זמן השקיעה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''זמן שקיעת החמה''' הינו מחלוקת פוסקים, בעניין זמן שקיעת החמה. ==מקורו== ==שיטו...")
 
(←‏שיטת אדמו"ר הזקן: לכאורה המעתיק טעה, כי אינו מתאים לציטוט שמביא אח"כ.)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(35 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:שקיעה.jpg|250px|ממוזער|[[שקיעת החמה]]]]
'''זמן שקיעת החמה''' הינו [[מחלוקת]] פוסקים, בעניין זמן [[שקיעת החמה]].
[[קובץ:שמים שקיעה.jpg|250px|ממוזער|השמים מאדימים, ע"פ דעת תנא קמא מתחיל אז זמן "בין השמשות"]]
[[קובץ:Departing ship tw 2009.jpg|250px|ממוזער|החלק העליון מאיר והתחתון משחיר, ע"פ דעת תנא קמא מתחיל אז זמן "בין השמשות"]]
בעניין '''זמן שקיעת החמה''' ישנה [[מחלוקת]] הפוסקים. השיטות הן דעת [[הגאונים]], [[רבינו תם]] ובעל היראים.
 
[[אדמו"ר הזקן]] בתחילה פסק כדעת רבינו תם, אולם לבסוף חזר בו ופסק כדעת הגאונים.
==מקורו==
==מקורו==
ב[[גמרא]] ב[[מסכת שבת]] מובא{{הערה|ל"ד,עמ' ב'.}}, כי זמן "[[בין השמשות]]" נחשב כחצי יום וכחצי לילה. בהמשך הגמרא מביאה שזמן "בין השמשות", מתחיל לאחר "[[שקיעת החמה]]", שאז פני המזרח מאדימים והחלק התחתון ברקיע השחיר, אך עם זאת, החלק העליון עדיין מאיר. [[רבי יוסי]] סובר, שזמן "בין השמשות" הינו הזמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, אשר בלתי אפשרי לדעת, מתי זמנו במדויק. לעומת זאת, [[רבי נחמיה]] מביא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל{{הערה|בהמשך ה[[גמרא]] מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הכרמל ולרדת ממנו בחזרה.}}.
אזכור נוסף לגבי זמן שקיעת החמה, מצוי ב[[תלמוד ירושלמי]], שם נאמר לגבי [[זריחת החמה]] שהיא מתרחשת "כדי שתהא החמה מטפטפת בין ראשי ההרים"{{הערה|ברכות, ה"א, פ"בץ.}}. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי דין זה נוגע גם לגבי [[שקיעת החמה]]{{הערה|שם=שבת|סדר הכנסת שבת.}}.
ב[[שולחן ערוך]] נפסק שעד שקיעת החמה הוא יום, ומשקיעת החמה מתחיל זמן בין השמשות, אשר נמשך כמהלך שלשה רבעי מיל (בין 13.5 דקות עד 18 דקות), ומכאן ואילך הוא זמן צאת הכוכבים, שאז נראים ברקיע שלשה כוכבים בינונים שאינם נראים בשום אופן ביום{{הערה|א"וח, סימן רס"א.}}.


במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות".
==שיטות הפוסקים==
==שיטות הפוסקים==
*'''שיטת הגאונים:''' ה[[גאונים]] [[רבי שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]]{{הערה|הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.}} סברו, שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו ה[[שמש]] שוקעת, עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר. לאחר מכן, מתחיל זמן "בית השמשות", שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל-18 דקות), ואז מתחיל "[[צאת הכוכבים]]". כשיטה זאת סוברים [[רש"י]], [[הרי"ף]], [[הכוזרי]], [[רב סעדיה גאון]], [[המהר"ם מרוטנבורג]], [[הרמב"ם]] ועוד{{הערה|הובאו ב[[סידור אדמו"ר הזקן]].}}.
*'''שיטת רבינו תם:''' [[רבינו תם]] סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל-78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מתרחש "צאת הכוכבים"{{הערה| ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.}} לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאת סוברים [[הריטב"א]], [[הרמב"ן]], [[הרשב"א]] ועוד{{הערה| הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם}}.


==הלכה והמנהג==
עיקר המחלוקת בין רבנו תם לגאונים הוא על האם יש להסתמך על המציאות בעניין הקביעה של [[שקיעת החמה]] ו[[צאת הכוכבים]], ר"ת סובר שיש עוד שקיעה לאחר השקיעה הנראית שהיא השקיעה האמיתית על אף שבמציאות כבר לפני כן, נראין שלושה כוכבים בינונים ברקיע, בעוד הגאונים סוברים שיש להתחשב במציאות שבה ישנם ג' כוכבים בינונים ברקיע{{הערה|שם=סינגאווי}}.
*'''שיטת היראים:''' שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של כשלוש רבעי מיל, לפני שקיעת החמה, הנראית לעין{{הערה|ספר היראים, סי' רעד.}}.


