בצל – הבדלי גרסאות

'''בצל''' (ביידיש נקרא ''''א ציבלע'''') הינו ירק הגדל ב[[אדמה]] וברכתו היא בורא פרי האדמה.

===כרפס===

הבצל משמש כסימן ב[[ליל הסדר]], הנקרא בשם '''כרפס'''. לוקחים חתיכת בצל, וטובלים אותו במי מלח. לפני שטובלים אותו אין נוטלים ידיים, וכשמברכים עליו מתכוונים לצאת ידי חובה גם באכילת המרור.

סדר הכרפס הוא אכילת בצל טבול במי מלח.  

לכרפס נוטלים פחות מכזית{{הערה|פחות מ-‏19 גרם}}, כי גם זה דיו להתמיה את התינוקות, בראותם שאוכלים ירק, שאין דרך לאכלו לפני הסעודה. ומדייקים לאכול דוקא פחות מכזית שאז לכל הדיעות לא יתחייב לברך אחריו ברכה אחרונה{{הערה|בורא נפשות רבות}}.

בשעת אמירת הברכה{{הערה|ברכת בורא פרי האדמה}}, יתכוון להוציא ידי חובה בברכה זו גם את המרור (הן את המרור הנאכל בנפרד והן את המרור הנאכל בכורך).

 

את הכרפס אוכלים בלי הסיבה{{הערה|כי ענינו היפך החרות [כרפס - ספר ריבוא עבדו בפרך]}}. לאחר אכילת הכרפס אין מחזירים הנשאר מהכרפס על הקערה (ואף אם נשארת, מסירים אותו ממנה), ובמילא מכאן ולהלן אין על הקערה אלא חמשה דברים.

 

בהלכה כתוב שלא יאכל אדם דרך רעבתנות{{הערה|טור ורמ"א בשו"ע או"ח קע ט.}},ולכן ע"פ ההלכה גם לא יאכל אדם בצל מצד ראשו מיד, אלא מצד עליו{{הערה|ביצה כה, ב.}}, ע"י שיקלף ויסיר את העלים תחילה ואחר כך יאכל מצד העלים מעט מעט עד שיגיע לראשו{{הערה|מאירי שם}}, ואם אכל מצד ראשו הרי זה גרגרן{{הערה|ביצה שם.}}, מלבד בשבת שמותר להתחיל מראשו, משום חיבוב סעודת שבת {{הערה|מ"ב קע, כג.}}.

 

ע"פ ההלכה אסור לאכול בצל מקולף שעבר עליו הלילה, מפני שרוח רעה שורה עליו, גם אם היה צרור וחתום בבגדו. ואם השאיר בו מעט מקליפתו או את השערות שבראש הבצל - הרי זה מותר{{הערה|שו"ע אדה"ז חו"מ שמירת גוף ונפש ז.}}.

==בליובאוויטש==

[[אדמו״ר האמצעי]] רצה שאברכים יחזרו דברי חסידות

מביא אותו ל'[[ישות]]'. ענה לו אדמו״ר האמצעי: {{מונחון|'''"א ציבעלע זאל פון דיר ווערן אבער חסידות זאלסטו חזר׳ן!"'''|ל'בצל' תיעשה, ובלבד שתחזור חסידות!}}

{{הערה|ראה גם לקו״ש חי״א ס״ע823 ואילך. חכ״ד עי 441 .ועוד}}.

[[הרבי]] מבאר שדיוק הענין שהמשיל הכרת מעלת עצמו לבצל, שהרי בצל הוא דבר חריף,