דוד חנזין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| (42 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{דמות | ||
הרב '''דוד חנזין''' ([[תרע"א]]-[[י"ט תמוז]] [[תשס"ג]]) שימש כמנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]], כחבר הנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וכרב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. | | שם =הרב דוד חנזין | ||
| תמונה =חנזין.jpg | |||
| תיאור = רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקוה]] | |||
| תאריך לידה =[[תרע"א]] | |||
| תאריך פטירה =[[י"ט תמוז]] [[תשס"ג]] | |||
| תפקידים נוספים =מנהל ויושב ראש הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], אב [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] | |||
}} | |||
הרב '''דוד חנזין''' ([[ו' באדר]] [[תרע"א]] - [[י"ט תמוז]] [[תשס"ג]]) שימש כמנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]], כחבר הנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וכרב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר קונטופ שבמחוז [[סומי]] שב[[אוקראינה]] בשנת [[תרע"א]], לאביו הרב מנחם מענדל חנזין שהיה מצאצאי הרב משה, מחשובי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]]. אמו הינה בת דודתו של החסיד הנודע הרב [[ישראל נח בלניצקי]]. | |||
נולד בעיר | |||
בקיץ [[תרפ"ט]] העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל[[מוסקבה]]. באותם שנים נהג לבקר את רבי [[אבא דוד גולדפיין]] חתנו של הגאון [[יוסף רוזין|הרוגצ'ובר]]. | |||
ב[[כ' בכסלו]] [[תרצ"ד]] הגיע ארצה, לאחר עלייתו של ידידו הרב [[משה צבי נריה]]. | |||
בין השנים [[תרצ"ד]] - [[תש"ג]] למד בישיבת מרכז הרב בירושלים אצל הרב [[אברהם יצחק קוק]] שהסמיכו להוראה. | |||
ב[[חודש | לאחר פטירת אביו ב[[חודש ניסן]] [[תרצ"ה]], נזכר בשורשיו החסידיים והחל להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, שם קירבו ה[[משפיע]] הדגול ר' [[אלתר שימחוביץ]]. | ||
[[קובץ:דוד חנזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]]]] | |||
ב[[חודש אלול]] תש"ג נשא את מרת רחל רישא, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, רבה של פתח תקווה. והתגורר בירושלים. | |||
בשנת תש"ד התקבל בהסכמת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[משגיח]] ומגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], ולאחר מכן [[תומכי תמימים לוד|בלוד]]. | |||
בכסלו [[תשי"א]] נפטרה זוגתו בהותירה חמשה יתומים כשהקטן שבהם בן כמה חודשים. | |||
בשנת [[תשי"ב]] עבר להתגורר בעיר פתח תקווה, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן. | |||
הרב חנזין היה ממקימי '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]' - רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך עשרים וחמש ניהל בפועל את הרשת, כאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת. הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו של הרב חנזין בלבד. | |||
שנת [[תשי"ט]] נסע פעם ראשונה ל[[הרבי|רבי]], ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת [[תשל"ח]] החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנה | |||
לאחר נסיעתו זו ערך התוועדויות עם חסידים ב[[ירושלים]], [[פתח תקווה]], [[תל אביב]], [[ראשון לציון]], [[כפר חב"ד]] וב[[לוד]]. שם לימד את [[ניגון שאמיל]] אותו לימד הרבי ב[[שמחת תורה]] אותה שנה. בהתוועדויות סיפר בין היתר על היחידות הממושכת לה זכה. | |||
[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]] | [[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]] | ||
מאז הקמתו של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] בשנת [[תשל"ו]] נבחר כחבר הנהלת בית הדין על פי הוראת הרבי ולאחר פטירת הרב [[יהודה בוטרשווילי]] מונה לאב בית דין. | |||
לאחר פטירתו של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], בשנת [[תשמ"ו]] עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת [[קראון הייטס]] והוא נבחר לכהן בהרכב הרבנים של [[בד"צ קראון הייטס]] בבחירות שהתקיימו ב[[ד' ניסן]], אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, הורה לו הרבי להישאר בארץ ולהמשיך בתפקידו ברשת. | |||
