המסע לוינה (תרס"ג): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
זאבי מינצברג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (43 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | |||
'''המסע לוינה ([[תרס"ג]])''' היה מסע שעשה [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[ | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''המסע לוינה ([[תרס"ג]])''' היה מסע שעשה [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[ווינה]] עקב מצבו הבריאותי. | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
בחורף תרס"ג סבל הרבי הרש"ב מירידה במצב | בחורף תרס"ג סבל הרבי הרש"ב מירידה במצב [[בריאות]]ו. בין השאר ירדה התחושה בידו השמאלית. רופאים שביקר אצלם המליצו לו לנסוע אל טובי הרופאים ב[[ווינה]], [[אוסטריה]]. לאחר התייעצויות עם כמה אנשים יצא [[אדמו"ר הרש"ב]] למחרת [[י"א שבט]] [[תרס"ג]] מ[[ליובאוויטש]] לוינה, אליה הגיע ב[[י"ד שבט]] {{הערה|אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 47-46.}}. | ||
הרבי נסע לווינה יחד עם בנו, [[הרבי הריי"צ]], ועם אחד ממשרתי הבית. את הוצאות הטיפולים שילם החסיד העשיר ר' [[ישעיה ברלין]] מריגה, בן דודו של הרבי הרש"ב, ואליו דיווח הרבי כל כמה ימים על כל ביקוריו אצל הרופאים ועל הטיפולים שהוא עובר. | הרבי נסע לווינה יחד עם בנו, [[הרבי הריי"צ]], ועם אחד ממשרתי הבית. את הוצאות הטיפולים שילם החסיד העשיר ר' [[ישעיה ברלין]] מריגה, בן דודו של הרבי הרש"ב, ואליו דיווח הרבי כל כמה ימים על כל ביקוריו אצל הרופאים ועל הטיפולים שהוא עובר. | ||
==בווינה== | ==בווינה== | ||
בעת שהגיע לוינה, ביקר אדמו"ר הרש"ב אצל פרופסור פרויד, שיחד עם פרופסור נאטנאגל, עשה לו טיפול בחשמל, אשר באמת חיזק והבריא אותו מעט. | |||
מכיון שהכאב עדיין נשאר, נסע אדמו"ר הרש"ב ב[[י"ב אדר]] [[תרס"ג]] ל[[פריז]] כדי לקבל טיפול אצל רופאים אחרים, אולם גם הם יעצו לו לעשות טיפול בחשמל. אדמו"ר הרש"ב שהה שם במשך שבוע ואז חזר ל[[ליובאוויטש]]. | |||
בנסיעה לליובאוויטש עצר אדמו"ר הרש"ב שוב בוינה, שם קנה מכונה לטיפול ע"י חשמל, מה שיגרום להטבה קלה בבריאותו. בסופו של דבר, נמצא השימוש במכונה בלתי יעיל, כפי שכותב הרבי הרש"ב באגרותיו{{הערה|שם=מכתבי אדמו"ר הרש"ב|מכתביו של אדמו"ר הרש"ב בביקורו בוינה{{ש}}• {{ציטוטון|ב"ה יום ב' [[ו' טבת]] [[תרס"ג]] לפ"ק ליובאוויטש{{ש}}בהיות ידידינו [[הרש"ג]] שי' פה נתיישבנו בדבר מה שאני סובל מהיד, ונשאר שצריכים לשאול אצל פראפ', וחשבתי בדבר פ"ב לשאול אצל מארזייעווסקי. אח"כ עלה אצלי הרעיון אולי יותר טוב לשאול בברלין אצל מענדל וכדומה. ידידנו הרש"ג שי' אינו מסכים כ"כ על הפראפ' מענדל, ואפשר יותר טוב לשאול אצל בענעדיקט בוין, ואינני יודע איך להחליט. ואבקשו להודיעני חוות דעתו בזה.