אליהו קלצקין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:43, 7 בינואר 2024

רבי אליהו קלצקין (כ"ב אב תרי"ב – י"ז אייר תרצ"ב) מגדולי הפוסקים בדורו, שימש כרבה של לובלין וקהילות נוספות, מחבר הספרים אבן הראשה, אבן פנה ועוד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי אליהו נולד בכ"ב אב תרי"ב באושפול שברוסיה, לאביו רבי נפתלי הירץ קלצקין מגדולי רבני חב"ד תלמידו של אדמו"ר הצמח צדק. ארבעה מאחיו שימשו כרבנים בקהילות [[חב ד]] שונות: רבי ישראל איסר יעקב קלצקין שימש רבה של ליבנהוף, במחוז דווינסק שבפלך ויטבסק, רבי אברהם קלצקין היה רבה של ליוזנא, רבי שניאור זלמן קלצקין היה רבה של רוגוצ'וב ורבי משה צבי קלצקין, רבה של רומנוב.

בשנת תרל"ו נשא לאישה את ליבא יענטע ביתו של רבי ברוך מרדכי ליפשיץ, בשנת תרמ"א התמנה להיות רבה של העיר "ברזי".

בשנת תרמ"ז הוא הוציא את ספרו "אבן הראשה" שבו כתב את חידושיו על הש"ס, זמן קצר לפני הוצאת הספר ביקש ממנו אחיו, רבי שניאור זלמן קלצקין שיזכיר בספר את אדמו"ר הצמח צדק^[1].

מאוחר יותר ניסה הרב קלצקין להתקבל לרבנות באחד הערים, אולם רוב התושבים שהיו חסידי חב"ד התנגדו למינויו בעיקבות כך שסירב להזכיר את אדמו"ר הצמח צדק בספרו. רבי אליהו הצטדק בטענה כי לא הזכיר אף אחד מגדולי דורו הנמצאים בין החיים.

בשנת תר"נ מונה להיות רבה של העיר טיקטין, מינוי שבפועל לא יצא לפועל, ובשנת תרנ"ד מונה להיות רבה של העיר מריאמפולה.

בשנת תר"ע מונה להיות רבה של העיר לובלין.

בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל ומונה להיות לראש ישיבת "אהל משה", שם הנהיג יחד עם רעו רבי יוסף חיים זוננפלד.

בשנת תרפ"ט בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש הגיע הרב קלצקין לקבל את פניו, לאחר מכן פגש אותו שוב במהלך הביקור בעת שאדמו"ר הריי"צ הגיע לבית היתומות הכללי בו' אב^[2].

נפטר בי"ז אייר תרצ"ב. ונטמן בהר הזיתים על יד רבו רבי יהושע ליב דיסקין.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו - יעקב קלצקין

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב משה זעירא, ‏"רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין: אביו, חמיו ואֶחיו הגאונים", ישורון טו (ניסן תשס"ה), עמ' תשסג–תשצז, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

