתמקצע ולהשתדל לקבל את הדיפלומה, דבר המסייע בין השאר להגברת המשמעת העצמית והבטחון העצמי{{הערה|שם=כפר חבד 1843}}.
 
יש להיזהר שהעבודה במקום מסויים לא תתפרש כ'הכשר' על המקום כולו{{הערה|אגרות קודש חלק י"א עמוד כו, סא, ק. חלק י"ח עמוד י.}}.
 
 
===עבודה בחינוך ובכרם חב"ד===
הרבי קבע כי במיוחד בדורנו יש דין קדימה לעבודה בתחום החינוך{{הערה|תצלום המענה, מופיע בראש ערך זה.}}, ובמיוחד בנוגע לנשים שבשל היותן בעלות רגש, ההשפעה שלהן על ילדים עמוקה ומשמעותית{{הערה|ראו לקמן בפיסקה נשים.}}.
 
התעסקות במוסד חב"ד הינה צינור לפרנסה גשמית{{הערה|שם=ה טבת|מכתב הרבי מתאריך ה' טבת תשי"ט.}}.
 
===משרה חדשה והסבה מקצועית===
[[קובץ:אם פרנסתו סדורה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאדם שביקש להתחיל בעבודה חדשה: '''באם פרנסתו סדורה במקומו עתה – לא כדאי לשַנות ולהעתיק''']]
*אדם שאין לו עדיין משרה, דין קדימה לקבל הצעת העבודה המוקדמת יותר - ובלבד שהתנאים שלה מתאימים, ואין להמתין אולי ימצא עבודה אחרת טובה יותר{{הערה|ליקוט מענות קודש תשי"ב-תשי"ט מענה ה.}}.
*אדם שלא מרוצה ממקום עבודתו, הרבי הציע כי יתבונן: א) בכך שכל פרנסה קשורה בקושי וטרחה. ב) שיתבונן בכך שהפרנסה מאפשרת לו לפרנס את משפחתו, לקיים מצוות ולתת צדקה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/134037 לא נהנים במקום העבודה? זה מה שהשיב הרבי ל-2 שטענו כך] {{COL}}.}}.
*כאשר מציעים לאדם משרה, מומלץ לברר מהי הסיבה שבגינה משרה זו התפנתה, מהו הקושי שהוביל את האדם שעבד בה קודם לסיים את עבודתו, ולוודא שאכן מדובר במשרה יציבה{{הערה|שם=כפר חבד 1843|על פי מכתב הרבי שהתפרסם בשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 11.}}.
*אין זה נכון לעזוב בבת אחת עבודה מסודרת ומבוססת בשביל להשקיע בפתיחת עסק עצמאי, אך ניתן להפחית את העומס בעבודה הקבועה ולבנות תכנית מדורגת להתפתחות העסק העצמאי, ורק לאחר שהוא יתבסס כראוי יש מקום לחשוב על מעבר להתפרנס  מעבודה זו בלבד{{הערה|ממכתב ז' ניסן תשי"ח: "לדעתי אין הזמן מתאים לשינוי כזה, ובפרט שבטח העבודה בחברת חשמל קשורה בזכויות מיוחדות כמו פנסיה, בטחון וכיוצא בזה, אלא שצריך היה למצוא דרך איך להקל העבודה ובטח קל זה יותר בנוגע לעבודת המשק אם על ידי עוזר וסיוע או על ידי תכנית לזמן ארוך יותר".}}.
*כדאי להשתדל להימנע מקבלת משרה שיש בה חשש השגת גבול{{הערה|ליקוט מענות קודש תשי"ב-תשי"ט מענה א.}}.


יש להיזהר שהעבודה במקום מסויים לא תתפרש כ'הכשר' על המקום כולו{{הערה|אגרות קוש חלק י"א עמוד כו, סא, ק. חלק י"ח עמוד י.}}.
===עסקים===
עדיף לעסוק בדבר שהרווח בטוח יותר גם אם הוא קטן ביחס לרווח גדול שהסיכון בו רב יותר. יש להתעניין בשותפות או רכישת עסק קיים כיוון שבעסק קיים קל יותר לשער את הרווח המשוער{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99.pdf תשורת סימפסון גוראריה תשפ"ג].}}.


