רב סעדיה גאון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''רב סעדיה גאון''' (רס"ג) בן רב יוסף אלפיומי היה גאון ישיבת סורא, מגדולי הגאונים, פוסק, מדקדק, מגדולי הלוחמים למען דת ישראל, והוגה דעות חשוב.
'''רב סעדיה גאון''' (רס"ג) בן רב יוסף אלפיומי היה גאון ישיבת סורא, מגדולי הגאונים, פוסק, מדקדק, מגדולי הלוחמים למען דת ישראל, והוגה דעות חשוב.


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
===במצרים===
רב סעדיה גאון נולד בשנת 882 באזור הפיום שבמצרים ולכן מכונה "הפיומי". מוצא משפחתו היה בעיירה דילאץ או בסביבתה, ולכן  מכונה גם "הדאלאצי".


על התקופה במצרים ידוע מעט מאוד.
היה מראשי הגולה בדורו, תיקן את סידור התפילה והפיצו בעם ישראל.


הוא עזב את מצרים ככל הנראה בשנות העשרים המאוחרות לחייו והשאיר אחריו משפחה, ילדים ותלמידים (משפחתו וילדיו הצטרפו אליו מאוחר יותר).
נולד במצרים, עבר ל[[ארץ ישראל]], ואחר כך עבר לבבל שם נתמנה לראש הקהילות.


עוד מגיל צעיר התבלט בגדלות תורנית ובנטילת אחריות ציבורית, וכבר בתחילת שנות העשרים לחייו פירסם מספר חיבורים, ובהם חיבור פולמוסי נגד "המינים" הכופרים במסורת היהודית.
נודע במלחמתו העיקשת נגד הכופרים השונים בדורו למיניהם.
 
רב סעדיה ראה בעצמו כבר מצעירותו אחריות על טובת העם היהודי כולו בדורו ואף בדורות הבאים. הביטוי המפורש לכך מצוי באחד מספריו האחרונים, ספר הגלוי, שבו כתב:
 
"ה' לא ישאיר את אומתו בכל דור ללא 'תלמיד' שילמד אותה ויאיר את עיניה כדי שיורה [אותה] וילמדה ויגרום לכך שמצבה ייטב", ומציין כי "נוכחתי לדעת על עצמי ממה שגמל בו [ה'] חסד לי ולה [לאומה]".
 
===בארץ ישראל===
רב סעדיה עבר לארץ ישראל, גם על תקופה זו אין לנו הרבה מידע.
 
ההשערה המקובלת והסבירה היא ששהה באותו הזמן בבתי המדרש שבעיר טבריה – שהייתה באותה תקופה המרכז התורני הארץ-ישראלי שם למד ואפשר אף לימד תורה.
 
עדות מפורשת הנוגעת לשהותו של רס"ג בארץ ישראל מצויה בכתבי מחבר מוסלמי בן זמנו בשם אל מסעודי הציין כי למד אצל אבו כת'יר יחיא אלכאתיב (=הסופר), יהודי מטבריה, שעימו ניהל אל מסעודי ויכוח תיאלוגי.
 
===נגד הקראים===
בשלב מסוים עבר לבגדד, ובקיץ של שנת 922 לכל המאוחר הוכתר בתואר "אלוף"<ref>תואר המראה על הסמכה גבוה להוראה, בזמן ישיבות הגאונים בבל, עדיין לא נתברר בדיוק מה כלל התואר.</ref>, ובשנים הבאות היה עסוק בפעילות ספרותית של חיבור ספרים תורניים – בהם ספרי הלכה וספרי פולמוס נגד הקראים.
 
למעשה, רס"ג לא רק הירבה לעסוק בשאלת הקראים אלא אף היה הראשון שכתב חיבורים שלמים נגדם. הוא התווכח איתם על עניינים חשובים לקיומה של היהדות הרבנית והוויכוחים מובלעים במכלול יצירתו ובסגנון תקיף. הוא לא שמט מידו שום הזדמנות לתקוף את הקראות ולסתור אותה ועל כך זכה להערצת הרמב"ם על אף חילוקי הדעות הפילוסופיים ביניהם.
 
על עוצמת השפעתו של רב סעדיה במלחמתו בקראות כתב אחד מחוקרי הקראים<ref> נתן שור, תולדות הקראים, עמ' 69</ref>:
 
"אילולא הזהיר רב סעדיה גאון את היהדות הרבנית מפני הקראות, אפשר שהייתה הקראות משתלטת על היהדות כולה. בזכות אזהרותיו הנמרצות נשארה הקראות כת קטנה שלא היה בה כדי לסכן לא את היהדות ולא את המפעל הגדול של המשנה והתלמוד".
 
רס"ג הקדיש למאבק הזה מספר לא קטן של חיבורים – כעשרה או יותר – אך אף אחד מהם אינו מצוי בידינו בשלימותו.
 
