מנחם מענדל רוטשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "וורשה" ב־"ורשה") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מנחם מענדל רוטשטיין''' היה גביר חסידי עסקן ויהלומן תושב ורשה. עמד רבות לצד [[אדמו"ר הריי"צ]] בעסקנותו יחד עם ידידו הרב [[מנחם מאניש מונסזון]], שימש כיו"ר ועד העזרה ליהודי רוסיה, וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים ורשה|ורשה]] ו[[תומכי תמימים אוטבוצק|אוטבוצק]]. | הרב '''מנחם מענדל רוטשטיין''' היה גביר חסידי עסקן ויהלומן תושב ורשה. עמד רבות לצד [[אדמו"ר הריי"צ]] בעסקנותו יחד עם ידידו הרב [[מנחם מאניש מונסזון]], שימש כיו"ר ועד העזרה ליהודי רוסיה, וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים ורשה|ורשה]] ו[[תומכי תמימים אוטבוצק|אוטבוצק]]. | ||
היה חבר ועד 'בית הכנסת אגודת חב"ד' ברחוב דזיקא | היה חבר ועד 'בית הכנסת אגודת חב"ד' ברחוב דזיקא בוורשה, שקהל המתפללים העיקרי בו היו צעירי החסידים. | ||
בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסרו של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת תרפ"ז, היה מהעוסקים בהצלתו, ועל כך הודה לו הרבי במכתב מיוחד{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ט"ז, אגרת ה'תתיח.}}. | בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסרו של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת תרפ"ז, היה מהעוסקים בהצלתו, ועל כך הודה לו הרבי במכתב מיוחד{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ט"ז, אגרת ה'תתיח.}}. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
{{מיון רגיל:רוטשטיין, מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:רוטשטיין, מנחם מענדל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:אישים בוורשה]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:16, 29 באוקטובר 2023
הרב מנחם מענדל רוטשטיין היה גביר חסידי עסקן ויהלומן תושב ורשה. עמד רבות לצד אדמו"ר הריי"צ בעסקנותו יחד עם ידידו הרב מנחם מאניש מונסזון, שימש כיו"ר ועד העזרה ליהודי רוסיה, וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים בורשה ואוטבוצק.
היה חבר ועד 'בית הכנסת אגודת חב"ד' ברחוב דזיקא בוורשה, שקהל המתפללים העיקרי בו היו צעירי החסידים.
בעת מאסרו של אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ז, היה מהעוסקים בהצלתו, ועל כך הודה לו הרבי במכתב מיוחד[1].
לאחר השחרור, הפך לשותף פעיל בעסקנותו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, ובחלק מהמכתבים אף מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ 'ידידי' כפי שאכן התבטא בכך שאדמו"ר הריי"צ כתב אליו מכתבים הנושאים אופי אישי בו מספר לו על נסיעותיו ומעשיו גם כאשר הדבר לא קשור ישירות לעניני עסקנות הכלל, וכן קרא לו לבוא ולשוחח עמו בעת שהותו בגרמניה בימים שבין סיום מסעו לארץ הקודש ומסעו לארה"ב בחודש אלול של שנת תרפ"ט.
אודות תולדות חייו ובני משפחתו לא נשתמר בידינו מאומה, וככל הנראה נספה עם משפחתו בשואה.
לקריאה נוספתעריכה
הערות שוליים
- ↑ נדפס באגרות קודש חלק ט"ז, אגרת ה'תתיח.