רשע: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רשע''' הוא אחת | '''רשע''' הוא אחת משלוש{{הערה|באופן פרטי יותר ישנן חמש דרגות: שתי דרגות בצדיק, שתי דרגות ברשע, ובינוני. ובאופן פרטי עוד יותר גם בבינוני יש שלוש דרגות}} הדרגות באופן התגלות הנפש האלוקית באדם. הרשע הוא מי ש[[נפש בהמית|נפשו הבהמית]]{{הערה|הנפש המחיה את הגוף. לעיתים נקראת "בהמית" על שם דמיונה לנפש הבהמה ולעיתים נקראת "הטבעית" על שם שהיא טבע האדם - השכל והרגש שלו}} גברה עליו והוא נכשל בעבירות{{הערה|במחשבה, בדיבור או אפילו במעשה}}. | ||
עניינו של הרשע (ושתי הדרגות שבו) מבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק י"א]], כחלק מחטיבת הפרקים המתארת את מלחמת הנפשות שבאדם{{הערה|פרקים ט'-י"ב}} | עניינו של הרשע (ושתי הדרגות שבו) מבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק י"א]], כחלק מחטיבת הפרקים המתארת את מלחמת הנפשות שבאדם{{הערה|פרקים ט'-י"ב}} | ||
==רשע גמור ורשע שאינו גמור== | ==רשע גמור ורשע שאינו גמור== | ||
ישנן שתי דרגות כלליות ברשעים: רשע גמור ורשע שאינו גמור. | ישנן שתי דרגות כלליות ברשעים: רשע גמור ורשע שאינו גמור. | ||
===רשע גמור=== | ===רשע גמור=== | ||
נקרא גם "רשע ורע לו", ענינו הוא שה[[נפש הבהמית]] שולטת שליטה מוחלטת על ה[[נפש האלוקית]], ואין לו הרהורי תשובה לעולם. רשע גמור הוא נקרא על שם מצבו (רשע "לגמרי"), ורשע ורע לו הוא נקרא על שם שאין בו עוד "טוב" (כל הטוב שהיה בו - הנפש האלוקית - הסתלקה ממנו ואינה מאירה בו כלל). | נקרא גם "רשע ורע לו", ענינו הוא שה[[נפש הבהמית]] שולטת שליטה מוחלטת על ה[[נפש האלוקית]], ואין לו הרהורי [[תשובה]] לעולם. רשע גמור הוא נקרא על שם מצבו (רשע "לגמרי"), ורשע ורע לו הוא נקרא על שם שאין בו עוד "טוב" (כל הטוב שהיה בו - הנפש האלוקית - הסתלקה ממנו ואינה מאירה בו כלל). | ||
===רשע שאינו גמור=== | ===רשע שאינו גמור=== | ||
גרסה אחרונה מ־12:02, 5 בינואר 2024
רשע הוא אחת משלוש[1] הדרגות באופן התגלות הנפש האלוקית באדם. הרשע הוא מי שנפשו הבהמית[2] גברה עליו והוא נכשל בעבירות[3]. עניינו של הרשע (ושתי הדרגות שבו) מבואר בליקוטי אמרים - פרק י"א, כחלק מחטיבת הפרקים המתארת את מלחמת הנפשות שבאדם[4]
רשע גמור ורשע שאינו גמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנן שתי דרגות כלליות ברשעים: רשע גמור ורשע שאינו גמור.
רשע גמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
נקרא גם "רשע ורע לו", ענינו הוא שהנפש הבהמית שולטת שליטה מוחלטת על הנפש האלוקית, ואין לו הרהורי תשובה לעולם. רשע גמור הוא נקרא על שם מצבו (רשע "לגמרי"), ורשע ורע לו הוא נקרא על שם שאין בו עוד "טוב" (כל הטוב שהיה בו - הנפש האלוקית - הסתלקה ממנו ואינה מאירה בו כלל).
רשע שאינו גמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
נקרא גם "רשע וטוב לו". גם אצלו ניצחה הנפש הבהמית את האלוקית, אך אצלו הנפש האלוקית עדיין נלחמת, ומדי פעם (לעיתים קרובות או רחוקות יותר, כל אחד לפי דרגתו) יש לו הרהורי תשובה. "רשע שאינו גמור" הוא נקרא על שם מצבו (עדיין אינו רשע "לגמרי"). "רשע וטוב לו" הוא נקרא על שם שעדיין יש "טוב" בנפשו (הנפש האלוקית עדיין מאירה בו קצת), ומדי פעם מצליחה לפעול לפחות על מחשבתו (אם כי לא על הדיבור והמעשה) שיהיו לו הרהורי תשובה.