===שיטת אדמו"ר הזקן===
===שיטת אדמו"ר הזקן===
[[אדמו"ר הזקן]] תחילה פסק ב[[שולחן ערוך]] כ[[זמן רבנו תם|שיטת רבנו תם]]{{הערה|סימן רס"א ס'ה'}}, אולם לאחר מכן חזר בו ב[[פסקי הסידור]] ופסק כשיטת הגאונים, מחמת הקושיות הרבות שיש על שיטת [[שיחה:רבנו תם|רבנו תם]].
כמו כן פסק אדמו"ר הזקן, שזמן "בין השמשות" ב[[ארץ ישראל]] הוא 20 דקות, ולאחריו עוד 4 דקות בין השקיעה הנראית לשקיעה האמיתית, שאז הוא זמן "[[צאת הכוכבים]]". בספר "זמנים כהלכה" מביא המחבר את שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שאותה מכנה "שיטת הרש"ז 24 דקות"}}, ומסביר שאותם "24" דקות הינם בארץ ישראל, אך הם משתנים במקומות שונים{{הערה|זמנים כהלכה, עמ' מ"ג.}}.
הרב [[יעקב סינגאווי]] מביא לעומת זאת, שאותם 20 דקות אכן משתנים במקומות שונים, אולם ה-4 דקות שבין השקיעה הנראית לאמיתית, קבוע בכל המקומות{{הערה|שם=סינגאווי|[https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/hyom/gat שיטת אדמו"ר הזקן]}}.
בהמשך מחדש [[אדמו"ר הזקן]] שה"שקיעה הנראית" זה הוא הזמן שבו מסתלק "אור ה[[שמש]]" מהאילנות ועצים הגבוהים, ו"השקיעה האמיתית" זה הזמן שבו מסתלק "אור השמש" גם מהרים הגבוהים{{הערה|שם=סינגאווי}}.
לעומת זאת, בקונטרס "זמני היום בהרים ובעמקים"{{הערה|בספר "זמני ההלכה והמעשה".}} סובר המחבר, ש[[אדמו"ר הזקן]] אינו מחדש בכלל דבר בעניין "זמן השקיעה".
ב[[שולחן ערוך]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] לגבי אדם שלא בקי בזמני "בין השמשות", שידליק את [[נרות שבת]] בעת שהשמש נמצאת בראשי האילנות, כפי שכתוב:
{{ציטוט|תוכן=מי שאינו בקי בשיעור בין השמשות... ידליק הנרות בעוד שהשמש בראשי האילנות|מרכאות=כן|מקור=שו"ע אדה"ז הל' שבת סי' רס"א ס"ו}}
===ההלכה והמנהג===
[[רבי יוסף קארו]] בספרו ה"[[שולחן ערוך]]", פסק כשיטת רבנו תם{{הערה|או"ח, סי' רס"א}}, אך רבי [[אברהם חיים נאה]] פסק שיש לנהוג כשיטת הגאונים, ורק יחידי סגולה הולכים לפי שיטת רבנו תם{{הערה|קצות השולחן סי' צג בבדה"ש סק"ב, ובספרו שיעור מקוה עמ' קפד, ושם בקונטרס שיעורי ציון עמ' עו, ובסוף קצות השולחן חלק ג' במאמרו 'זמן צאה"כ בארה"ק' ד"ה ולדינא}}. בעקבות פסקותיהם של [[הגר"א]]{{הערה|בביאור הגר"א או"ח סי' רסא וביור"ד סי' רסב.}} ואדמו"ר הזקן, שפסקו כשיטת הגאונים, התפשט המנהג בישראל, שיש לנהוג כשיטת הגאונים.
כמו כן, ישנם רבים שנוהגים כפי פסקו הראשון של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]], אולם ב[[חסידות חב"ד]] פוסקים כפי הפסק השני ב[[פסקי הסידור]], על פי המסורת החב"דית ש[[פסקי הסידור]] נכתבו אחרי השולחן ערוך{{הערה|ראה ליקוטי שיחות חלק י"א עמ 246}}.


===סוף זמן [[תפילת מנחה]]===
==סוף זמן [[תפילת מנחה]]==
ב[[מסכת ברכות]] נאמר{{הערה|כ"ו, א}} אודות [[תפילת מנחה]], כי "תפילת מנחה - עד הערב". [[רש"י]] פירש "שחשכה", וכך פסקו הטור, ה[[שולחן ערוך]], [[הרמ"א]] ו[[הגר"א]], שהכוונה היא עד ל[[שקיעת החמה]]{{הערה|משנ"ב סי' רלג ס"ק יד, וערוה"ש ס"ז-ט. פסקי תשובות שם ס"ק ו, וש"נ. שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כב. שו"ת אור לציון סי' כ. אשי ישראל פכ"ז ס"ו, וש"נ}}.
 