{{קובץ|דוד-חנזין-kinus-mate-moshiach|נאומו האחרון בכינוס [[הקהל]]}} | {{קובץ|דוד-חנזין-kinus-mate-moshiach|נאומו האחרון בכינוס [[הקהל]]}} | ||
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] תבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'. | לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] תבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'. | ||
ב[[תש"ס]] נפטר בנו הרב [[יעקב משה חנזין]]. | |||
ב[[חודש תמוז]] [[תשס"ג]] נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו. | |||
ביום שישי [[י"ח תמוז]] נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת [[לחם]] משנה, טבל את פרוסת המוציא ב[[מלח]] ואז התמוטט ונפטר בגיל 92. | |||
[[ | |||
בשנת [[תשס"ח]] החליטה עריית [[פתח תקווה]] - בהשתדלותו של [[שליח הרבי]] לעיר [[הרב]] [[אשר דייטש]] - לקרוא רחוב על שמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39708 פתח תקווה תנציח רחוב על שמו של הרב חנזין].}} ואכן רחוב בפתח תקוה קיבל את שמו של הרב. | |||
==מאבק מקוואות חב"ד== | |||
מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית [[מקווה חב"ד|מקוואות בשיטת חב"ד]] למרות התנגדות מהחוגים הליטאים ובהם אישים בעלי השפעה. | |||
[[הרבי]] עודדו במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב"דיים, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים [[מקווה חב"ד|מקוואות רבים בשיטת חב"ד]]. | |||
וכשלא היה תקציב לבניית מקווה בור על גבי בור, כתב לרבי כי אם יהיה צורך בהלוואה, הוא ייקח חלק בהלוואה זו. על כך ענה לו הרבי: | |||
"אם יוצרך להלואה, הרי גם אני משתתף בזה מהקופות אשר תחת ידי בסכום של חמישים לירה, אשר יוכל לשלמו בעוד כחצי שנה"{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח"ה ע' שז}} | |||
==תולדותיו בספר [[דוד עבדי]]== | |||
בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור הרב [[מנחם זיגלבוים]] את הספר [[דוד עבדי]] – תולדות הרב דוד חנזין. | |||
בשנת [[ | בפתח הספר - הסכמת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] | ||
בספר מתפרסמים נושאים רבים הקשורים לתולדות הרב חנזין ובהם: | |||
מגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], יובל שנים רב ב[[פתח תקוה]], מנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ואב"ד ב[[בית דין רבני חב"ד]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*גיסו, ר' דוד סלומון | *גיסו, ר' דוד סלומון. | ||
*בנו, ר' [[יעקב משה חנזין]] | *בנו, ר' [[יעקב משה חנזין]] ע"ה. | ||
*בנו, ר' | *בנו, ר' מנחם חנזין - לוד. | ||
*בנו, ר' בערלה חנזין - מייסד דוכן התפילין בכיכר המייסדים, פתח תקווה | *בנו, ר' בערלה חנזין ע"ה - מייסד דוכן התפילין בכיכר המייסדים, פתח תקווה- נפטר כ"א אלול תש"ע. | ||
*בתו, הגב' לאה קופל | *בנו, יוסף יצחק - פתח תקווה. | ||
*בתו, הגב' לאה קופל - נפטרה ט"ז טבת תשפ"ג. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''דוד עבדי''' - תולדות חייו ופעולותיו, יומן שכתב משהותו אצל [[הרבי]] בחודש [[תשרי]] [[תשי"ט]], ו[[אגרות קודש]] של [[רבותינו נשיאנו]] אליו. הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס" | *'''[[דוד עבדי]]''' - ספר תולדות חייו ופעולותיו, יומן שכתב משהותו אצל [[הרבי]] בחודש [[תשרי]] [[תשי"ט]], ו[[אגרות קודש]] של [[רבותינו נשיאנו]] אליו. הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ד]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=878 אגרות קודש מהרבי לר' דוד] - [[בית משיח (שבועון)]] {{אינפו}} | *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=878 אגרות קודש מהרבי לר' דוד] - [[בית משיח (שבועון)]] {{אינפו}} | ||
