יוסף קארו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה מתמשכת}}
 {{דמות
 | שם = רבי יוסף קארו
 | כינוי = ה'בית יוסף'
-| תמונה=[[קובץ:הבית יוסף.jpg|ללא מסגרת|250px|ציור המיוחס להבית יוסף]]
+| תמונה=ציור עתיק על גוויל המיוחס למרן רבינו יוסף בן אפרים קארו.jpg
 | מקום לידה = ספרד
 | מקום פטירה = [[צפת]], [[ארץ הקודש]]
@@ שורה 11: / שורה 10: @@
 | תקופת פעילות = תחלת תקופת ה[[אחרונים]]
 | רבותיו = רבי יעקב בירב
-| בני דורו = [[הרמ"א]]
+| בני דורו = [[הרמ"א]], רבי [[שלמה לוריא]] המהרש"ל
-| חיבוריו = בית יוסף, [[שולחן ערוך]], כסף משנה ועוד
+| חיבוריו = בית יוסף, [[שולחן ערוך]], כסף משנה, בדק הבית, מגיד מישרים, ועוד
 | צאצאים = רבי יהודה
+| חתימת ידו =
 }}
 רבי '''יוסף קארו''', מכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי, (רמ"ח - של"ה) היה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים ביותר שקמו בעולם היהודי. ידוע בעיקר בשל ספרו "[[שולחן ערוך]]", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות.
-== תולדות חייו ==
+== תולדות חיים ==
 רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו במדינת [[ספרד]]. בשנת רנ"ב גורשה משפחתו יחד עם יהודי ספרד, ועברה לגור בעיר ליסבון שבפורטוגל, עד שלאחר ארבע שנים גורשו גם משם עם יהודי המקום.
@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 ===בית יוסף===
-לאחר שפורסם ספרו של רבי יעקב בן הרא"ש - ה[[טור]], הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב ה"בית יוסף" את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא.
+לאחר שפורסם ספרו של רבי [[בעל הטורים|יעקב בן הרא"ש]] - ה[[טור]], הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב ה"בית יוסף" את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא.
-אמנם על שיטה זו חלקו חכמי אשכנז שבדור ההוא, ובעיקר [[הרמ"א]] שלכן כתב את ספרו "המפה" על השולחן ערוך, מכיוון שהבית יוסף דחה את פסקי הרא"ש, ופסק יותר כ[[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]] - הפוסקים הספרדים.
+אמנם על שיטה זו חלקו חכמי אשכנז שבדור ההוא, ובעיקר [[הרמ"א]] שלכן כתב את ספרו "המפה" על השולחן ערוך, מכיוון שהבית יוסף פסק יותר כ[[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]] הספרדים ופחות כ[[הרא"ש]] האשכנזי.
 ===בדק הבית===
@@ שורה 54: / שורה 54: @@
 לאחר שחיבר את ספרו ה'''בית יוסף''', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם '''[[שולחן ערוך]]''', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו.
-לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו היתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] השאכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'.
+לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] האשכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'.
 ===כסף משנה===
-חיבור שכתב ה"בית יוסף" על [[הרמב"ם]], מטרתו היתה בעיקר לענות על כל השגות [[הראב"ד]] ורבי משה מלוניל, כמו כן הוא גם הסביר קטעים מסוימים קשים ברמב"ם, הבהיר שאלות שהיו יכולות להשאל, והסביר את מקורותיו של הרמב"ם.
+חיבור שכתב ה"בית יוסף" על [[הרמב"ם]], מטרתו הייתה בעיקר לענות על כל השגות [[הראב"ד]] ורבי משה מלוניל, כמו כן הוא גם הסביר קטעים מסוימים קשים ברמב"ם, הבהיר שאלות שהיו יכולות להשאל, והסביר את מקורותיו של הרמב"ם.
+===מגיד מישרים===
+מאמרים בקבלה, ערוכים ע"פ פרשיות השבוע, אותם למד ה"בית יוסף" מפי רבו ה"מגיד" שהתגלה אליו מן השמים.
+===אבקת רוכל===
+שאלות ותשובות מה"בית יוסף".
 == אצל [[רבותינו נשיאנו]] ==
-אדמו"ר הזקן חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות.
+[[אדמו"ר הזקן]] חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות.
-גם אדמו"ר הצ"צ מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו.
+גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו.
 ===אצל הרבי===
@@ שורה 79: / שורה 87: @@
 בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף ו[[הרמ"א]], מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקנו"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=557 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 552.]}}.
+בשבת פרשת ויגש [[תשמ"ח]], דבר הרבי אודות הבית יוסף, והזכיר שזוהי שנת החמש מאות להולדתו, ואמר שיהי רצון שתהיה בזה התעוררות, ויש להוסיף בלימוד ספריו הן ה"בית יוסף" והן ה"שלחן ערוך", הרבי התבטא ש"יש לעורר על כך בכל מקום ומקום", ושהלימוד צריך להביא לידי מעשה{{הערה|ראה באריכות בהתוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 170, ס"ח ואילך.}}.
 {{אחרונים}}
@@ שורה 85: / שורה 95: @@
 [[קטגוריה:אחרונים]]
 [[קטגוריה:פוסקים]]
+[[קטגוריה:מגורשי ספרד]]