}}{{ש}}• {{ציטוטון|ב"ה יום ג' [[י"ד טבת]] [[תרס"ג]] לפ"ק ליובאוויטש{{ש}}בדבר בריאותי בדעתי לנסוע אי"ה לשאול בווין, ואני מוצא מעלות בוין נגד ברלין, ועדיין לא החלטתי בזה. אמנם כן הוא הרעיון אצלי. והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'}}{{ש}}• {{ציטוטון|ב"ה מוצש"ק [[י"א שבט]] [[תרס"ג]] לפ"ק ליובאוויטש{{ש}}אני חשבתי לנסוע ביום ג' העבר, אמנם מפני שהפראפ' לא הי' במוכן לא יכולתי לנסוע, ואסע אי"ה מחר. ואני לוקח אתי גם את בני שי', ומשרת ממשרתי הבית.{{ש}}מויען אכתוב אי"ה לכבודו מה שיאמר לי הפראפ', והשי"ת יצליח דרכינו וישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'.}}{{ש}}• {{ציטוטון|ב"ה מוצש"ק [[י"ח שבט]] [[תרס"ג]] לפ"ק ויען{{ש}}באתי לפה שלו' ת"ל יום ד' העבר. הייתי אצל פראפ' פרייד השייך לנערוין, ואח"כ הזמנתי אלי את הפראפ' נאטנאגל, ושניהם הסכימו אשר מה שאני סובל מהיד הוא מהנערוין. ועצתם לעשות עלעקטערי בפארמע אחרת מכפי מה שעשו לי מכבר בחארקאוו. והייתי ביום ועש"ק באנשטאלט, והתחלתי לעשות העלעקטערי. כפה"נ אתמהמה פה אי"ה כחודש ימים, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'.{{ש}}אם יהי' באפשרי יכול להיות שאסע מפה אי"ה על ימים אחדים לפאריז לשאול מהפראפ' בריסא.{{ש}}בני שי' אתי בפה. אם אסע לפאריז אסע לבדי, ואשוב אי"ה לפה וניסע אי"ה לביתינו שלו'.}}{{ש}}• {{ציטוטון|ב"ה יום ב' [[כ"ו שבט]] [[תרס"ג]] לפ"ק ויען{{ש}}אני עושה העלעק' בכל יום, ניצוצי העלעק' אני מרגיש בהיד, אבל זולת זאת אינני מרגיש עדיין. עד היום עשיתי העלעק' ט' פעמים. אצלינו אינו עושים העלעק' באופן כזה, רק אינני חושב שדוקא באופן כזה הוא לעיכובא, ועפ"ע גם באופן אחרת הפעולה אחת היא.}}{{ש}}• {{ציטוטון|ב"ה יום א' [[ט' אדר]] [[תרס"ג]] לפ"ק ויען{{ש}}מבריאותי בד"כ אני מרגיש ת"ל הטבה קצת בהיד, גם הכובד שהי' בה הוקל ת"ל. המאשין שעושין לי העלעק' א"א שיהי' לי מאשין כזו בביתי, כי דורשת קאמיטאטער (והיא שייכה למכונה רענטגאן). במדינתינו נמצא מאשין כזו בליצעבניצע אחת במאסקווא, ואפשר בעוד מקומות. אבל אצלינו א"א לעשות זאת כי נצרך אלי' צענטרעל באטאריעי' או קאמיטאט'.{{ש}}לפי דברי הדאק' יספיק אי"ה הזמן שביכולתי להיות פה שתשוב אי"ה היד לאיתנה, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'.}}{{ש}}• {{ציטוטון|ב"ה יום ד' [[י"ב אדר]] [[תרס"ג]] לפ"ק ויען{{ש}}איני חושב עתה בדבר פאריז, אחרי רואי אשר ת"ל הוטב קצת, אם כי ההטבה היא במקצת מאד עדיין (וימים אלו הי' ההיצונג בהיד כמקודם), מ"מ אני רואה אשר העלעק' היא בעזה"י טוב לזה. ועפ"פ גם בפאריז לא יאמרו אחרת. ואם הי' ביכולתי לעשות העלעק' משך זמן ארוך על ידי הפסקות באמצע, יש לקוות שתשוב אי"ה היד לאיתנה, אמנם אין לדבר בדבר האי אפשר, כאשר כתבתי במכ' הקודם, ובהכרח להסתפק בהזמן שבאפשרי אי"ה להיות פה.}}{{ש}}• {{ציטוטון|ב"ה [[כ"א אדר]] [[תרס"ג]] לפ"ק ויען{{ש}}אני החלטתי להיות פה עוד שבוע אי"ה, היינו עד יום א' [[ח' ניסן]] הבע"ל, כי כל כמה שבאפשרי לעשות העלעק' טוב בעזה"י, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'.