אנחה – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב" |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==בתורה== | ==בתורה== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה|מקור=שמות ב, כג}} | ||
==בגמרא== | ==בגמרא== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
{{ציטוט צף|באנחות לבד לא נושע. האנחה היא רק כפת המנעול לפתוח את ה[[לב]] ולפקוח את העינים שלא לשבת בחבוק ידים, רק לסדר עבודה ופועל, איש איש באשר יוכל לפעול ולעשות בתעמולה לחיזוק התורה הרבצת התורה ושמירת המצות, זה בכתבו וזה בנאומו וזה בכספו.|[[תבנית:היום יום/כ"ג טבת|היום יום כ"ג טבת]]}} | {{ציטוט צף|באנחות לבד לא נושע. האנחה היא רק כפת המנעול לפתוח את ה[[לב]] ולפקוח את העינים שלא לשבת בחבוק ידים, רק לסדר עבודה ופועל, איש איש באשר יוכל לפעול ולעשות בתעמולה לחיזוק התורה הרבצת התורה ושמירת המצות, זה בכתבו וזה בנאומו וזה בכספו.|[[תבנית:היום יום/כ"ג טבת|היום יום כ"ג טבת]]}} | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/5823.htm אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ט"ז אגרת ה'תתכ"ג] | [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/5823.htm אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ט"ז אגרת ה'תתכ"ג].}} שהסיבה שפעולה אחת טובה יותר מאלף אנחות היא כי על ידי אנחה לא יזוז שום דבר ועל ידי פעולה יש תועלת כפולה, גם נעשה דבר בפועל וגם זה מוסיף לו כח להמשיך לעבוד. | ||
וכפי שאומר אדמו"ר הריי"צ במקום אחר: {{ציטוטון|טובה פעולה אחת מאלף אנחות, אלקינו חי ותורה ומצות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/6152.htm אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ט"ז אגרת ו'קנ"ב]}}. | וכפי שאומר אדמו"ר הריי"צ במקום אחר: {{ציטוטון|טובה פעולה אחת מאלף אנחות, אלקינו חי ותורה ומצות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/6152.htm אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ט"ז אגרת ו'קנ"ב]}}. | ||
{{ציטוט צף|הרי גם ענין ה[[תשובה]] נעשה כבר, וכדברי [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] (גם בשם הגאון [[הרגוצ'ובי]]) שאנחה של יהודי ("אַ אידישער קרעכץ") היא [[תשובה עילאה]]|משיחת שבת פרשת עקב תשי"ג}} | {{ציטוט צף|הרי גם ענין ה[[תשובה]] נעשה כבר, וכדברי [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] (גם בשם הגאון [[הרגוצ'ובי]]) שאנחה של יהודי ("אַ אידישער קרעכץ") היא [[תשובה עילאה]]|משיחת שבת פרשת עקב תשי"ג}} | ||
אך יחד עם מעלת המעשה בפועל, צריכה להיות גם האנחה, ויש בה מספר מעלות על מעשה הפעולה. כאשר יהודי נאנח מתוך עומק ליבו באמת, הוא עושה [[תשובה עילאה]]{{הערה|משיחת שבת פרשת עקב תשי"ג}}, ואנחה זו מעלה את כל הענינים שעשה במשך כל ה[[שנה]]{{הערה|משיחת שבת פרשת עקב תשח"י}} | אך יחד עם מעלת המעשה בפועל, צריכה להיות גם האנחה, ויש בה מספר מעלות על מעשה הפעולה. כאשר יהודי נאנח מתוך עומק ליבו באמת, הוא עושה [[תשובה עילאה]]{{הערה|משיחת שבת פרשת עקב תשי"ג}}, ואנחה זו מעלה את כל הענינים שעשה במשך כל ה[[שנה]]{{הערה|משיחת שבת פרשת עקב תשח"י}} | ||
{{ציטוט צף|[[אדמו"ר הרש"ב|אבי אדוני זקני מורי ורבי]] אמר: אנחה [[יהודי]]ת המגיעה בסיבה של לא [[טוב]] [[גשמי]] הוא גם [[תשובה]] גדולה, בפרט אנחה בסיבה של לא טוב [[רוחני]]. ודאי וודאי תשובה מעולה. האנחה מושכת מעומק [[רע]] ומעמידה במעמד טוב.|[[תבנית:היום יום/ג' תמוז|היום יום ג' תמוז]]}} | |||
ואדרבה, הרבי אומר שכדי לעזור ליהודי זה לא רק בפעולת החסד שבעזרה אלא צריכה להיות גם אנחה, וכאשר ישנה האנחה וצער הזולת נוגע לו דוקא אז הוא עוזר לחבירו. {{ציטוטון|כאשר יושב על כסא... והולך משלימות אל שלימות... אבל ללא אנחה ("אָן אַ קרעכץ"), כיון שאין זה ענין שכואב לו, אזי העצה שלו אינה עצה, והחסד שלו אינו חסד, ואין זה אפילו ענין סתמי, אלא זהו ענין של "חטאת", שזהו היפך הטוב והקדושה והאמת!!}}{{הערה|שם=פורים תש"כ|משיחת חג הפורים תש"כ}}. | |||
גם ידוע הסיפור שה[[רז"א]] שיחק עם אחיו ה[[אדמו"ר הרש"ב]] (בצעירותם) ב'רבי וחסיד' ה[[רז"א]] היה ה"[[רבי]]" וה[[רש"ב]] היה ה[[חסיד]], ה'חסיד' הגיע ל'רבי' וביקש תיקון על שפיצח אגוזים בשבת ואחר כך ראו ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שזה אסור, הרז"א הציע לרש"ב דרך תיקון אך הרש"ב ענה לו: "אינך יכול להיות רבי, רבי כשהוא נותן דרך תשובה הוא נאנח".{{הערה|שם=פורים תש"כ}} | |||
גם ידוע הסיפור שה[[רז"א]] שיחק עם אחיו ה[[אדמו"ר הרש"ב]] (בצעירותם) ב'רבי וחסיד' ה[[רז"א]] היה ה"[[רבי]]" וה[[רש"ב]] היה ה[[חסיד]], ה'חסיד' הגיע ל'רבי' וביקש תיקון על שפיצח אגוזים בשבת ואחר כך | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||