יוסף קארו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←שולחן ערוך: הגהה) |
||
| (38 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{דמות | ||
| שם = רבי יוסף קארו | |||
| כינוי = ה'בית יוסף' | |||
| תמונה=ציור עתיק על גוויל המיוחס למרן רבינו יוסף בן אפרים קארו.jpg | |||
| מקום לידה = ספרד | |||
| מקום פטירה = [[צפת]], [[ארץ הקודש]] | |||
| תאריך לידה = רמ"ח | |||
| תאריך פטירה = י"ג ניסן של"ה | |||
| מקום פעילות = טורקיה, [[צפת]] | |||
| תקופת פעילות = תחלת תקופת ה[[אחרונים]] | |||
| רבותיו = רבי יעקב בירב | |||
| בני דורו = [[הרמ"א]], רבי [[שלמה לוריא]] המהרש"ל | |||
| חיבוריו = בית יוסף, [[שולחן ערוך]], כסף משנה, בדק הבית, מגיד מישרים, ועוד | |||
| צאצאים = רבי יהודה | |||
| חתימת ידו = | |||
}} | |||
רבי '''יוסף קארו''' | רבי '''יוסף קארו''', מכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי, (רמ"ח - של"ה) היה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים ביותר שקמו בעולם היהודי. ידוע בעיקר בשל ספרו "[[שולחן ערוך]]", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות. | ||
== | == תולדות חיים == | ||
רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו במדינת [[ספרד]]. בשנת רנ"ב גורשה משפחתו יחד עם יהודי ספרד, ועברה לגור בעיר ליסבון שבפורטוגל, עד שלאחר ארבע שנים גורשו גם משם עם יהודי המקום. | |||
משפחתו הגיעה לעיר קושטא שבטורקיה, אביו רבי אפרים נפטר לאחר זמן קצר. לאחר פטירת אביו הוא עבר להתגורר בבית דודו רבי יצחק קארו לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן. לאחר זמן התחתן שוב עם בתו של רבי יצחק סבע. | |||
בשנים הבאות הוא עבר לעיר ניקופול שבבולגריה, פתח שם ישיבה, והחל בכתיבת ספרו המפורסם על ה'טור' - הבית יוסף. הוא למד תורה אצל מגיד משמים, שהורה לו לעבור להתגורר ב[[צפת]] שב[[ארץ ישראל]], בהגיעו לארץ ישראל הוא נהפך לתלמידו של [[רבי יעקב בירב]], וזכה להיות הראשון מבין ארבעת התלמידים שהוסמכו על ידו עם חידוש הסמיכה. | |||
בזקנותו נפטרה אשתו השניה, והוא התחתן בשלישית, אז נולד בנו יהודה. | |||
נפטר ב[[צפת]] ב[[י"ג ניסן]] ה'של"ה בגיל שמונים ושבע, ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק שבצפת{{הערה|סמוך לקבריהם של [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וגדולי צפת באותו דור.}}. | |||
=== קשריו עם גדולי דורו=== | |||
רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של הבית יוסף. | |||
רבי יוסף קארו רצה ללמוד [[קבלה]] מהאר"י אך [[האר"י]] סירב באומרו שמהשמים הועידו לו (לבית יוסף) את העיסוק בתורת [[הקבלה]] על פי שיטת [[הרמ"ק]]. רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד בא האריז"ל ללמד את רבי יוסף קארו [[קבלה]] ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו [[האר"י]] שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד [[קבלה]] משיטתו אלא משיטת [[הרמ"ק]]. | |||
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, הוא גם היה רבו של [[הרמ"ק]] ב[[נגלה]] ותלמידו של [[הרמ"ק]] ב[[קבלה]]. | |||
==חיבוריו== | |||
===בית יוסף=== | |||
לאחר שפורסם ספרו של רבי [[בעל הטורים|יעקב בן הרא"ש]] - ה[[טור]], הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב ה"בית יוסף" את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא. | |||
אמנם על שיטה זו חלקו חכמי אשכנז שבדור ההוא, ובעיקר [[הרמ"א]] שלכן כתב את ספרו "המפה" על השולחן ערוך, מכיוון שהבית יוסף פסק יותר כ[[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]] הספרדים ופחות כ[[הרא"ש]] האשכנזי. | |||
===בדק הבית=== | |||
כמה שנים לאחר כתיבת ה"בית יוסף", החליט רבי יוסף קארו לתקנו ולשפרו, בחיבור נוסף שחיבר עליו בשם "בדק הבית", שכלל תיקונים והגהות ל"בית יוסף". | |||
===שולחן ערוך=== | |||
{{ערך מורחב|שולחן ערוך}} | |||