אין מניעה שאדם שומר מצוות יעסוק בעבודה בסביבה שאין בה אווירה דתית, ואדרבה, דווקא כאשר אדם שומר מצוות תופס משרה מקצועית בכירה ומעביר את המסר האמוני - יש בכוחות להחדיר זאת בחוגים רחבים יותר{{הערה|שם=כפר חבד 1843}}.
==נשים==
[[קובץ:נשות ישראל וחינוך.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה ששאלה על יציאה לעבודה: '''עיקר תפקיד בת ישראל נשואה – להיות עקרת הבית כדבעי, היינו הנהלת הבית בכלל, ובמיוחד גידול וחינוך הילדים, וזה מתאים גם כן למה שנאמר כל כבודה בת מלך פנימה.{{ש}}בקושי התירו שתתעסק בעסק בחוץ – כשזהו בחינוך בני ישראל, כיון שלנשים יש רגש אמהי מיוחד לילדים, ובמילא השפעתם גדולה ועמוקה יותר,{{ש}}או – בכדי לפטור הבעל (העוסק בהתמדה בלימוד התורה מדאגות פרנסה המוכרחת או – כשהתעסקות הבעל בפרנסת בני ביתו, למרות השתדלותו בזה כמו שנאמר: שארה כסותה לא יגרע, אינה מספיקה וזקוק לעזר אשתו בפרנסת הבית'''.]]


על האדם להתמקצע ולהשתדל לקבל את הדיפלומה, דבר המסייע בין השאר להגברת המשמעת העצמית והבטחון העצמי{{הערה|שם=כפר חבד 1843}}.
גם נשים, על אף שהן עסוקות בעבודות הבית, עליהן להשתדל שתהיה להן עבודה מחוץ לבית לפחות מספר שעות מסויים ביום{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16815&CategoryID=2552 ניצוצי רבי התקשרות 1371]. מענה הרבי במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1846 עמוד 6: "הקדוש ברוך הוא נתן לה שליחות להחזיק היהדות בסביבתה . . להקל על כל הנ"ל כדאי שיהיה לה משרה חלקית (בחינוך וכיוצא בזה)".}}.


==חינוך==
==חינוך==
המתעסקים ב[[חינוך]] - עליהם להיות בקירוב גם עם הורי הילדים, שזה מוסיף בהשפעתם על התלמידים, גם בשיחת חולין (באם אינה שיחה אסורה) אפשר להטות השיחה לענין שתהיה תועלת בו, אלא שצריך לעשות זאת בלי בליטות, וכמו בכל עניני האדם{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1874, מבית המלכות - כתבי יד קודש, עמוד 16.}}.
עובד במוסד חינוך צריך [[בית מגורים|להתגורר]] בסמיכות למוסד, על יסוד ההלכה שצריך להקפיד על 'משא ומתן' באמונה{{הערה|שם=כפר חבד אתתעג|1=מענה כ"ק אד"ש שנדפס בכפר חב"ד 1873 עמוד 16.}}.
לאשה הסובלת מחוסר מצב רוח המליץ הרבי למצוא לעצמה משרה, על כל פנים חלקית, ושיהיה בה סיפוק נפשי{{הערה|שם=כפר חבד אתתעג}}.
==גמלאות==
{{ערך מורחב|ערך=[[גמלאות]]}}
הרבי דיבר בהרחבה על כך שיש להימנע מיציאה לפנסיה ככל האפשר, וכל עוד האדם יכול להמשיך לעבוד ולהביא תועלת צריך הוא להמשיך ולעבוד, כאשר לדבר יש גם השפעה גשמית על בריאותו של האדם, והדבר חשוב שבעתיים דווקא בגיל מבוגר.
הרבי אף עיגן את הדברים במקורות מ[[חז"ל]].


המתעסקים בחינוך - עליהם להיות בקירוב גם עם הורי הילדים, שזה מוסיף בהשפעתם על התלמידים, גם בשיחת חולין (באם אינה שיחה אסורה) אפשר להטות השיחה לענין שתהיה תועלת בו, אלא שצריך לעשות זאת בלי בליטות, וכמו בכל עניני האדם{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1874, מבית המלכות - כתבי יד קודש, עמוד 16.}}.
==ראו גם==
*[[פרנסה]]
*[[מים רבים]]


עובד במוסד חינוך צריך להתגורר בסמיכות למוסד, על יסוד ההלכה שצריך להקפיד על 'משא ומתן' באמונה{{הערה|שם=כפר חבד אתתעג|1=מענה כ"ק אד"ש שנדפס בכפר חב"ד 1873 עמוד 16.}}.
==לקריאה נוספת==
*'''מותר להצטער לצורך פרנסה?''', שבועון התקשרות משפטים תשפ"א עמוד 13


