כתר עליון – הבדלי גרסאות

הרחבה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תבנית:עולמות אבי"ע}}
{{תבנית:עולמות אבי"ע}}
'''כתר עליון''' הינו ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]].
'''כתר עליון''' הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים. פנימיותו הוא דרגה תחתונה שבאין סוף (שבה עצמה כמה עניינים, ונקראת [[עתיק יומין]]), וחיצוניותו הוא [[כתר]] ד[[עולם האצילות]] הנקרא [[אריך אנפין]].


כתר עליון הוא גבוה יותר מן [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. [[עשר הספירות]] של עולם האצילות, אם כי הם בבחינת ביטול ל[[אור אין סוף]], עד שנאמר כי "איהו וחיוהי וגרמוהי חד", הרי שהם בבחינת [[אותיות הכתב]], מה שאין כן בכתר עליון שהוא בבחינת [[אותיות החקיקה]].
מאצילות הוא נעלה (על דרך מעלת [[אותיות החקיקה]] על[[אותיות הכתב]]), אך לגבי אור אין סוף שלפני הצמצום נאמר עליו ב[[תיקוני זוהר|תיקונים]] ש"כתר עליון אף על גב דאיהו אור צח אור מצוחצח '''אוכם הוא''' קדם עילת העילות".


על אף מעלתו הגדולה של כתר עליון נאמר ב[[תיקוני זוהר|תיקונים]] כי "כתר עליון אף על גב דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילת העילות".
==עתיק יומין ואריך אנפין==
==עתיק יומין ואריך אנפין==
כתר עליון מתחלק בכללות לשני חלקים: [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]].  
כתר עליון מתחלק בכללות לשני חלקים: [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]].  


שורה 13: שורה 11:
השכל הגלוי מפותח כך וכך, וישנו מקור נעלם של השכל{{הערה|שהוא נקרא "כח המשכיל" או "כח ההיולי לשכל"}} שממנו בא ונמשך השכל, וככל שהאדם מתייגע ומשתמש יותר בכח, הוא "ממשיך" יותר ממקורו של הכח, מהכח ההיולי.
השכל הגלוי מפותח כך וכך, וישנו מקור נעלם של השכל{{הערה|שהוא נקרא "כח המשכיל" או "כח ההיולי לשכל"}} שממנו בא ונמשך השכל, וככל שהאדם מתייגע ומשתמש יותר בכח, הוא "ממשיך" יותר ממקורו של הכח, מהכח ההיולי.


דוגמא מזה למעלה, שמקורם של עשר ספירות דאצילות הוא בספירות הכלולות בכתר, שלכן הוא נקרא בשם "אריך אנפין" – פנים ארוכים וגדולים. היינו שזה אותו ענין של "זעיר אנפין" שבאצילות, אלא שהוא "גדול" ונעלה יותר. עשר הספירות הכלולות ב"אריך באופן של "סתימאה" אינם מציאות ממש של ספירות, אלא מקור היולי לספירות הגלויות. הספירות נמצאות שם בהעלם שישנו במציאות, כשלהבת הכלולה בגחלת.
דוגמה מזה למעלה, שמקורם של עשר ספירות דאצילות הוא בספירות הכלולות בכתר, שלכן הוא נקרא בשם "אריך אנפין" – פנים ארוכים וגדולים. היינו שזה אותו ענין של "זעיר אנפין" שבאצילות, אלא שהוא "גדול" ונעלה יותר. עשר הספירות הכלולות ב"אריך באופן של "סתימאה" אינם מציאות ממש של ספירות, אלא מקור היולי לספירות הגלויות. הספירות נמצאות שם בהעלם שישנו במציאות, כשלהבת הכלולה בגחלת.


   
   
שורה 19: שורה 17:


בכללות מאד – זהו ענינו של "עתיק" שהוא "נעתק ונבדל" מהנאצלים לפי שהוא משהו אחר לגמרי מהם, הוא אינו אלא הפשיטות האין סופית של הקב"ה, אלא שבו כלול גם מקור הספירות שהוא "אריך"{{הערה|ב"אריך וב"עתיק", כמובן, ענינים רבים נוספים, כמו ענין הרצון והתענוג ועוד. וכאן נגענו רק באופן הימצאות שורש הספירות בהם. וכדוגמת הנפש, שנוסף לכוחות ההיוליים שבה, יש בה גם "כוחות מקיפים". במקביל ל"אריך' ישנו "עולם התוהו", שנקרא גם בשם "עולם הנקודים", שאופן "המשכת" וגילוי הספירות היו בו בצורה שונה, ולכן ארעה בו "שבירת הכלים" ו"נפילת" הניצוצות לעולמות בי"ע, שמהם נוצרו הקליפות. גם על זה לא נתעכב כאן. אין זה חלק ממש מ"סדר ההשתלשלות" הרגיל, אלא כאילו "חריגה" הצידה של אופן השתלשלות שונה, וקובע ברכה לעצמו}}.
בכללות מאד – זהו ענינו של "עתיק" שהוא "נעתק ונבדל" מהנאצלים לפי שהוא משהו אחר לגמרי מהם, הוא אינו אלא הפשיטות האין סופית של הקב"ה, אלא שבו כלול גם מקור הספירות שהוא "אריך"{{הערה|ב"אריך וב"עתיק", כמובן, ענינים רבים נוספים, כמו ענין הרצון והתענוג ועוד. וכאן נגענו רק באופן הימצאות שורש הספירות בהם. וכדוגמת הנפש, שנוסף לכוחות ההיוליים שבה, יש בה גם "כוחות מקיפים". במקביל ל"אריך' ישנו "עולם התוהו", שנקרא גם בשם "עולם הנקודים", שאופן "המשכת" וגילוי הספירות היו בו בצורה שונה, ולכן ארעה בו "שבירת הכלים" ו"נפילת" הניצוצות לעולמות בי"ע, שמהם נוצרו הקליפות. גם על זה לא נתעכב כאן. אין זה חלק ממש מ"סדר ההשתלשלות" הרגיל, אלא כאילו "חריגה" הצידה של אופן השתלשלות שונה, וקובע ברכה לעצמו}}.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_2146/ כתר – עתיק ואריך – כוחות ההיוליים] באתר חב"ד אור אין סוף.
*[https://abc770.org/article_node_2146/ כתר – עתיק ואריך – כוחות ההיוליים] באתר {{חב"ד אור אין סוף}}.
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[en:Keser Eliyon]]