[[קובץ:שו''ע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק אבן העזר משולחן ערוך של הבית יוסף שנדפס בקפוסט תקע"ג]] | |||
לאחר שחיבר את ספרו ה'''בית יוסף''', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם '''[[שולחן ערוך]]''', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו. | |||
לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] האשכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'. | |||
===כסף משנה=== | |||
חיבור שכתב ה"בית יוסף" על [[הרמב"ם]], מטרתו הייתה בעיקר לענות על כל השגות [[הראב"ד]] ורבי משה מלוניל, כמו כן הוא גם הסביר קטעים מסוימים קשים ברמב"ם, הבהיר שאלות שהיו יכולות להשאל, והסביר את מקורותיו של הרמב"ם. | |||
===מגיד מישרים=== | |||
מאמרים בקבלה, ערוכים ע"פ פרשיות השבוע, אותם למד ה"בית יוסף" מפי רבו ה"מגיד" שהתגלה אליו מן השמים. | |||
===אבקת רוכל=== | |||
שאלות ותשובות מה"בית יוסף". | |||
== אצל [[רבותינו נשיאנו]] == | |||
[[אדמו"ר הזקן]] חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות. | |||
גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו. | |||
===אצל הרבי=== | |||
[[הרבי]] הזכיר בשיחותיו עשרות פעמים את הבית יוסף: | |||
כמה פעמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 176 ובהערה 35 באריכות מסופר אודות הבית יוסף, ועוד הרבה שיחות (ש"פ [[עקב]] [[תשי"ג]], ש"פ צו תשי"ד, פורים תשט"ו, ש"פ חיי שרה תשכ"ב, ש"פ אחרי תשכ"ב, ועוד...).}} הזכיר הרבי, שהבית יוסף היה צריך לזכות לענין [[מסירות נפש]] ולהשרף על [[קידוש ה']], ולאחר מכן נטלו זכות זו ממנו מפני סיבה כלשהי, ובכל-זאת זכה הבית יוסף במקום זה לכתוב את חיבורו - ה[[שולחן ערוך]], {{ציטוטון|שממנו תצא תורה והוראה לכל ישראל{{הערה|כך הלשון בלקו"ש שם. ופעם אחרת התבטא הרבי: {{ציטוטון|הוסיף ונתעלה בלימוד התורה עד שנעשה "פוסק" של כל ישראל בדורו ולדורותיו אחריו}}.}}}}. | |||
עוד התבטא [[הרבי]]{{הערה|לקו"ש חלק ל"ט עמ' 347.}} שהשולחן ערוך שחיבר הבית יוסף הוא היסוד ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], כשם ש[[הטור]] הוא היסוד לה[[בית יוסף]]. | |||
הרבי סיפר{{הערה|בסעודת ליל שמיני עצרת [[תשכ"ז]]}} פעם כי: {{ציטוטון|מצינו שכאשר הופיע חיבורו של הבית-יוסף (שהביא את כל המקורות כו'), התרעם אחד מחבריו וטען "שספר זה ממעט הבקיאות", ולכן "גזר על תלמידיו שלא ילמדו כו'", עד שאירע שנעלם ממנו ענין מסויים שלמד בעבר, ולא היה יכול למוצאו, ובסופו של דבר מצאו ב"בית-יוסף", ואז התיר לתלמידיו לעיין בו, בראותו ש"מן השמים רוצים שספר בית יוסף יתפשט בעולם"}}. | |||
הרבי הזכיר{{הערה|ש"פ עקב כ' מנחם אב תשי"ג.}} גם את בדורו של הבית יוסף היו שלשה גדולי ישראל שהיו ראויים לזכות לחבר את השולחן ערוך, ומתוכם נבחר דווקא הבית יוסף{{הערה|שם הגדולים ל[[החיד"א]] מערך ספרים ערך בית יוסף.}}. | |||
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף | בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף ו[[הרמ"א]], מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקנו"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=557 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 552.]}}. | ||
בשבת פרשת ויגש [[תשמ"ח]], דבר הרבי אודות הבית יוסף, והזכיר שזוהי שנת החמש מאות להולדתו, ואמר שיהי רצון שתהיה בזה התעוררות, ויש להוסיף בלימוד ספריו הן ה"בית יוסף" והן ה"שלחן ערוך", הרבי התבטא ש"יש לעורר על כך בכל מקום ומקום", ושהלימוד צריך להביא לידי מעשה{{הערה|ראה באריכות בהתוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 170, ס"ח ואילך.}}. | |||
==הנצחתו של מרן הבית יוסף בארץ ישראל== | |||
על שמו נקראו רחובות רבים ב[[ערים בארץ ישראל|ערי ישראל]]{{הערה|באור יהודה, אשדוד, אופקים, אשקלון, אלעד, בית שמש, ביתר עלית, דימונה, פתח תקוה, קרית אתא, רעננה, רמת גן, שדרות, תל אביב-יפו, וב[[ירושלים]] ששם רחוב הרב יוסף קארו מחובר ל[[שכונת שמואל הנביא|רחוב שמואל הנביא]] וחלקו השני מחובר ל[[רחוב יואל]] שב[[שכונת בית ישראל]]}}, מספר בתי כנסת, וכן [[בית ספר]] על שמו ב[[באר שבע]], וכן [[בד"ץ]] כשרות על מוצרי מזון הנקרא [[בד"ץ בית יוסף]]. | |||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: יוסף,קארו}} | {{מיון רגיל: יוסף, קארו}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:16, 29 במרץ 2024