*'''[ | *'''[https://chabad.info/video/1098209/ הרב חנזין ע"ה: "הפנים שלנו צריכים להיות אל הציבור הרחב"]''' {{וידפו}} | ||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55689 הרב שלחם באמת להביא את הגאולה ● מאמר]''' {{בית משיח|}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 425 - {{אינפו|}} | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55689 הרב שלחם באמת להביא את הגאולה ● מאמר]''' {{בית משיח|}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 425 - {{אינפו|}} | ||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76594 ויפקד מקום דוד ● זכרון להולכים]''' - מתוך הספר דוד עבדי - {{אינפו|}} | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76594 ויפקד מקום דוד ● זכרון להולכים]''' - מתוך הספר דוד עבדי - {{אינפו|}} | ||
*[https://chabad.info/in-focus/165352/ זכרון להולכים] {{תמונה}} {{אינפו}} | |||
*'''[https://chabad.info/blogs/1101063/ איננו פוליטקאים! כיצד נהפוך את ה"יחי" למהות פנימית?]''' {{אינפו}} | |||
*'''[https://toratchabad.com/%D7%91%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99 בחודש השביעי]''', תיאורו על ה[[נסיעה לרבי]] בפעם הראשונה בשנת [[תשי"ח]] | *'''[https://toratchabad.com/%D7%91%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99 בחודש השביעי]''', תיאורו על ה[[נסיעה לרבי]] בפעם הראשונה בשנת [[תשי"ח]] | ||
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | {{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[זושא וילימובסקי]]|הבא=[[משה סלונים]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה=[[תשי"א]] - ?}} | {{סדרה|הקודם=[[זושא וילימובסקי]]|הבא=[[משה סלונים]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה=[[תשי"א]] - ?}} | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: חנזין דוד}} | {{מיון רגיל:חנזין, דוד}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| שורה 85: | שורה 101: | ||
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]] | [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]] | ||
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]] | [[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:33, 25 ביולי 2024
| הרב דוד חנזין | |
|---|---|
 רב קהילת חב"ד בפתח תקוה | |
| לידה | תרע"א |
| פטירה | י"ט תמוז תשס"ג |
| תפקידים נוספים | מנהל ויושב ראש הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק, אב בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש |
הרב דוד חנזין (ו' באדר תרע"א - י"ט תמוז תשס"ג) שימש כמנהל רשת אהלי יוסף יצחק, כחבר הנהלת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וכרב קהילת חב"ד בפתח תקווה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר קונטופ שבמחוז סומי שבאוקראינה בשנת תרע"א, לאביו הרב מנחם מענדל חנזין שהיה מצאצאי הרב משה, מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן. אמו הינה בת דודתו של החסיד הנודע הרב ישראל נח בלניצקי.
בקיץ תרפ"ט העתיקה משפחתו את מקום מגוריה למוסקבה. באותם שנים נהג לבקר את רבי אבא דוד גולדפיין חתנו של הגאון הרוגצ'ובר.
בכ' בכסלו תרצ"ד הגיע ארצה, לאחר עלייתו של ידידו הרב משה צבי נריה.
בין השנים תרצ"ד - תש"ג למד בישיבת מרכז הרב בירושלים אצל הרב אברהם יצחק קוק שהסמיכו להוראה.
לאחר פטירת אביו בחודש ניסן תרצ"ה, נזכר בשורשיו החסידיים והחל להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת 'תורת אמת' בירושלים, שם קירבו המשפיע הדגול ר' אלתר שימחוביץ.
בחודש אלול תש"ג נשא את מרת רחל רישא, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, רבה של פתח תקווה. והתגורר בירושלים.
בשנת תש"ד התקבל בהסכמת אדמו"ר הריי"צ למשגיח ומגיד שיעור בישיבת אחי תמימים תל אביב, ולאחר מכן בלוד.
בכסלו תשי"א נפטרה זוגתו בהותירה חמשה יתומים כשהקטן שבהם בן כמה חודשים.
בשנת תשי"ב עבר להתגורר בעיר פתח תקווה, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן.
הרב חנזין היה ממקימי 'רשת אהלי יוסף יצחק' - רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך עשרים וחמש ניהל בפועל את הרשת, כאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת. הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו של הרב חנזין בלבד.