}}{{ש}}• {{ציטוטון|ב"ה יום ג' [[כ"ה אדר]] [[תרס"ג]] לפ"ק ויען{{ש}}אינני מתחרט על נסיעתי זאת, כי ב"ה אני רואה תועלת, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט.}}{{ש}}• {{ציטוטון|ב"ה יום א' [[ראש חודש ניסן]] [[תרס"ג]] לפ"ק ויען{{ש}}אנחנו ניסע אי"ה מפה יום א' הבע"ל דרך ווארשא, בווארשא לא נתעכב וניסע אי"ה ישר עם הקורייערסקין ונבוא אי"ה ביום ג' בקר לביתינו שלו', והשי"ת יצליח דרכינו.}}{{ש}}• {{ציטוטון|ב"ה יום ד' [[ד' ניסן]] [[תרס"ג]] לפ"ק ויען{{ש}}אנחנו ניסע מפה אי"ה יום א' הבע"ל, והשי"ת יצליח דרכינו וישלח לי השי"ת רפו"ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט.}}{{ש}}• {{ציטוטון|ב"ה יום ה' [[י"ב ניסן]] [[תרס"ג]] לפ"ק ליובאוויטש{{ש}}באנו לביתינו שלו' ת"ל ביום ג' בקר, ומצאנו כל ב"ב יחיו ב"ה בחו"ש.}}{{ש}}• {{ציטוטון|ב"ה יום ב' [[ז' אייר]] [[תרס"ג]] לפ"ק ליובאוויטש{{ש}}מבריאותי אין חדשות. בוויען קניתי אפיראט עלעק' קטן, לעשות העלעק' בביתי, ועשיתי איזה פעמים, ואנני יודע אם כדאי לעשות עוד, כי העלעק' הזאת אם כי היא חלושה הרבה מאותה שעשו לי בויען (האפעראט שקניתי הוא מאותן הרגילים) אך היא רעזקא יותר און דראשזעט הרבה יותר, ואיני יודע אם זה מעלה. ואנסה לעשות עוד איזה פעמים אי"ה, ואז אראה אי"ה איך לעשות.}}{{ש}}• {{ציטוטון|ב"ה יום ג' [[כ"ב אייר]] [[תרס"ג]] לפ"ק ליובאוויטש{{ש}}ע"ד בריאותי עתה אינני עושה מאומה, כי הלעקט' הרגילה כפי שראיתי בנסיון איזה פעמים אינה מסוגלת לזה.}}}}. | |||
==הפגישה עם פרופסור פרויד== | |||
במהלך הביקור נפגש הרבי עם הפרופסור היהודי זיגמונד פרויד, רופא נוירולוג (הידוע גם כפסיכולוג שהמציא את שיטת הפסיכואנליזה). | |||
ב | [[הרבי הריי"צ]] מספר ב[[לקוטי דיבורים]] כי בביקורו של הרבי הרש"ב אצל אחד הפרופסורים הגדולים בווינה בשנת תרס"ג [כנראה היה זה פרויד] התעניין הפרופסור בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק ב[[חסידות]], שאל למהותה של תורה זו. [[הרבי הרש"ב]] השיב: "תורת החסידות מלמדת, שהמוח צריך לגרום ללב להבין מה צריך לרצות, והלב נדרש ליישם בחיים את מה שהמוח מבין". בתגובה שאל הפרופסור: "איך עושים זאת, והרי המוח והלב הם שני עולמות נפרדים וים גדול מפריד ביניהם?". על כך ענה הרבי הרש"ב: "זו אכן העבודה, להקים גשר בין שני חלקי עולם אלה, או לפחות לקשר ביניהם בכבלי חשמל או טלפון באופן שהאור שבמוח יגיע גם ללב"{{הערה|ראו בהרחבה: ליקוטי דיבורים, מהדורת לה"ק, ליקוט ד, עמ' 110. אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 57.}} . | ||
[[הרבי]] סיפר את מה ששמע מהרבי הריי"צ, כי אביו הרבי הרש"ב סבל באותה שנה ממצב רוח ירוד, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. פרויד הסביר כי הסיבה לנמיכות הרוח היא בגלל ש"המוח משיג מה שאין הלב מסוגל להכיל, והלב איננו מכיל מה שהמוח משיג". פרויד המליץ (כנראה לאדמו"ר הריי"צ) שסביבתו ומקורביו של הרבי הרש"ב יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך "יעוררו רגש הרוממות בנפשו"{{הערה|ראו בהרחבה ברשימות הרבי מל"ג בעומר תרצ"ב [מה ששמע מחותנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ], תורת מנחם - רשימת היומן, עמ' רכט. שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב, תורת מנחם, חלק לג, עמ' 431. וראו: אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 79-78.}}. | |||