| רבי יוסף קארו | |
|---|---|
| |
| ה'בית יוסף' | |
| לידה | רמ"ח |
| ספרד | |
| פטירה | י"ג ניסן של"ה |
| צפת, ארץ הקודש | |
| מקום פעילות | טורקיה, צפת |
| רבותיו | רבי יעקב בירב |
| בני דורו | הרמ"א, רבי שלמה לוריא המהרש"ל |
| חיבוריו | בית יוסף, שולחן ערוך, כסף משנה, בדק הבית, מגיד מישרים, ועוד |
| צאצאים | רבי יהודה |
רבי יוסף קארו, מכונה בשם "הבית יוסף" על שם חיבורו ההלכתי, (רמ"ח - של"ה) היה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים ביותר שקמו בעולם היהודי. ידוע בעיקר בשל ספרו "שולחן ערוך", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו במדינת ספרד. בשנת רנ"ב גורשה משפחתו יחד עם יהודי ספרד, ועברה לגור בעיר ליסבון שבפורטוגל, עד שלאחר ארבע שנים גורשו גם משם עם יהודי המקום.
משפחתו הגיעה לעיר קושטא שבטורקיה, אביו רבי אפרים נפטר לאחר זמן קצר. לאחר פטירת אביו הוא עבר להתגורר בבית דודו רבי יצחק קארו לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן. לאחר זמן התחתן שוב עם בתו של רבי יצחק סבע.
בשנים הבאות הוא עבר לעיר ניקופול שבבולגריה, פתח שם ישיבה, והחל בכתיבת ספרו המפורסם על ה'טור' - הבית יוסף. הוא למד תורה אצל מגיד משמים, שהורה לו לעבור להתגורר בצפת שבארץ ישראל, בהגיעו לארץ ישראל הוא נהפך לתלמידו של רבי יעקב בירב, וזכה להיות הראשון מבין ארבעת התלמידים שהוסמכו על ידו עם חידוש הסמיכה.
בזקנותו נפטרה אשתו השניה, והוא התחתן בשלישית, אז נולד בנו יהודה.
נפטר בצפת בי"ג ניסן ה'של"ה בגיל שמונים ושבע, ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק שבצפת[1].
קשריו עם גדולי דורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יוסף קארו היה מחותן עם האר"י הקדוש שחתן את בתו, עם בנו של הבית יוסף.
רבי יוסף קארו רצה ללמוד קבלה מהאר"י אך האר"י סירב באומרו שמהשמים הועידו לו (לבית יוסף) את העיסוק בתורת הקבלה על פי שיטת הרמ"ק. רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד בא האריז"ל ללמד את רבי יוסף קארו קבלה ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו האר"י שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד קבלה משיטתו אלא משיטת הרמ"ק.
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, הוא גם היה רבו של הרמ"ק בנגלה ותלמידו של הרמ"ק בקבלה.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית יוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שפורסם ספרו של רבי יעקב בן הרא"ש - הטור, הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו הרא"ש, שפסקיו היו לפי דעת בעל התוספות, אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב ה"בית יוסף" את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא.
אמנם על שיטה זו חלקו חכמי אשכנז שבדור ההוא, ובעיקר הרמ"א שלכן כתב את ספרו "המפה" על השולחן ערוך, מכיוון שהבית יוסף פסק יותר כהרי"ף והרמב"ם הספרדים ופחות כהרא"ש האשכנזי.
בדק הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמה שנים לאחר כתיבת ה"בית יוסף", החליט רבי יוסף קארו לתקנו ולשפרו, בחיבור נוסף שחיבר עליו בשם "בדק הבית", שכלל תיקונים והגהות ל"בית יוסף".
שולחן ערוך[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שולחן ערוך |
לאחר שחיבר את ספרו הבית יוסף, שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם שולחן ערוך, במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו.
לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי הראשונים הספרדים, כתב הרמ"א[2] השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי הראשונים האשכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'.
