לב אליהו – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "תשנ"א" ב־"תנש"א"
מ החלפת טקסט – "למרת " ב־"ל"
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 3: שורה 3:


== על המחבר ==
== על המחבר ==
ר' [[אליהו לייב איטיגינא]] נולד בלעפליא פלך וויטעבסק בערך בשנת [[תר"ו]]. אביו נפטר בגיל צעיר ויחד עם משפחתו עבר לקולביץ. בגיל 13 בערך [[נישואין|נשא]] את בת דודו הרב יעקב מקיזאן, וכעבור זמן קצר נפטרה אשתו. כשהיה בן 17 נישא בשנית למרת גיטא ליפשיץ בת ר' [[שלמה מצ'אשניק]].
ר' [[אליהו לייב איטיגינא]] נולד בלעפליא פלך וויטעבסק בערך בשנת [[תר"ו]]. אביו נפטר בגיל צעיר ויחד עם משפחתו עבר לקולביץ. בגיל 13 בערך [[נישואין|נשא]] את בת דודו הרב יעקב מקיזאן, וכעבור זמן קצר נפטרה אשתו. כשהיה בן 17 נישא בשנית לגיטא ליפשיץ בת ר' [[שלמה מצ'אשניק]].


בשנים הראשונות אשתו התעסקה במסחר בעוד שהוא שקד על לימוד התורה, אך כעבור תקופה נאלץ גם הוא להיכנס לתוך העסקים והפך לסוחר יערות, ובזמן קצר התעשר. באחרית ימיו עזב את עסקיו, ומידי פעם ישב בחנות שניהלה אשתו. בשאר הזמן עסק בלימוד תורה והעלה על הכתב את חידושיו, ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]. באותה תקופה התעוררה מחלוקת בדבר חזקתו של [[שוחט]] ור' אליהו לייב נתמנה לבורר. בתקופה זו העלה על הכתב את הסוגיות בהם עסק במסגרת הבירור.
בשנים הראשונות אשתו התעסקה במסחר בעוד שהוא שקד על לימוד התורה, אך כעבור תקופה נאלץ גם הוא להיכנס לתוך העסקים והפך לסוחר יערות, ובזמן קצר התעשר. באחרית ימיו עזב את עסקיו, ומידי פעם ישב בחנות שניהלה אשתו. בשאר הזמן עסק בלימוד תורה והעלה על הכתב את חידושיו, ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]. באותה תקופה התעוררה מחלוקת בדבר חזקתו של [[שוחט]] ור' אליהו לייב נתמנה לבורר. בתקופה זו העלה על הכתב את הסוגיות בהם עסק במסגרת הבירור.
שורה 19: שורה 19:
טרם הדפסתו של הספר, נטל הרב ריבקין הסכמות משלושה "גאוני ליטא" ושלושה "גאוני פולין" המשבחים את כתבי החותן וחתנו גם יחד. ביניהם ר' [[חיים מבריסק]] המעיד כי "נמצא בו - בקונטרס של הר"ר מנחם צבי - דברים ישרים", וכן הרב בעל שו"ת "חבל יעקב" שראה בכתבים "הגיון ישר וסברות ישרות", ועל הר"ר מנחם צבי מעיד הוא "אשר מכיר אנכי מכבר את הרב הגאון חריף ובקי מוה"ר מנחם צבי הנ"ל לגדול בתורה, בקי בש"ס ופוסקים, ובהיותי לרב בק"ק פאלאצק עסקתי עמו איזה פעמים בהלכה, ושמעתי ממנו חידושים נחמדים".
טרם הדפסתו של הספר, נטל הרב ריבקין הסכמות משלושה "גאוני ליטא" ושלושה "גאוני פולין" המשבחים את כתבי החותן וחתנו גם יחד. ביניהם ר' [[חיים מבריסק]] המעיד כי "נמצא בו - בקונטרס של הר"ר מנחם צבי - דברים ישרים", וכן הרב בעל שו"ת "חבל יעקב" שראה בכתבים "הגיון ישר וסברות ישרות", ועל הר"ר מנחם צבי מעיד הוא "אשר מכיר אנכי מכבר את הרב הגאון חריף ובקי מוה"ר מנחם צבי הנ"ל לגדול בתורה, בקי בש"ס ופוסקים, ובהיותי לרב בק"ק פאלאצק עסקתי עמו איזה פעמים בהלכה, ושמעתי ממנו חידושים נחמדים".


הספר נדפס לראשונה בשנת [[תרס"ט]] בורשה, פעם שנייה בשנת [[תרע"ד]] וגם הוא בורשה, ופעם שלישית בברוקלין שנת [[תנש"א]].
הספר נדפס לראשונה בשנת [[תרס"ט]] בוורשה, פעם שנייה בשנת [[תרע"ד]] וגם הוא בוורשה, ופעם שלישית בברוקלין שנת [[תנש"א]].


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==