שנת תשי"ט נסע פעם ראשונה לרבי, ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת תשל"ח החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנה לאחר נסיעתו זו ערך התוועדויות עם חסידים בירושלים, פתח תקווה, תל אביב, ראשון לציון, כפר חב"ד ובלוד. שם לימד את ניגון שאמיל אותו לימד הרבי בשמחת תורה אותה שנה. בהתוועדויות סיפר בין היתר על היחידות הממושכת לה זכה.
מאז הקמתו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש בשנת תשל"ו נבחר כחבר הנהלת בית הדין על פי הוראת הרבי ולאחר פטירת הרב יהודה בוטרשווילי מונה לאב בית דין.
לאחר פטירתו של הרב זלמן שמעון דבורקין, בשנת תשמ"ו עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת קראון הייטס והוא נבחר לכהן בהרכב הרבנים של בד"צ קראון הייטס בבחירות שהתקיימו בד' ניסן, אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, הורה לו הרבי להישאר בארץ ולהמשיך בתפקידו ברשת.
לאחר ג' תמוז תשנ"ד תבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'.
בתש"ס נפטר בנו הרב יעקב משה חנזין.
בחודש תמוז תשס"ג נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו.
ביום שישי י"ח תמוז נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת לחם משנה, טבל את פרוסת המוציא במלח ואז התמוטט ונפטר בגיל 92.
בשנת תשס"ח החליטה עריית פתח תקווה - בהשתדלותו של שליח הרבי לעיר הרב אשר דייטש - לקרוא רחוב על שמו[1] ואכן רחוב בפתח תקוה קיבל את שמו של הרב.
מאבק מקוואות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות התנגדות מהחוגים הליטאים ובהם אישים בעלי השפעה.
הרבי עודדו במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב"דיים, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים מקוואות רבים בשיטת חב"ד.
וכשלא היה תקציב לבניית מקווה בור על גבי בור, כתב לרבי כי אם יהיה צורך בהלוואה, הוא ייקח חלק בהלוואה זו. על כך ענה לו הרבי: "אם יוצרך להלואה, הרי גם אני משתתף בזה מהקופות אשר תחת ידי בסכום של חמישים לירה, אשר יוכל לשלמו בעוד כחצי שנה"[2]
תולדותיו בספר דוד עבדי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשס"ד הוציא לאור הרב מנחם זיגלבוים את הספר דוד עבדי – תולדות הרב דוד חנזין. בפתח הספר - הסכמת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש
בספר מתפרסמים נושאים רבים הקשורים לתולדות הרב חנזין ובהם:
מגיד שיעור בישיבת אחי תמימים תל אביב, יובל שנים רב בפתח תקוה, מנהל רשת אוהלי יוסף יצחק ואב"ד בבית דין רבני חב"ד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיסו, ר' דוד סלומון.
- בנו, ר' יעקב משה חנזין ע"ה.
- בנו, ר' מנחם חנזין - לוד.
- בנו, ר' בערלה חנזין ע"ה - מייסד דוכן התפילין בכיכר המייסדים, פתח תקווה- נפטר כ"א אלול תש"ע.
- בנו, יוסף יצחק - פתח תקווה.
- בתו, הגב' לאה קופל - נפטרה ט"ז טבת תשפ"ג.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דוד עבדי - ספר תולדות חייו ופעולותיו, יומן שכתב משהותו אצל הרבי בחודש תשרי תשי"ט, ואגרות קודש של רבותינו נשיאנו אליו. הרב מנחם זיגלבוים, תשס"ד.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אגרות קודש מהרבי לר' דוד - בית משיח (שבועון)
- הרב חנזין ע"ה: "הפנים שלנו צריכים להיות אל הציבור הרחב"
- הרב שלחם באמת להביא את הגאולה ● מאמר
בתוך שבועון בית משיח גיליון 425 - - ויפקד מקום דוד ● זכרון להולכים - מתוך הספר דוד עבדי -
- זכרון להולכים
- איננו פוליטקאים! כיצד נהפוך את ה"יחי" למהות פנימית?
- בחודש השביעי, תיאורו על הנסיעה לרבי בפעם הראשונה בשנת תשי"ח
| הקודם: זושא וילימובסקי |
מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק תשי"א - ? |
הבא: משה סלונים |
הערות שוליים
- ↑ פתח תקווה תנציח רחוב על שמו של הרב חנזין.
- ↑ מנחם זיגלבוים, דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח"ה ע' שז