בריאת אדם וחווה: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''בריאת אדם וחווה''' היה ביום השישי לבריאת העולם, שבה נברא האדם מהאדמה ולאחר מכן נבר...") |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
לאחר שברא [[הקב"ה]] ביום השישי את כל החיות הרומשות על ה[[ארץ]], ברא [[הקב"ה]] את ה[[אדם]]. את ה[[אדם]] ברא [[הקב"ה]]:{{ציטוטון|בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ}}, שירדה בחיות {{ציטוטון|וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ}}.{{הערה|בראשית, א, כ"ו -כ"ז}} | לאחר שברא [[הקב"ה]] ביום השישי את כל החיות הרומשות על ה[[ארץ]], ברא [[הקב"ה]] את ה[[אדם]]. את ה[[אדם]] ברא [[הקב"ה]]:{{ציטוטון|בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ}}, שירדה בחיות {{ציטוטון|וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ}}.{{הערה|בראשית, א, כ"ו -כ"ז}} | ||
את ה[[אדם]] ברא [[הקב"ה]], עפר מן ה[[אדמה]], ולאחר מכן הושיבו ב[[גן עדן]].לאחר מכן אמר [[הקב"ה]]: | את ה[[אדם]] ברא [[הקב"ה]], עפר מן ה[[אדמה]], ולאחר מכן הושיבו ב[[גן עדן]]. לאחר מכן אמר [[הקב"ה]]: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ"|מקור=בראשית, ב, י"ח}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ"|מקור=בראשית, ב, י"ח}}. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ע"פ שיטה אחת, [[הקב"ה]] שברא ה[[אדם]] עשה לו שני פרצופין, אחד של זכר ואחד נקבה ואת [[חווה]] הוא ברא מפרצופו השני של ה[[אדם]]{{הערה|עירובין, י"ח}}. שיטה נוספת היא ש[[חווה]] נבראה מצלע ממש של האדם{{הערה|פרקי דרבי אליער, פרק י"א}}. | ע"פ שיטה אחת, [[הקב"ה]] שברא ה[[אדם]] עשה לו שני פרצופין, אחד של זכר ואחד נקבה ואת [[חווה]] הוא ברא מפרצופו השני של ה[[אדם]]{{הערה|עירובין, י"ח}}. שיטה נוספת היא ש[[חווה]] נבראה מצלע ממש של האדם{{הערה|פרקי דרבי אליער, פרק י"א}}. | ||
==בתורת החסידות== | |||
[[הרבי]] מביא שבמה שנאמר ש{{ציטוטון|וירדו בדגת הים ובעוף השמים}}{{הערה|בראשית,א,כ"ו}} הוא רק עם ה[[אדם]] רודה בחיות משום ש[[הקב"ה]] ציווה זאת, אולם האדם ירדה בחיות מכוח עצמו הוא לא יצליח לרדות ולמשול עליהם{{הערה|לקו"ש, חלק כ', עמ' 11}}. | |||
[[הרבי]] מביא במקום נוסף, אודות [[רש"י]] שבו נאמר, שבעת ש[[הקב"ה]] ברא את ה[[אדם]] התלננו לפני ה[[מלאך|מלאכים]] שה[[אדם]] לא ראוי להיברא משום שפלותו, הוציא [[הקב"ה]] [[אצבע]] קטנה שלו ושרף אותם. [[הרבי]] מביא שריפת המלאכים לא הייתה משום עונש אלא להראות להם את מעלת ה[[אדם]], שע"פ [[תורת החסידות]] "[[אצבע]] קטנה" זוהי [[ספירת המלכות]], וכאשר הראה להם [[הקב"ה]] את [[ספירת המלכות]] הם נשרפו, לעומת האדם, שע"י ה[[תורה]] וה[[מצוות]] הוא יכול לעמוד בפני גילויים גדולים כמו [[ספירת המלכות]]{{הערה|לקו"ש, חלק י', עמ' 52}}. | |||
== ראו גם == | |||
* [[נסירה]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:בריאת העולם]] | |||
[[קטגוריה:פרשת בראשית]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:49, 6 בנובמבר 2024
בריאת אדם וחווה היה ביום השישי לבריאת העולם, שבה נברא האדם מהאדמה ולאחר מכן נברא מהאדם את חווה.
תהליך הבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שברא הקב"ה ביום השישי את כל החיות הרומשות על הארץ, ברא הקב"ה את האדם. את האדם ברא הקב"ה:"בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ", שירדה בחיות "וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ".[1]
את האדם ברא הקב"ה, עפר מן האדמה, ולאחר מכן הושיבו בגן עדן. לאחר מכן אמר הקב"ה:
"לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ"
— בראשית, ב, י"ח
.
בעקבות כך הרדים הקב"ה את האדם, לקח ממנו צלע וממנו ברא את אשתו חווה[2].
ע"פ שיטה אחת, הקב"ה שברא האדם עשה לו שני פרצופין, אחד של זכר ואחד נקבה ואת חווה הוא ברא מפרצופו השני של האדם[3]. שיטה נוספת היא שחווה נבראה מצלע ממש של האדם[4].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מביא שבמה שנאמר ש"וירדו בדגת הים ובעוף השמים"[5] הוא רק עם האדם רודה בחיות משום שהקב"ה ציווה זאת, אולם האדם ירדה בחיות מכוח עצמו הוא לא יצליח לרדות ולמשול עליהם[6].
הרבי מביא במקום נוסף, אודות רש"י שבו נאמר, שבעת שהקב"ה ברא את האדם התלננו לפני המלאכים שהאדם לא ראוי להיברא משום שפלותו, הוציא הקב"ה אצבע קטנה שלו ושרף אותם. הרבי מביא שריפת המלאכים לא הייתה משום עונש אלא להראות להם את מעלת האדם, שע"פ תורת החסידות "אצבע קטנה" זוהי ספירת המלכות, וכאשר הראה להם הקב"ה את ספירת המלכות הם נשרפו, לעומת האדם, שע"י התורה והמצוות הוא יכול לעמוד בפני גילויים גדולים כמו ספירת המלכות[7].