בדיונים האנטי-קראים של רס"ג אפשר להבחין בתכנים כלליים ובתכנים ספציפיים. התכנים הכלליים קשורים באופן זה או אחר בניסיון להראות שאין אפשרות לבסס חיים יהודיים על המקרא במנותק מן המסורת המתלווה אליו. ובחיבורו על המילים היחידאיות במקרא עושה רס"ג צעד נוסף כשהוא מראה שגם לשון המקרא אינה מובנת רק מתוך המקרא, אלא כחלק מרצף היסטורי שהמשיכו בלשון חז"ל.
 
רס"ג אף כתב על נקודות מחלוקת ספציפיות שבהן דן כנגד הקראים, והנה דוגמה אחת לוויכוח בין רב סעדיה לבין הקראי בן זוטא: על פירוש הפסוק "עין תחת עין" (שמות כא, כד). לנו ידוע על וויכוח זה מתוך פירושו של רבי אברהם אבן עזרא לאותו פסוק:
 
"אמר רב סעדיה: לא נוכל לפרש זה הפסוק כמשמעו, כי אם אדם היכה עין חברו וסרה שלישית אור עיניו [=ואיכות ראייתו נפגמה בשליש], איך ייתכן שיוכה מכה כזאת בלי תוספת ומגרעת? [כלומר, כיצד אפשר לגרום למכה בדיוק אותו שיעור של נזק, לא יותר ולא פחות ממה שהוא גרם לאיש אחר?]".
 
===תקופת בבל===
בין היהדות הארץ-ישראלית ליהדות הבבלית שררו חילוקים בנושאים שונים ומדי פעם אף התגלעו מחלוקות גדולות. ולמרות שבעצם היה רס"ג בנה של יהדות מצרים, שהיא ענף של המסורת הארץ-ישראלית, הוא היה בכמה מקרים מאלו שהביאו לניצחונה של יהדות בבל, גם באותם עניינים שבאופן מסורתי עדיין נשארו בתחומה של היהדות הארץ-ישראלית אף כאשר הבכורה ניטלה ממנה ועברה לבבלית.
 
אחת<ref>ראה בכל זה בקיצור בספר "אוצר ישראל" ועוד ספרים שחוברו במיוחד על מחלוקת זו.</ref> מהם הייתה השאלה באיזה יום בשנת ד' אלפים תרפ"ב יחול חג הפסח: ביום השני בשבוע או ביום השלישי בשבוע.
 
הדיון היה בין הראש ישיבה בארץ ישראל בשם בן מאיר<ref>כנראה ששמו אהרן. היה מיוחס לרשב"ג</ref> לבן רבי מאיר בן זכאי שהיה ראש הגולה. הרס"ג ורב כהן צדק. ורב סעדיה נטל חלק חשוב במאבק זה ונתפס כאחת הדמויות המובילות במחנה הבבלי. הוא ניצל את קשריו עם קהילות יהודיות ברחבי העולם ואת כישרונותיו הרטוריים כדי לשכנעם בצדקת הטיעון הבבלי, ובמידה רבה בני דורו או בו כמי שאחראי במידה ניכרת לכך שבסופו של דבר התקבלה השיטה הבבלית ברחבי העולם היהודי. רב סעדיה אף חיבר ספר בנושא "ספר המועדים" שבו מבטא את עמדתה של השיטה הבבלית בנושא.
 
בשנת 928 מונה לראש ישיבת סורא, שהייתה שרויה זה זמן מה במשבר של הידלדלות, ואף נשקלה האפשרות לסוגרה ולספח את שרידיה לישיבת פומבדיתא. בזאת נתמנה ל"גאון".
 
רב סעדיה היה בעל יכולות נדירות הן בתחום התורני והן בתחום הציבורי, ומינויו כגאון היה אפוא מתבקש. אלא שלאידך גיסא, הוא לא גדל כיתר הגאונים בין חכמי ישיבות בבל, וייתכן אף שפעילותו הספרותית המגוונת והחדשנית לא מצאה חן בעיני אנשים מסוימים. היה גם ברור שהוא בעל אופי עצמאי מאוד ותקיף ואינו נרתע מעימותים. ראש הגולה התייעץ עם אחד מחשובי הקהילה, ניסי אלנהרואני, והוא הציע למנות חכם אחר ולא את רב סעדיה. ש"אף על פי שהוא [רב סעדיה] אדם גדול ומופלג בחכמה – אינו מתיירא מאדם בעולם ואינו מסביר פנים לשום אדם בעולם". למרות זאת, ראש הגולה החליט למנות את רב סעדיה. כעבור שנתיים אכן ראש הגולה נקלע לעימות עם רב סעדיה והדיח אותו מכהונת גאון למשך כחמש שנים, שבמהלכן כתב את החשובים שבספריו ובהם: ספר האמונות והדעות. לאחר מכן אחד מחשובי הקהל, בישר בן אהרן, הביא לפיוס בין ראש הגולה לרב סעדיה שמילא בחזרה את תפקיד הגאון עד פטירתו בשנת 942.
 