על פי שיטת הגאונים (שהזמן שלאחר השקיעה הוא ספק יום ספק לילה) נחלקו רבים מגדולי הדור, האם מותר להתפלל לאחר השקיעה, כאשר חלק מתירים, חלק בדיעבד וחלק אוסרים.
 
אדמו"ר הזקן פסק ש{{ציטוטון|לעניין תפילת המנחה אין למחות ביד המקילין בין בחול בין בשבת, ובפרט בשעת הדחק בימות החורף שהיום קצר}}, כלומר
שמותר רק בדיעבר, אולם לכתחילה אין לעשות זאת{{הערה|סידור אדה"ז 'סדר הכנסת שבת' (נדפס בסוף השו"ע ח"ב עמ' 828, ובמהדורה החדשה עמ' תתקא), וקצות השלחן סי' כו ס"א. סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות עמ' רלב, וש"נ}}.
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/hyom/gat שיטת אדמו"ר הזקן בעניין השקיעה] מאת הרב [[יעקב סינגאווי]]
*[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9766&CategoryID=1762 סוף זמן תפילת מנחה] באתר חב"ד.
{{הלכה}}
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זמן]]

גרסה אחרונה מ־09:40, 7 ביולי 2023

שקיעת החמה
השמים מאדימים, ע"פ דעת תנא קמא מתחיל אז זמן "בין השמשות"
החלק העליון מאיר והתחתון משחיר, ע"פ דעת תנא קמא מתחיל אז זמן "בין השמשות"

בעניין זמן שקיעת החמה ישנה מחלוקת הפוסקים. השיטות הן דעת הגאונים, רבינו תם ובעל היראים.

אדמו"ר הזקן בתחילה פסק כדעת רבינו תם, אולם לבסוף חזר בו ופסק כדעת הגאונים.

מקורו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגמרא במסכת שבת מובא[1], כי זמן "בין השמשות" נחשב כחצי יום וכחצי לילה. בהמשך הגמרא מביאה שזמן "בין השמשות", מתחיל לאחר "שקיעת החמה", שאז פני המזרח מאדימים והחלק התחתון ברקיע השחיר, אך עם זאת, החלק העליון עדיין מאיר. רבי יוסי סובר, שזמן "בין השמשות" הינו הזמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, אשר בלתי אפשרי לדעת, מתי זמנו במדויק. לעומת זאת, רבי נחמיה מביא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל[2].

אזכור נוסף לגבי זמן שקיעת החמה, מצוי בתלמוד ירושלמי, שם נאמר לגבי זריחת החמה שהיא מתרחשת "כדי שתהא החמה מטפטפת בין ראשי ההרים"[3]. אדמו"ר הזקן מסביר, כי דין זה נוגע גם לגבי שקיעת החמה[4].

בשולחן ערוך נפסק שעד שקיעת החמה הוא יום, ומשקיעת החמה מתחיל זמן בין השמשות, אשר נמשך כמהלך שלשה רבעי מיל (בין 13.5 דקות עד 18 דקות), ומכאן ואילך הוא זמן צאת הכוכבים, שאז נראים ברקיע שלשה כוכבים בינונים שאינם נראים בשום אופן ביום[5].

במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות".

שיטות הפוסקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עיקר המחלוקת בין רבנו תם לגאונים הוא על האם יש להסתמך על המציאות בעניין הקביעה של שקיעת החמה וצאת הכוכבים, ר"ת סובר שיש עוד שקיעה לאחר השקיעה הנראית שהיא השקיעה האמיתית על אף שבמציאות כבר לפני כן, נראין שלושה כוכבים בינונים ברקיע, בעוד הגאונים סוברים שיש להתחשב במציאות שבה ישנם ג' כוכבים בינונים ברקיע[10].

  • שיטת היראים: שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של כשלוש רבעי מיל, לפני שקיעת החמה, הנראית לעין[11].

שיטת אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן תחילה פסק בשולחן ערוך כשיטת רבנו תם[12], אולם לאחר מכן חזר בו בפסקי הסידור ופסק כשיטת הגאונים, מחמת הקושיות הרבות שיש על שיטת רבנו תם.

כמו כן פסק אדמו"ר הזקן, שזמן "בין השמשות" בארץ ישראל הוא 20 דקות, ולאחריו עוד 4 דקות בין השקיעה הנראית לשקיעה האמיתית, שאז הוא זמן "צאת הכוכבים". בספר "זמנים כהלכה" מביא המחבר את שיטת אדמו"ר הזקן[13], ומסביר שאותם "24" דקות הינם בארץ ישראל, אך הם משתנים במקומות שונים[14].