↑ "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69
↑ הביקור

[ישורון-1] "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69

[2] הביקור

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''רבי אליהו קלוצקין''' ([[כ"ב אב]] [[תרי"ב]] - [[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]]) היה רבה של העיר [[לובלין]] וקהילות נוספות.
+[[קובץ:Eliyahu Klatzkin.jpg|ממוזער|250px|הרב קלצקין]]
+רבי '''אליהו קלצקין''' ([[כ"ב אב]] [[תרי"ב]] – [[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]]) מגדולי הפוסקים בדורו, שימש כרבה של [[לובלין]] וקהילות נוספות, מחבר הספרים '''אבן הראשה''', '''אבן פנה''' ועוד.
 ==תולדות חיים==
-רבי אליהו נולד ב[[כ"ב אייר]] [[תרי"ב]] ב[[רוסיה]], לאביו רבי [[נפתלי הרץ קלצקין]] שהיה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ארבעה מאחיו שימשוכרבנים בקהילות שונות: רבי [[ישראל איסר יעקב קלצקין]] שימש רבה של ליבנהוף, במחוז [[דווינסק]] שבפלך [[ויטבסק]]; רבי [[אברהם קלצקין]] היה רבה של [[ליוזנא]], רבי [[שניאור זלמן קלצקין]] היה רבה של רוגצ'וב; ורבי [[משה צבי קלצקין]], רבה של רומנוב.
+[[קובץ:186 1 600 0.png|ממוזער|250px|ספרו "אבן הראשה"]]
+רבי אליהו נולד ב[[כ"ב אב]] [[תרי"ב]] באושפול שב[[רוסיה]], לאביו רבי [[נפתלי הירץ קלצקין]] מגדולי רבני [[חב"ד]] תלמידו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ארבעה מאחיו שימשו כרבנים בקהילות [[חב
+ד]] שונות: רבי [[ישראל איסר יעקב קלצקין]] שימש רבה של ליבנהוף, במחוז [[דווינסק]] שבפלך [[ויטבסק]], רבי [[אברהם קלצקין]] היה רבה של [[ליוזנא]], רבי [[שניאור זלמן קלצקין]] היה רבה של רוגוצ'וב ורבי [[משה צבי קלצקין]], רבה של רומנוב.
+בשנת [[תרל"ו]] נשא לאישה את ליבא יענטע ביתו של רבי [[ברוך מרדכי ליפשיץ]], בשנת [[תרמ"א]] התמנה להיות רבה של העיר "ברזי".
+בשנת [[תרמ"ז]] הוא הוציא את ספרו "אבן הראשה" שבו כתב את חידושיו על הש"ס, זמן קצר לפני הוצאת הספר ביקש ממנו אחיו, רבי שניאור זלמן קלצקין שיזכיר בספר את [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|שם=ישורון|"רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69}}.
+מאוחר יותר ניסה הרב קלצקין להתקבל לרבנות באחד הערים, אולם רוב התושבים שהיו [[חסידי חב"ד]] התנגדו למינויו בעיקבות כך שסירב להזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו. רבי אליהו הצטדק בטענה כי לא הזכיר אף אחד מגדולי דורו הנמצאים בין החיים.
+בשנת [[תר"נ]] מונה להיות רבה של העיר טיקטין, מינוי שבפועל לא יצא לפועל, ובשנת [[תרנ"ד]] מונה להיות רבה של העיר מריאמפולה.
+בשנת [[תר"ע]] מונה להיות רבה של העיר [[לובלין]].
+בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה להיות לראש ישיבת "אהל משה", שם הנהיג יחד עם רעו רבי [[יוסף חיים זוננפלד]].
+בשנת [[תרפ"ט]] בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]] הגיע הרב קלצקין לקבל את פניו, לאחר מכן פגש אותו שוב במהלך הביקור בעת שאדמו"ר הריי"צ הגיע לבית היתומות הכללי ב[[ו' אב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/5/24.htm?q=אליהו%20קלצקין הביקור]}}.
+נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]]. ונטמן בהר הזיתים על יד רבו רבי [[יהושע ליב דיסקין]].
-בשנת [[תרל"ו]] נשא לאישה את ליבא יענטע ביתו של רבי [[ברוך מרדכי ליבשיץ]], בשנת [[תרמ"א]] התמנה להיות רבה של העיר "ברזי".
+==משפחתו==
+*'''בנו''' - [[יעקב קלצקין]]
-בשנת [[תרמ"ז]] הוא הוציא את ספרו "אבן הראשה" שבו כתב את חידושיו על הש"ס, זמן קצר לפני הוצאת הספר ביקש ממנו אחיו, רבי שניאור זלמן קלוצקין שיזכיר בספר את [[אדמו"ר הצמח צדק]]:
+==קישורים חיצוניים==
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וגם אבקש עצה ותחבולה אשר יוזכר שם כבוד אדמו"ר הגאון בעל צמח צדק אשר היה גאון אמיתי וחסיד ועניו, מהראוי להזכירו... ואם רצונך נוטה לזה הודיענו נא ונשלח איזה עניין מדברי רבינו נבג"מ ותוכל להזכירו בשם רבינו ואין בזה תפיסה למתנגדים, כי הלא תוכל להתנצל... ושערי תירוצים לא ננעלו"|מקור="רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69}}.הרב אליהו קלוצקין בתגובה הוא ענה לו:
+* {{HebrewBooks|הרב משה זעירא|"רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין: אביו, חמיו ואֶחיו הגאונים"|49101|'''ישורון''' טו (ניסן תשס"ה), עמ' תשסג–תשצז|עמוד=745}}
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אינו נושא ונותן בדברי אדמו"ר ז"ל (הצמח צדק) אשר זה נחשב בפה להתנגדות גדולה להעלים עין מדבריו מכל וכל|מקור="רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69}}.
-מאוחר יותר ניסה הרב קלוצקין להתקבל לרבנות בעיר אחת, אולם רוב תושבים היו חסידי חב"ד שהתנגדו למינויו עכב כך שהוא סירב להזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו.
-==לקריאה נוספת==
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:קלצקין, אליהו}}
+[[קטגוריה:רבנים]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ב]]