כסף משנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חיבור שכתב ה"בית יוסף" על הרמב"ם, מטרתו הייתה בעיקר לענות על כל השגות הראב"ד ורבי משה מלוניל, כמו כן הוא גם הסביר קטעים מסוימים קשים ברמב"ם, הבהיר שאלות שהיו יכולות להשאל, והסביר את מקורותיו של הרמב"ם.
מגיד מישרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאמרים בקבלה, ערוכים ע"פ פרשיות השבוע, אותם למד ה"בית יוסף" מפי רבו ה"מגיד" שהתגלה אליו מן השמים.
אבקת רוכל[עריכה | עריכת קוד מקור]
שאלות ותשובות מה"בית יוסף".
אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן חיבר את שולחנו על בסיס השולחן ערוך של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר אדמו"ר הזקן מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות.
גם אדמו"ר הצמח צדק מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הזכיר בשיחותיו עשרות פעמים את הבית יוסף:
כמה פעמים[3] הזכיר הרבי, שהבית יוסף היה צריך לזכות לענין מסירות נפש ולהשרף על קידוש ה', ולאחר מכן נטלו זכות זו ממנו מפני סיבה כלשהי, ובכל-זאת זכה הבית יוסף במקום זה לכתוב את חיבורו - השולחן ערוך, "שממנו תצא תורה והוראה לכל ישראל[4]".
עוד התבטא הרבי[5] שהשולחן ערוך שחיבר הבית יוסף הוא היסוד לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, כשם שהטור הוא היסוד להבית יוסף.
הרבי סיפר[6] פעם כי: "מצינו שכאשר הופיע חיבורו של הבית-יוסף (שהביא את כל המקורות כו'), התרעם אחד מחבריו וטען "שספר זה ממעט הבקיאות", ולכן "גזר על תלמידיו שלא ילמדו כו'", עד שאירע שנעלם ממנו ענין מסויים שלמד בעבר, ולא היה יכול למוצאו, ובסופו של דבר מצאו ב"בית-יוסף", ואז התיר לתלמידיו לעיין בו, בראותו ש"מן השמים רוצים שספר בית יוסף יתפשט בעולם"".
הרבי הזכיר[7] גם את בדורו של הבית יוסף היו שלשה גדולי ישראל שהיו ראויים לזכות לחבר את השולחן ערוך, ומתוכם נבחר דווקא הבית יוסף[8].
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקנו"[9].
בשבת פרשת ויגש תשמ"ח, דבר הרבי אודות הבית יוסף, והזכיר שזוהי שנת החמש מאות להולדתו, ואמר שיהי רצון שתהיה בזה התעוררות, ויש להוסיף בלימוד ספריו הן ה"בית יוסף" והן ה"שלחן ערוך", הרבי התבטא ש"יש לעורר על כך בכל מקום ומקום", ושהלימוד צריך להביא לידי מעשה[10].
הנצחתו של מרן הבית יוסף בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
על שמו נקראו רחובות רבים בערי ישראל[11], מספר בתי כנסת, וכן בית ספר על שמו בבאר שבע, וכן בד"ץ כשרות על מוצרי מזון הנקרא בד"ץ בית יוסף.
הערות שוליים
- ↑ סמוך לקבריהם של האר"י, הרמ"ק וגדולי צפת באותו דור.
- ↑ רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא בפולין.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 176 ובהערה 35 באריכות מסופר אודות הבית יוסף, ועוד הרבה שיחות (ש"פ עקב תשי"ג, ש"פ צו תשי"ד, פורים תשט"ו, ש"פ חיי שרה תשכ"ב, ש"פ אחרי תשכ"ב, ועוד...).
- ↑ כך הלשון בלקו"ש שם. ופעם אחרת התבטא הרבי: "הוסיף ונתעלה בלימוד התורה עד שנעשה "פוסק" של כל ישראל בדורו ולדורותיו אחריו".
- ↑ לקו"ש חלק ל"ט עמ' 347.
- ↑ בסעודת ליל שמיני עצרת תשכ"ז
- ↑ ש"פ עקב כ' מנחם אב תשי"ג.
- ↑ שם הגדולים להחיד"א מערך ספרים ערך בית יוסף.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמ' 552.
- ↑ ראה באריכות בהתוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 170, ס"ח ואילך.
- ↑ באור יהודה, אשדוד, אופקים, אשקלון, אלעד, בית שמש, ביתר עלית, דימונה, פתח תקוה, קרית אתא, רעננה, רמת גן, שדרות, תל אביב-יפו, ובירושלים ששם רחוב הרב יוסף קארו מחובר לרחוב שמואל הנביא וחלקו השני מחובר לרחוב יואל שבשכונת בית ישראל