== לקריאה נוספת == | |||
*ראו בחב"דפדיה בערך: זיגמונד פרויד. | |||
*אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 46 ואילך. (על הביקור אצל פרויד ראו שם, עמ' 81-77). | |||
{{מסעות רבותינו נשיאינו}} | {{מסעות רבותינו נשיאינו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:52, 4 במאי 2023
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
המסע לוינה (תרס"ג) היה מסע שעשה אדמו"ר הרש"ב לווינה עקב מצבו הבריאותי.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחורף תרס"ג סבל הרבי הרש"ב מירידה במצב בריאותו. בין השאר ירדה התחושה בידו השמאלית. רופאים שביקר אצלם המליצו לו לנסוע אל טובי הרופאים בווינה, אוסטריה. לאחר התייעצויות עם כמה אנשים יצא אדמו"ר הרש"ב למחרת י"א שבט תרס"ג מליובאוויטש לוינה, אליה הגיע בי"ד שבט [1].
הרבי נסע לווינה יחד עם בנו, הרבי הריי"צ, ועם אחד ממשרתי הבית. את הוצאות הטיפולים שילם החסיד העשיר ר' ישעיה ברלין מריגה, בן דודו של הרבי הרש"ב, ואליו דיווח הרבי כל כמה ימים על כל ביקוריו אצל הרופאים ועל הטיפולים שהוא עובר.
בווינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעת שהגיע לוינה, ביקר אדמו"ר הרש"ב אצל פרופסור פרויד, שיחד עם פרופסור נאטנאגל, עשה לו טיפול בחשמל, אשר באמת חיזק והבריא אותו מעט.
מכיון שהכאב עדיין נשאר, נסע אדמו"ר הרש"ב בי"ב אדר תרס"ג לפריז כדי לקבל טיפול אצל רופאים אחרים, אולם גם הם יעצו לו לעשות טיפול בחשמל. אדמו"ר הרש"ב שהה שם במשך שבוע ואז חזר לליובאוויטש.
בנסיעה לליובאוויטש עצר אדמו"ר הרש"ב שוב בוינה, שם קנה מכונה לטיפול ע"י חשמל, מה שיגרום להטבה קלה בבריאותו. בסופו של דבר, נמצא השימוש במכונה בלתי יעיל, כפי שכותב הרבי הרש"ב באגרותיו[2].
הפגישה עם פרופסור פרויד[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך הביקור נפגש הרבי עם הפרופסור היהודי זיגמונד פרויד, רופא נוירולוג (הידוע גם כפסיכולוג שהמציא את שיטת הפסיכואנליזה).
הרבי הריי"צ מספר בלקוטי דיבורים כי בביקורו של הרבי הרש"ב אצל אחד הפרופסורים הגדולים בווינה בשנת תרס"ג [כנראה היה זה פרויד] התעניין הפרופסור בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק בחסידות, שאל למהותה של תורה זו. הרבי הרש"ב השיב: "תורת החסידות מלמדת, שהמוח צריך לגרום ללב להבין מה צריך לרצות, והלב נדרש ליישם בחיים את מה שהמוח מבין". בתגובה שאל הפרופסור: "איך עושים זאת, והרי המוח והלב הם שני עולמות נפרדים וים גדול מפריד ביניהם?". על כך ענה הרבי הרש"ב: "זו אכן העבודה, להקים גשר בין שני חלקי עולם אלה, או לפחות לקשר ביניהם בכבלי חשמל או טלפון באופן שהאור שבמוח יגיע גם ללב"[3] .