לאשה הסובלת מחוסר מצב רוח המליץ הרבי למצוא לעצמה משרה, על כל פנים חלקית, ושיהיה בה סיפוק נפשי{{הערה|שם=כפר חבד אתתעג}}.
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/130411 עצה מהרבי: לשדרג מיקום העסק כשהדבר כרוך בעלויות נוספות?]'''
*'''[https://col.org.il/news/132510 התלונן על מצב רוח שפוף בגלל משכורת קטנה. מה כתב לו הרבי?]''' {{COL}}




{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בכל דרכיך דעהו]]

גרסה אחרונה מ־10:33, 14 באוגוסט 2024

המונח "עבודה" מפנה לכאן. לערך העוסק בעבודתו של יהודי לזכך את גופו וחלקו בעולם ולהתקרב לקב"ה, ראו עבודת השם.

ממענה הרבי הוספה למכתב: מפורסמת דעתי - שבתקופתנו קדימה להתעסקות בחינוך על טהרת הקודש, בהפצת היהדות האמיתית, או בשתיהן (ערב ראש חודש מנחם אב תשמ"ב)

עבודה הוא עיסוק קבוע המפרנס את האדם. על פי הדרכת חז"ל על האדם לעבוד ולא לשבת בטל, והרבי מדריך כי עדיף שהעבודה תהיה בכרם חב"ד ועל כל פנים בענינים הקשורים עם חינוך ויראת שמים, אך הדגיש שאין לאדם לעזוב את מקום עבודתו בו הוא עוסק בהשגחה פרטית, וכן שלא לעזוב משרה קבועה בלי סיבה מספקת.

הוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההתעסקות בפרנסה צריכה להיות שלא מתוך דאגה[1].

אין מניעה שאדם שומר מצוות יעסוק בעבודה בסביבה שאין בה אווירה דתית, ואדרבה, דווקא כאשר אדם שומר מצוות תופס משרה מקצועית בכירה ומעביר את המסר האמוני - יש בכוחות להחדיר זאת בחוגים רחבים יותר[2].

על האדם להתמקצע ולהשתדל לקבל את הדיפלומה, דבר המסייע בין השאר להגברת המשמעת העצמית והבטחון העצמי[2].

יש להיזהר שהעבודה במקום מסויים לא תתפרש כ'הכשר' על המקום כולו[3].


עבודה בחינוך ובכרם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי קבע כי במיוחד בדורנו יש דין קדימה לעבודה בתחום החינוך[4], ובמיוחד בנוגע לנשים שבשל היותן בעלות רגש, ההשפעה שלהן על ילדים עמוקה ומשמעותית[5].

התעסקות במוסד חב"ד הינה צינור לפרנסה גשמית[1].

משרה חדשה והסבה מקצועית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי לאדם שביקש להתחיל בעבודה חדשה: באם פרנסתו סדורה במקומו עתה – לא כדאי לשַנות ולהעתיק
  • אדם שאין לו עדיין משרה, דין קדימה לקבל הצעת העבודה המוקדמת יותר - ובלבד שהתנאים שלה מתאימים, ואין להמתין אולי ימצא עבודה אחרת טובה יותר[6].
  • אדם שלא מרוצה ממקום עבודתו, הרבי הציע כי יתבונן: א) בכך שכל פרנסה קשורה בקושי וטרחה. ב) שיתבונן בכך שהפרנסה מאפשרת לו לפרנס את משפחתו, לקיים מצוות ולתת צדקה[7].
  • כאשר מציעים לאדם משרה, מומלץ לברר מהי הסיבה שבגינה משרה זו התפנתה, מהו הקושי שהוביל את האדם שעבד בה קודם לסיים את עבודתו, ולוודא שאכן מדובר במשרה יציבה[2].
  • אין זה נכון לעזוב בבת אחת עבודה מסודרת ומבוססת בשביל להשקיע בפתיחת עסק עצמאי, אך ניתן להפחית את העומס בעבודה הקבועה ולבנות תכנית מדורגת להתפתחות העסק העצמאי, ורק לאחר שהוא יתבסס כראוי יש מקום לחשוב על מעבר להתפרנס מעבודה זו בלבד[8].
  • כדאי להשתדל להימנע מקבלת משרה שיש בה חשש השגת גבול[9].

עסקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עדיף לעסוק בדבר שהרווח בטוח יותר גם אם הוא קטן ביחס לרווח גדול שהסיכון בו רב יותר. יש להתעניין בשותפות או רכישת עסק קיים כיוון שבעסק קיים קל יותר לשער את הרווח המשוער[10].

נשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי לאשה ששאלה על יציאה לעבודה: עיקר תפקיד בת ישראל נשואה – להיות עקרת הבית כדבעי, היינו הנהלת הבית בכלל, ובמיוחד גידול וחינוך הילדים, וזה מתאים גם כן למה שנאמר כל כבודה בת מלך פנימה.
בקושי התירו שתתעסק בעסק בחוץ – כשזהו בחינוך בני ישראל, כיון שלנשים יש רגש אמהי מיוחד לילדים, ובמילא השפעתם גדולה ועמוקה יותר,
או – בכדי לפטור הבעל (העוסק בהתמדה בלימוד התורה מדאגות פרנסה המוכרחת או – כשהתעסקות הבעל בפרנסת בני ביתו, למרות השתדלותו בזה כמו שנאמר: שארה כסותה לא יגרע, אינה מספיקה וזקוק לעזר אשתו בפרנסת הבית.

גם נשים, על אף שהן עסוקות בעבודות הבית, עליהן להשתדל שתהיה להן עבודה מחוץ לבית לפחות מספר שעות מסויים ביום[11].

חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

המתעסקים בחינוך - עליהם להיות בקירוב גם עם הורי הילדים, שזה מוסיף בהשפעתם על התלמידים, גם בשיחת חולין (באם אינה שיחה אסורה) אפשר להטות השיחה לענין שתהיה תועלת בו, אלא שצריך לעשות זאת בלי בליטות, וכמו בכל עניני האדם[12].

עובד במוסד חינוך צריך להתגורר בסמיכות למוסד, על יסוד ההלכה שצריך להקפיד על 'משא ומתן' באמונה[13].

לאשה הסובלת מחוסר מצב רוח המליץ הרבי למצוא לעצמה משרה, על כל פנים חלקית, ושיהיה בה סיפוק נפשי[13].

גמלאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – גמלאות

הרבי דיבר בהרחבה על כך שיש להימנע מיציאה לפנסיה ככל האפשר, וכל עוד האדם יכול להמשיך לעבוד ולהביא תועלת צריך הוא להמשיך ולעבוד, כאשר לדבר יש גם השפעה גשמית על בריאותו של האדם, והדבר חשוב שבעתיים דווקא בגיל מבוגר.

הרבי אף עיגן את הדברים במקורות מחז"ל.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מותר להצטער לצורך פרנסה?, שבועון התקשרות משפטים תשפ"א עמוד 13

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 מכתב הרבי מתאריך ה' טבת תשי"ט.
  2. ↑ 2.0 2.1 2.2 על פי מכתב הרבי שהתפרסם בשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 11.
  3. ↑ אגרות קודש חלק י"א עמוד כו, סא, ק. חלק י"ח עמוד י.
  4. ↑ תצלום המענה, מופיע בראש ערך זה.
  5. ↑ ראו לקמן בפיסקה נשים.
  6. ↑ ליקוט מענות קודש תשי"ב-תשי"ט מענה ה.
  7. ↑ לא נהנים במקום העבודה? זה מה שהשיב הרבי ל-2 שטענו כך .
  8. ↑ ממכתב ז' ניסן תשי"ח: "לדעתי אין הזמן מתאים לשינוי כזה, ובפרט שבטח העבודה בחברת חשמל קשורה בזכויות מיוחדות כמו פנסיה, בטחון וכיוצא בזה, אלא שצריך היה למצוא דרך איך להקל העבודה ובטח קל זה יותר בנוגע לעבודת המשק אם על ידי עוזר וסיוע או על ידי תכנית לזמן ארוך יותר".
  9. ↑ ליקוט מענות קודש תשי"ב-תשי"ט מענה א.
  10. ↑ תשורת סימפסון גוראריה תשפ"ג.
  11. ↑ ניצוצי רבי התקשרות 1371. מענה הרבי במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1846 עמוד 6: "הקדוש ברוך הוא נתן לה שליחות להחזיק היהדות בסביבתה . . להקל על כל הנ"ל כדאי שיהיה לה משרה חלקית (בחינוך וכיוצא בזה)".
  12. ↑ שבועון כפר חב"ד 1874, מבית המלכות - כתבי יד קודש, עמוד 16.
  13. ↑ 13.0 13.1 מענה כ"ק אד"ש שנדפס בכפר חב"ד 1873 עמוד 16.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=עבודה&oldid=707885"