משתמש:פולע/מעשר ראשון: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "המעשר הראשון הוא עשירית מיבול החקלאי -כולל ירק ופרי אילנות-[1] שנשאר לאחר הפרשת התרומה, ומ...") |
מ (שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של שיע.ק) תגית: שחזור |
||
| (10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
{{ציטוט|תוכן='''וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד ... כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה ...''' |מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן='''וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד ... כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה ...''' |מרכאות=כן}} | ||
הפרשה זו ניתנת ללווים משרתי עבודת הקודש לאחר שהופרשה התרומה לכהן, ושיעורו עשירית מכל התוצרת כל מין בפני עצמו שנאמר:{{ציטוט| | הפרשה זו ניתנת ללווים משרתי עבודת הקודש לאחר שהופרשה התרומה לכהן, ושיעורו עשירית מכל התוצרת כל מין בפני עצמו שנאמר: {{ציטוט|תוכן=וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש לה'|מרכאות=כן}} ועוד נאמר: {{ציטוט|תוכן=ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד|מרכאות=כן}}. וכן נאמר: {{ציטוט|תוכן= כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללווים לנחלה|מרכאות=כן}}. | ||
==הלכה למעשה== | ==הלכה למעשה== | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי. | המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי. | ||
נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה|מעשר מתוך המעשר | נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[חב"דפדיה:מקורות|(דרוש מקור)]]. | ||
יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו [[חב"דפדיה:מקורות|(דרוש מקור)]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן [[חב"דפדיה:מקורות|(דרוש מקור)]]. | |||
==ראו גם== | |||
*[[מעשרות]] | |||
*[[קרן מעשרות חב"ד]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה אחרונה מ־23:01, 22 באוקטובר 2022
המעשר הראשון הוא עשירית מיבול החקלאי -כולל ירק ופרי אילנות-[1] שנשאר לאחר הפרשת התרומה, ומכאן שמו. המותן בדרך כלל ניתנת אל בן שבט לוי, אך בתקופת עזרא הסופר נקנסו הלוויים והועבר הנתינה אל הכהנים.
הציווי[עריכה | עריכת קוד מקור]
נצטווינו להפריש 10% ולתת ללוי [1]. כיוון שכיום אין הוכחה וייחוס ברור מי הוא לוי אמיתי, וכיוון שחלקו של הלוי חולין הוא ומותר לישראל לאכלה אף בטומאה, על כן רשאים אנו להותיר את המעשר לעצמנו.
מקור הדין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר במדבר [2], נאמר:
וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד ... כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה ...
הפרשה זו ניתנת ללווים משרתי עבודת הקודש לאחר שהופרשה התרומה לכהן, ושיעורו עשירית מכל התוצרת כל מין בפני עצמו שנאמר:
וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש לה'
ועוד נאמר:
ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד
. וכן נאמר:
כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללווים לנחלה
.
הלכה למעשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מעשר ראשון בזמן הזה: המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי [3] ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.
נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר [4] (דרוש מקור).
יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו (דרוש מקור). ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן (דרוש מקור).