הרבי סיפר את מה ששמע מהרבי הריי"צ, כי אביו הרבי הרש"ב סבל באותה שנה ממצב רוח ירוד, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. פרויד הסביר כי הסיבה לנמיכות הרוח היא בגלל ש"המוח משיג מה שאין הלב מסוגל להכיל, והלב איננו מכיל מה שהמוח משיג". פרויד המליץ (כנראה לאדמו"ר הריי"צ) שסביבתו ומקורביו של הרבי הרש"ב יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך "יעוררו רגש הרוממות בנפשו"[4].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ראו בחב"דפדיה בערך: זיגמונד פרויד.
- אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 46 ואילך. (על הביקור אצל פרויד ראו שם, עמ' 81-77).
הערות שוליים
- ↑ אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 47-46.
- ↑ מכתביו של אדמו"ר הרש"ב בביקורו בוינה
• "ב"ה יום ב' ו' טבת תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
בהיות ידידינו הרש"ג שי' פה נתיישבנו בדבר מה שאני סובל מהיד, ונשאר שצריכים לשאול אצל פראפ', וחשבתי בדבר פ"ב לשאול אצל מארזייעווסקי. אח"כ עלה אצלי הרעיון אולי יותר טוב לשאול בברלין אצל מענדל וכדומה. ידידנו הרש"ג שי' אינו מסכים כ"כ על הפראפ' מענדל, ואפשר יותר טוב לשאול אצל בענעדיקט בוין, ואינני יודע איך להחליט. ואבקשו להודיעני חוות דעתו בזה."
• "ב"ה יום ג' י"ד טבת תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
בדבר בריאותי בדעתי לנסוע אי"ה לשאול בווין, ואני מוצא מעלות בוין נגד ברלין, ועדיין לא החלטתי בזה. אמנם כן הוא הרעיון אצלי. והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'"
• "ב"ה מוצש"ק י"א שבט תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
אני חשבתי לנסוע ביום ג' העבר, אמנם מפני שהפראפ' לא הי' במוכן לא יכולתי לנסוע, ואסע אי"ה מחר. ואני לוקח אתי גם את בני שי', ומשרת ממשרתי הבית.
מויען אכתוב אי"ה לכבודו מה שיאמר לי הפראפ', והשי"ת יצליח דרכינו וישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'."
• "ב"ה מוצש"ק י"ח שבט תרס"ג לפ"ק ויען
באתי לפה שלו' ת"ל יום ד' העבר. הייתי אצל פראפ' פרייד השייך לנערוין, ואח"כ הזמנתי אלי את הפראפ' נאטנאגל, ושניהם הסכימו אשר מה שאני סובל מהיד הוא מהנערוין. ועצתם לעשות עלעקטערי בפארמע אחרת מכפי מה שעשו לי מכבר בחארקאוו. והייתי ביום ועש"ק באנשטאלט, והתחלתי לעשות העלעקטערי. כפה"נ אתמהמה פה אי"ה כחודש ימים, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'.
אם יהי' באפשרי יכול להיות שאסע מפה אי"ה על ימים אחדים לפאריז לשאול מהפראפ' בריסא.
בני שי' אתי בפה. אם אסע לפאריז אסע לבדי, ואשוב אי"ה לפה וניסע אי"ה לביתינו שלו'."
• "ב"ה יום ב' כ"ו שבט תרס"ג לפ"ק ויען
אני עושה העלעק' בכל יום, ניצוצי העלעק' אני מרגיש בהיד, אבל זולת זאת אינני מרגיש עדיין. עד היום עשיתי העלעק' ט' פעמים. אצלינו אינו עושים העלעק' באופן כזה, רק אינני חושב שדוקא באופן כזה הוא לעיכובא, ועפ"ע גם באופן אחרת הפעולה אחת היא."