הרב יעקב סינגאווי מביא לעומת זאת, שאותם 20 דקות אכן משתנים במקומות שונים, אולם ה-4 דקות שבין השקיעה הנראית לאמיתית, קבוע בכל המקומות[10].

בהמשך מחדש אדמו"ר הזקן שה"שקיעה הנראית" זה הוא הזמן שבו מסתלק "אור השמש" מהאילנות ועצים הגבוהים, ו"השקיעה האמיתית" זה הזמן שבו מסתלק "אור השמש" גם מהרים הגבוהים[10].

לעומת זאת, בקונטרס "זמני היום בהרים ובעמקים"[15] סובר המחבר, שאדמו"ר הזקן אינו מחדש בכלל דבר בעניין "זמן השקיעה".

בשולחן ערוך כותב אדמו"ר הזקן לגבי אדם שלא בקי בזמני "בין השמשות", שידליק את נרות שבת בעת שהשמש נמצאת בראשי האילנות, כפי שכתוב:

מי שאינו בקי בשיעור בין השמשות... ידליק הנרות בעוד שהשמש בראשי האילנות

שו"ע אדה"ז הל' שבת סי' רס"א ס"ו

ההלכה והמנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי יוסף קארו בספרו ה"שולחן ערוך", פסק כשיטת רבנו תם[16], אך רבי אברהם חיים נאה פסק שיש לנהוג כשיטת הגאונים, ורק יחידי סגולה הולכים לפי שיטת רבנו תם[17]. בעקבות פסקותיהם של הגר"א[18] ואדמו"ר הזקן, שפסקו כשיטת הגאונים, התפשט המנהג בישראל, שיש לנהוג כשיטת הגאונים.

כמו כן, ישנם רבים שנוהגים כפי פסקו הראשון של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך, אולם בחסידות חב"ד פוסקים כפי הפסק השני בפסקי הסידור, על פי המסורת החב"דית שפסקי הסידור נכתבו אחרי השולחן ערוך[19].

סוף זמן תפילת מנחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במסכת ברכות נאמר[20] אודות תפילת מנחה, כי "תפילת מנחה - עד הערב". רש"י פירש "שחשכה", וכך פסקו הטור, השולחן ערוך, הרמ"א והגר"א, שהכוונה היא עד לשקיעת החמה[21].

על פי שיטת הגאונים (שהזמן שלאחר השקיעה הוא ספק יום ספק לילה) נחלקו רבים מגדולי הדור, האם מותר להתפלל לאחר השקיעה, כאשר חלק מתירים, חלק בדיעבד וחלק אוסרים.

אדמו"ר הזקן פסק ש"לעניין תפילת המנחה אין למחות ביד המקילין בין בחול בין בשבת, ובפרט בשעת הדחק בימות החורף שהיום קצר", כלומר שמותר רק בדיעבר, אולם לכתחילה אין לעשות זאת[22].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. ל"ד,עמ' ב'.
  2. בהמשך הגמרא מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הכרמל ולרדת ממנו בחזרה.
  3. ברכות, ה"א, פ"בץ.
  4. סדר הכנסת שבת.
  5. א"וח, סימן רס"א.
  6. הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.
  7. הובאו בסידור אדמו"ר הזקן.
  8. ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.
  9. הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם
  10. 10.0 10.1 10.2 שיטת אדמו"ר הזקן
  11. ספר היראים, סי' רעד.
  12. סימן רס"א ס'ה'
  13. שאותה מכנה "שיטת הרש"ז 24 דקות"
  14. זמנים כהלכה, עמ' מ"ג.
  15. בספר "זמני ההלכה והמעשה".
  16. או"ח, סי' רס"א
  17. קצות השולחן סי' צג בבדה"ש סק"ב, ובספרו שיעור מקוה עמ' קפד, ושם בקונטרס שיעורי ציון עמ' עו, ובסוף קצות השולחן חלק ג' במאמרו 'זמן צאה"כ בארה"ק' ד"ה ולדינא
  18. בביאור הגר"א או"ח סי' רסא וביור"ד סי' רסב.
  19. ראה ליקוטי שיחות חלק י"א עמ 246
  20. כ"ו, א
  21. משנ"ב סי' רלג ס"ק יד, וערוה"ש ס"ז-ט. פסקי תשובות שם ס"ק ו, וש"נ. שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כב. שו"ת אור לציון סי' כ. אשי ישראל פכ"ז ס"ו, וש"נ
  22. סידור אדה"ז 'סדר הכנסת שבת' (נדפס בסוף השו"ע ח"ב עמ' 828, ובמהדורה החדשה עמ' תתקא), וקצות השלחן סי' כו ס"א. סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות עמ' רלב, וש"נ