לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[אדמו"ר]] '''לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין''' | [[אדמו"ר]] '''לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין''' היה מצאצאי אדמו"רי ראדזימין, שהנהיג עדה מחסידי חב"ד במשך 25 שנה, כממלא מקומו של חותנו האדמו"ר מחב"ד-ליאדי. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד בעיר [[ווארשה]] לאביו ר' ישראל מאוסטרובצה, בנו של הרה"ק ר' יעקב אריה מראדזמין. ר' לוי יצחק נהג ללמוד שעות חסידות, והיה ל[[משכיל]] גדול. | |||
שמו יצא לפניו, וכבר היתה לפניו הצעת רבנות, אך בתוך כך נפטרה אשתו, ולאחר שהוא נלקח כחתן בזיווג שני לבתו{{הערה|אלמנת בת דודה הרב [[שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]] בן רבי [[יעקב שניאורסון]]], בנו השישי של אדמו"ר הצמח צדק.}} של האדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]], והוא הציב לו תנאי שישאר ב[[ליאדי]] ולא יחזור ל[[פולין]], קבע את מגוריו בליאדי. | |||
בשנת [[תר"מ]] לאחר [[הסתלקות]] חותנו, מרבית החסידים נהרו אחר בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בעל 'סידור מהרי"ד', בעוד רבי לוי יצחק הנהיג עדה קטנה יותר במשך מספר שנים בליאדי, ובשנת [[תרמ"ב]] התיישב בעיר סיראטין ונהג שם בנשיאות ורבים מ[[חסידי חב"ד]] היו נוסעים אליו לאחר שקיבלו אותו עליהם וראו בו המשך ישיר של חותנו. | |||
בשנת [[תרס"ה]] נסע ל[[וורשה]] ל[[ברית]] של אחד מצאצאיו, ושם נסתלק במפתיע ב[[כ"ג טבת]] [[תרס"ה]]. | |||
מנוחתו כבוד בוורשה, באוהל זקנו האדמו"ר מראדזימין. | |||
==משפחתו== | |||
בנו הרב יהודה ירחמיאל מילא את מקומו, אך נפטר בקיצור ימים ושנים{{הערה|נסע לריגה שבלטביה לדרוש ברופאים ונפטר שם.}} והותיר אחריו יתומים קטנים, וחסידיו התפזרו בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לאדמו"רי [[ראדזימין]]. | |||
בנו הבכור רבי חיים אליעזר שרד את השואה ועלה לארץ אך סירב למלא את מקום אבותיו, בנו הרב יהודה מכהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' לצעירים. | |||
בנו הרב טוביה אשר גוטרמן, החזיק באוצר כתבי היד שהיה ברשות אביו. | |||
==ספרו== | |||
בזמן מגוריו בליאדי, הוציא לאור מכתב יד את תורתו של סבו האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, בשם 'דברי אבי"ב' - על מדרש רבה לספר בראשית{{הערה|בהמשך יצאו לאור על ידי בני משפחה נוספים, בני הדודים למשפחת אדמו"רי בית גור את הספרים 'ביכורי אבי"ב' - על התורה והמועדים, ו'לקוטי אבי"ב'.}}. | |||
שם הספרים נקרא 'אבי"ב' המהווים ראשי תיבות של סבו: "יעקב אריה בן בינה (בונא)". | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://daat.ac.il/daat/Kitveyet/pardes/pardes15.pdf חב"ד וראדזימין]''', מאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בבטאון 'פרדס חב"ד' גליון 15 עמוד 121 | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=? - [[כ"ג טבת]] [[תרס"ה]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות ראדזימין]]}} | {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=? - [[כ"ג טבת]] [[תרס"ה]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות ראדזימין]]}} | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:גוטרמן, לוי יצחק}} | {{מיון רגיל:גוטרמן, לוי יצחק}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]] | [[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:אישים בוורשה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ה]] | |||
גרסה אחרונה מ־05:37, 11 באוקטובר 2023
אדמו"ר לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין היה מצאצאי אדמו"רי ראדזימין, שהנהיג עדה מחסידי חב"ד במשך 25 שנה, כממלא מקומו של חותנו האדמו"ר מחב"ד-ליאדי.
תולדות חייםעריכה
נולד בעיר ווארשה לאביו ר' ישראל מאוסטרובצה, בנו של הרה"ק ר' יעקב אריה מראדזמין. ר' לוי יצחק נהג ללמוד שעות חסידות, והיה למשכיל גדול.
שמו יצא לפניו, וכבר היתה לפניו הצעת רבנות, אך בתוך כך נפטרה אשתו, ולאחר שהוא נלקח כחתן בזיווג שני לבתו[1] של האדמו"ר חיים שניאור זלמן שניאורסון, והוא הציב לו תנאי שישאר בליאדי ולא יחזור לפולין, קבע את מגוריו בליאדי.
בשנת תר"מ לאחר הסתלקות חותנו, מרבית החסידים נהרו אחר בנו רבי יצחק דובער שניאורסון, בעל 'סידור מהרי"ד', בעוד רבי לוי יצחק הנהיג עדה קטנה יותר במשך מספר שנים בליאדי, ובשנת תרמ"ב התיישב בעיר סיראטין ונהג שם בנשיאות ורבים מחסידי חב"ד היו נוסעים אליו לאחר שקיבלו אותו עליהם וראו בו המשך ישיר של חותנו.
בשנת תרס"ה נסע לוורשה לברית של אחד מצאצאיו, ושם נסתלק במפתיע בכ"ג טבת תרס"ה.
מנוחתו כבוד בוורשה, באוהל זקנו האדמו"ר מראדזימין.
משפחתועריכה
בנו הרב יהודה ירחמיאל מילא את מקומו, אך נפטר בקיצור ימים ושנים[2] והותיר אחריו יתומים קטנים, וחסידיו התפזרו בין אדמו"ר הרש"ב לאדמו"רי ראדזימין.
בנו הבכור רבי חיים אליעזר שרד את השואה ועלה לארץ אך סירב למלא את מקום אבותיו, בנו הרב יהודה מכהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' לצעירים.
בנו הרב טוביה אשר גוטרמן, החזיק באוצר כתבי היד שהיה ברשות אביו.
ספרועריכה
בזמן מגוריו בליאדי, הוציא לאור מכתב יד את תורתו של סבו האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, בשם 'דברי אבי"ב' - על מדרש רבה לספר בראשית[3].
שם הספרים נקרא 'אבי"ב' המהווים ראשי תיבות של סבו: "יעקב אריה בן בינה (בונא)".
קישורים חיצונייםעריכה
- חב"ד וראדזימין, מאמרו של הרב עמרם בלוי בבטאון 'פרדס חב"ד' גליון 15 עמוד 121
| הקודם: האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון |
אדמו"רי ליאדי ? - כ"ג טבת תרס"ה |
הבא: חסידות חב"ד ליובאוויטש וחסידות ראדזימין |
הערות שוליים
- ↑ אלמנת בת דודה הרב שניאור שניאורסון בן רבי יעקב שניאורסון], בנו השישי של אדמו"ר הצמח צדק.
- ↑ נסע לריגה שבלטביה לדרוש ברופאים ונפטר שם.
- ↑ בהמשך יצאו לאור על ידי בני משפחה נוספים, בני הדודים למשפחת אדמו"רי בית גור את הספרים 'ביכורי אבי"ב' - על התורה והמועדים, ו'לקוטי אבי"ב'.