בן תיקוניו הידועים היה סידור התפילה והפיצו בעם ישראל.


בעקבות ריבוי הכפירה בדורו חיבר את חיבורו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] על אמונה ואחדות ה'. על ספרו זה מיוסד ספרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[דרך אמונה - ספר החקירה]]. בנוסף כתב ספרים רבים אחרים, ביניהם תרגום של התנ"ך לערבית בצרוף פירוש. על חיבוריו [[רבי אברהם אבן עזרא]] כינהו: "ראש המדברים בכל מקום". רבים מחיבוריו אבדו במשך הדורות.
בעקבות ריבוי הכפירה בדורו חיבר את חיבורו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] על אמונה ואחדות ה'. על ספרו זה מיוסד ספרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[דרך אמונה - ספר החקירה]]. בנוסף כתב ספרים רבים אחרים, ביניהם תרגום של התנ"ך לערבית בצרוף פירוש. על חיבוריו [[רבי אברהם אבן עזרא]] כינהו: "ראש המדברים בכל מקום". רבים מחיבוריו אבדו במשך הדורות.


נפטר ב[[כ"ו אייר]] ד'תש"ב.
נפטר ב[[כ"ו אייר]] ד'תש"ב.
==על שורש נשמתו==
החיד"א מביא מרבי חיים ויטל מהרח"ו ששורש נשמת הרס"ג, היית מ[[חושי הארכי]] (חברו של דוד המלך), ומרבי פנחס בן יאיר.
וכן שהיה מזרע רבי חנניא בן דוסא, ומגזע שילה בן יהודה.
וכן כתב החיד"א, שרס"ג על אף שכתב בעיקר פלוסופיה היה מאוד גבה בקבלה, וכותב שהרס"ג השביע מלאך לגלות לו כמה אותיות יש בתורה.


==ספריו==
==ספריו==
הרס"ג כתב ספרים רבים אבל כמעט כולם נאבדו, המעט שיש בידנו. מהם בשלומתם ומהם בחלקם:
הרס"ג כתב ספרים רבים אבל כמעט כולם נאבדו, המעט שיש בידנו. מהם בשלומתם ומהם בחלקם:
*פירוש על התורה ו"תפסיר"- תרגום ערבי לתנ"ך יחד עם פירוש ערבי. הפירוש תורגם על ידי הרב יוסף קאפח.
*פירוש על התורה ו"תפסיר" - תרגום ערבי לתנ"ך יחד עם פירוש ערבי. הפירוש תורגם על ידי הרב יוסף קאפח.
 
*סידור הרס"ג
*סידור הרס"ג
*[[האמונות והדיעות (ספר)| האמונות והדעות]], נכתב בערבית: "אלאמאנאת ואלאעתקאדאת"
*[[האמונות והדיעות (ספר)| האמונות והדעות]], נכתב בערבית: "אלאמאנאת ואלאעתקאדאת"
 
*[[ספר המצוות להרס"ג]]
*[[ספר המצוות להרס"ג]]  
 
*תשובות הרס"ג
*תשובות הרס"ג
*ספר האגרון, מילון מקיף לשפה העברית. פירוש המילה "אגרון" היא "אוסף". התחבר בהיות רס"ג כבן עשרים.
*ספר האגרון, מילון מקיף לשפה העברית. פירוש המילה "אגרון" היא "אוסף". התחבר בהיות רס"ג כבן עשרים.
* פירוש ל"ספר יצירה"- יצא לאור בתרגומו של הרב יוסף קאפח.
* פירוש ל"ספר יצירה"- יצא לאור בתרגומו של הרב יוסף קאפח.
* פירוש על מסכת ברכות- כתב היד היה גנוז ב"גניזה הקהירית", ויצא לאור לראשונה בשנת תרס"ח בירושלים על ידי הרב שמואל אהרן ורטהיימר.
* פירוש על מסכת ברכות- כתב היד היה גנוז ב"גניזה הקהירית", ויצא לאור לראשונה בשנת תרס"ח בירושלים על ידי הרב שמואל אהרן ורטהיימר.
* ספר הגלוי
* ספר הגלוי
* פיוטים ו"בקשות".
* פיוטים ו"בקשות".


שורה 90: שורה 30:
הבעש"ט היה עוסק הרבה בכתבי הרס"ג והעיד על עצמו שנשמתו היא מנשמת הרס"ג.
הבעש"ט היה עוסק הרבה בכתבי הרס"ג והעיד על עצמו שנשמתו היא מנשמת הרס"ג.