• "ב"ה יום א' ט' אדר תרס"ג לפ"ק ויען
מבריאותי בד"כ אני מרגיש ת"ל הטבה קצת בהיד, גם הכובד שהי' בה הוקל ת"ל. המאשין שעושין לי העלעק' א"א שיהי' לי מאשין כזו בביתי, כי דורשת קאמיטאטער (והיא שייכה למכונה רענטגאן). במדינתינו נמצא מאשין כזו בליצעבניצע אחת במאסקווא, ואפשר בעוד מקומות. אבל אצלינו א"א לעשות זאת כי נצרך אלי' צענטרעל באטאריעי' או קאמיטאט'.
לפי דברי הדאק' יספיק אי"ה הזמן שביכולתי להיות פה שתשוב אי"ה היד לאיתנה, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'."
• "ב"ה יום ד' י"ב אדר תרס"ג לפ"ק ויען
איני חושב עתה בדבר פאריז, אחרי רואי אשר ת"ל הוטב קצת, אם כי ההטבה היא במקצת מאד עדיין (וימים אלו הי' ההיצונג בהיד כמקודם), מ"מ אני רואה אשר העלעק' היא בעזה"י טוב לזה. ועפ"פ גם בפאריז לא יאמרו אחרת. ואם הי' ביכולתי לעשות העלעק' משך זמן ארוך על ידי הפסקות באמצע, יש לקוות שתשוב אי"ה היד לאיתנה, אמנם אין לדבר בדבר האי אפשר, כאשר כתבתי במכ' הקודם, ובהכרח להסתפק בהזמן שבאפשרי אי"ה להיות פה."
• "ב"ה כ"א אדר תרס"ג לפ"ק ויען
אני החלטתי להיות פה עוד שבוע אי"ה, היינו עד יום א' ח' ניסן הבע"ל, כי כל כמה שבאפשרי לעשות העלעק' טוב בעזה"י, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'."
• "ב"ה יום ג' כ"ה אדר תרס"ג לפ"ק ויען
אינני מתחרט על נסיעתי זאת, כי ב"ה אני רואה תועלת, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט."
• "ב"ה יום א' ראש חודש ניסן תרס"ג לפ"ק ויען
אנחנו ניסע אי"ה מפה יום א' הבע"ל דרך ווארשא, בווארשא לא נתעכב וניסע אי"ה ישר עם הקורייערסקין ונבוא אי"ה ביום ג' בקר לביתינו שלו', והשי"ת יצליח דרכינו."
• "ב"ה יום ד' ד' ניסן תרס"ג לפ"ק ויען
אנחנו ניסע מפה אי"ה יום א' הבע"ל, והשי"ת יצליח דרכינו וישלח לי השי"ת רפו"ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט."
• "ב"ה יום ה' י"ב ניסן תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
באנו לביתינו שלו' ת"ל ביום ג' בקר, ומצאנו כל ב"ב יחיו ב"ה בחו"ש."
• "ב"ה יום ב' ז' אייר תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
מבריאותי אין חדשות. בוויען קניתי אפיראט עלעק' קטן, לעשות העלעק' בביתי, ועשיתי איזה פעמים, ואנני יודע אם כדאי לעשות עוד, כי העלעק' הזאת אם כי היא חלושה הרבה מאותה שעשו לי בויען (האפעראט שקניתי הוא מאותן הרגילים) אך היא רעזקא יותר און דראשזעט הרבה יותר, ואיני יודע אם זה מעלה. ואנסה לעשות עוד איזה פעמים אי"ה, ואז אראה אי"ה איך לעשות."
• "ב"ה יום ג' כ"ב אייר תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
ע"ד בריאותי עתה אינני עושה מאומה, כי הלעקט' הרגילה כפי שראיתי בנסיון איזה פעמים אינה מסוגלת לזה." - ↑ ראו בהרחבה: ליקוטי דיבורים, מהדורת לה"ק, ליקוט ד, עמ' 110. אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 57.
- ↑ ראו בהרחבה ברשימות הרבי מל"ג בעומר תרצ"ב [מה ששמע מחותנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ], תורת מנחם - רשימת היומן, עמ' רכט. שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב, תורת מנחם, חלק לג, עמ' 431. וראו: אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 79-78.