הצמח צדק בספרו [[דרך אמונה - ספר החקירה]] מרבה להביא ולפלפל בדברי הרס"ג.
הצמח צדק בספרו [[דרך אמונה - ספר החקירה]] מרבה לאבי ולפלפל בדברי הרס"ג.
 
===מאמרותיו המובאות בתורת החסידות===


=== מאמרותיו המובאות בתורת החסידות ===
*בספר [[כתר שם טוב]] סימן סד: שמעתי ממורי ז"ל בשם רב סעדיה גאון, שראוי לאדם שילמוד מחשק דברים גשמיים איך לחשוק אהבת ה' ויראתו.
*בספר [[כתר שם טוב]] סימן סד: שמעתי ממורי ז"ל בשם רב סעדיה גאון, שראוי לאדם שילמוד מחשק דברים גשמיים איך לחשוק אהבת ה' ויראתו.
*אין אומתנו אומה אלא בתורתה.
*אין אומתנו אומה אלא בתורתה.
*עצם שאתה תופס מקצתו אתה תופס כולו.
*עצם שאתה תופס מקצתו אתה תופס כולו.


שורה 103: שורה 40:
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/628050 מאמר על רב סעדיה גאון, מתוך שיחות לנוער]
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/628050 מאמר על רב סעדיה גאון, מתוך שיחות לנוער]
*[[מנחם ברונפמן]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3085086/jewish/-.htm רבי סעדיה גאון] - {{בית חב"ד}}
*[[מנחם ברונפמן]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3085086/jewish/-.htm רבי סעדיה גאון] - {{בית חב"ד}}
{{ראשונים}}
 
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:גאונים|ס]]
[[קטגוריה:גאונים|ס]]
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־16:30, 26 באוגוסט 2022

רב סעדיה גאון (רס"ג) בן רב יוסף אלפיומי היה גאון ישיבת סורא, מגדולי הגאונים, פוסק, מדקדק, מגדולי הלוחמים למען דת ישראל, והוגה דעות חשוב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה מראשי הגולה בדורו, תיקן את סידור התפילה והפיצו בעם ישראל.

נולד במצרים, עבר לארץ ישראל, ואחר כך עבר לבבל שם נתמנה לראש הקהילות.

נודע במלחמתו העיקשת נגד הכופרים השונים בדורו למיניהם.

בעקבות ריבוי הכפירה בדורו חיבר את חיבורו האמונות והדעות על אמונה ואחדות ה'. על ספרו זה מיוסד ספרו של אדמו"ר הצמח צדק דרך אמונה - ספר החקירה. בנוסף כתב ספרים רבים אחרים, ביניהם תרגום של התנ"ך לערבית בצרוף פירוש. על חיבוריו רבי אברהם אבן עזרא כינהו: "ראש המדברים בכל מקום". רבים מחיבוריו אבדו במשך הדורות.

נפטר בכ"ו אייר ד'תש"ב.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרס"ג כתב ספרים רבים אבל כמעט כולם נאבדו, המעט שיש בידנו. מהם בשלומתם ומהם בחלקם:

  • פירוש על התורה ו"תפסיר" - תרגום ערבי לתנ"ך יחד עם פירוש ערבי. הפירוש תורגם על ידי הרב יוסף קאפח.
  • סידור הרס"ג
  • האמונות והדעות, נכתב בערבית: "אלאמאנאת ואלאעתקאדאת"
  • ספר המצוות להרס"ג
  • תשובות הרס"ג
  • ספר האגרון, מילון מקיף לשפה העברית. פירוש המילה "אגרון" היא "אוסף". התחבר בהיות רס"ג כבן עשרים.
  • פירוש ל"ספר יצירה"- יצא לאור בתרגומו של הרב יוסף קאפח.
  • פירוש על מסכת ברכות- כתב היד היה גנוז ב"גניזה הקהירית", ויצא לאור לראשונה בשנת תרס"ח בירושלים על ידי הרב שמואל אהרן ורטהיימר.
  • ספר הגלוי
  • פיוטים ו"בקשות".

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבעש"ט היה עוסק הרבה בכתבי הרס"ג והעיד על עצמו שנשמתו היא מנשמת הרס"ג.

הצמח צדק בספרו דרך אמונה - ספר החקירה מרבה לאבי ולפלפל בדברי הרס"ג.

מאמרותיו המובאות בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בספר כתר שם טוב סימן סד: שמעתי ממורי ז"ל בשם רב סעדיה גאון, שראוי לאדם שילמוד מחשק דברים גשמיים איך לחשוק אהבת ה' ויראתו.
  • אין אומתנו אומה אלא בתורתה.
  • עצם שאתה תופס מקצתו אתה תופס כולו.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]