יתרון האור מן החושך: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶךְ|מקור=קהלת ב יג}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶךְ|מקור=קהלת ב יג}} | ||
==יתרון האור הניכר מתוך החושך== | ==יתרון האור הניכר מתוך החושך== | ||
המשמעות הפשוטה של הפסוק מעלה תמיהה: וכי האור יש לו יתרון על החושך? והלא הם שני הפכים גמורים, זה אור וזה חושך. | ה[[בעש"ט]] הסביר{{הערה|כתר שם טוב ח"א קצח, ב}} המשמעות הפשוטה של הפסוק מעלה תמיהה: וכי האור יש לו יתרון על החושך? והלא הם שני הפכים גמורים, זה אור וזה חושך. | ||
מבארת תורת החסידות: מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה. | מבארת תורת החסידות: מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין "כסא" לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם{{הערה|וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה}}. | מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין "כסא" לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם{{הערה|וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה}}. | ||
למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב | למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב. | ||
==יתרון האור על גבי החושך== | ==יתרון האור על גבי החושך== | ||
במשנת אדמו"ר הזקן מוזכר הפסוק לרוב בהקשר אחר, של עבודה: כמו שהאור יש לו יתרון ושליטה וממשלה על החושך שמעט אור גשמי דוחה הרבה מן החשך שנדחה ממנו מאליו וממילא, כך נדחה ממילא סכלות הרבה של ה[[קליפה]] ו[[סטרא אחרא]] שבחלל השמאלי [כמאמר רז"ל אלא אם כן נכנס בו [[רוח שטות]] וכו'] מפני [[החכמה]] שב[[נפש האלהית]] שבמוח אשר רצונה למשול לבדה בעיר ולהתלבש בשלשה לבושיה הנ"ל בכל הגוף כולו כנ"ל, שהם מחשבה דבור ומעשה [[תרי"ג מצוות|תרי"ג מצות התורה]] כנ"ל{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]]}}. | במשנת [[אדמו"ר הזקן]] מוזכר הפסוק לרוב בהקשר אחר, של עבודה: כמו שהאור יש לו יתרון ושליטה וממשלה על החושך שמעט אור גשמי דוחה הרבה מן החשך שנדחה ממנו מאליו וממילא, כך נדחה ממילא סכלות הרבה של ה[[קליפה]] ו[[סטרא אחרא]] שבחלל השמאלי [כמאמר רז"ל אלא אם כן נכנס בו [[רוח שטות]] וכו'] מפני [[החכמה]] שב[[נפש האלהית]] שבמוח אשר רצונה למשול לבדה בעיר ולהתלבש בשלשה לבושיה הנ"ל בכל הגוף כולו כנ"ל, שהם מחשבה דבור ומעשה [[תרי"ג מצוות|תרי"ג מצות התורה]] כנ"ל{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]]}}. | ||
הסיבה שמעט אור דוחה הרבה מן החושך. כי האור הוא מציאות עצמית מצד עצמו, ואילו החושך כחושך אינו מציאות עצמית, אלא שה' נותן לו כח להראות כמציאות, ולכן הוא מתבטל בפני מציאות האור בדרך ממילא. | הסיבה שמעט אור דוחה הרבה מן החושך. כי האור הוא מציאות עצמית מצד עצמו, ואילו החושך כחושך אינו מציאות עצמית, אלא שה' נותן לו כח להראות כמציאות, ולכן הוא מתבטל בפני מציאות האור בדרך ממילא. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
==יתרון האור היוצא מהחושך== | ==יתרון האור היוצא מהחושך== | ||
ב[[ספר התניא]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ט]]}} מפרש אדמו"ר הזקן כי "תכלית כל הצמצומים הוא כדי לברוא גוף האדם החומרי ול[[אתכפיא|אכפייא]] ל[[סטרא אחרא]] ולהיות יתרון האור מן החושך, בהעלות האדם את נפשו האלהית והחיונית ולבושיה וכל כחות הגוף כולן לה' לבדו". | |||
על דרך זה מפרש [[אדמו"ר המהר"ש]] את הכתוב והיה במחשך מעשיהם - אלו מעשיהם של הרשעים. ביאור הענין הוא משום שיתרון האור מתוך החשך דוקא, ועל דרך מאמר הזוהר הקדוש - זכאין מריה דתיובתא דמשכין לקוב"ה בחילא יתיר (-אשריהם של בעלי התשובה שנמשכים להקב"ה בכח גדול), כמו מרקחת עושין מדבר מר דוקא מפני שהתרופה למחלה נעשית דווקא דווקא על ידי דבר שהוא מר וחריף בחוזק גדול. | על דרך זה מפרש [[אדמו"ר המהר"ש]] את הכתוב והיה במחשך מעשיהם - אלו מעשיהם של הרשעים. ביאור הענין הוא משום שיתרון האור מתוך החשך דוקא, ועל דרך מאמר הזוהר הקדוש - זכאין מריה דתיובתא דמשכין לקוב"ה בחילא יתיר (-אשריהם של בעלי התשובה שנמשכים להקב"ה בכח גדול), כמו מרקחת עושין מדבר מר דוקא מפני שהתרופה למחלה נעשית דווקא דווקא על ידי דבר שהוא מר וחריף בחוזק גדול. | ||
| שורה 30: | שורה 31: | ||
==ראה עוד== | ==ראה עוד== | ||
*[[אור וחושך]] | *[[אור וחושך]] | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:26, 31 באוגוסט 2023
יתרון האור מן החשך הוא פסוק בקהלת המשמש כיסוד להרבה מיסודות תורת החסידות.
המקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶךְ
— קהלת ב יג
יתרון האור הניכר מתוך החושך[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבעש"ט הסביר[1] המשמעות הפשוטה של הפסוק מעלה תמיהה: וכי האור יש לו יתרון על החושך? והלא הם שני הפכים גמורים, זה אור וזה חושך.
מבארת תורת החסידות: מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה.
מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין "כסא" לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם[2].
למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב.
יתרון האור על גבי החושך[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשנת אדמו"ר הזקן מוזכר הפסוק לרוב בהקשר אחר, של עבודה: כמו שהאור יש לו יתרון ושליטה וממשלה על החושך שמעט אור גשמי דוחה הרבה מן החשך שנדחה ממנו מאליו וממילא, כך נדחה ממילא סכלות הרבה של הקליפה וסטרא אחרא שבחלל השמאלי [כמאמר רז"ל אלא אם כן נכנס בו רוח שטות וכו'] מפני החכמה שבנפש האלהית שבמוח אשר רצונה למשול לבדה בעיר ולהתלבש בשלשה לבושיה הנ"ל בכל הגוף כולו כנ"ל, שהם מחשבה דבור ומעשה תרי"ג מצות התורה כנ"ל[3].
הסיבה שמעט אור דוחה הרבה מן החושך. כי האור הוא מציאות עצמית מצד עצמו, ואילו החושך כחושך אינו מציאות עצמית, אלא שה' נותן לו כח להראות כמציאות, ולכן הוא מתבטל בפני מציאות האור בדרך ממילא.
ככל הדברים הנ"ל בגשמיות, כך הוא גם ברוחניות. הקדושה הוא בבחינת אור וחיים, ואילו הקליפה היא בבחינת חושך - העדר החיים, וכמו שכתוב "ה' אלקים אמת הוא אלקים חיים" וכן כתוב: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע".
וכל מציאות הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה' - בהגלות ניגלות עליהם אור הקדושה, כדכתיב "כל הגוים כאין נגדו וגו'" וכתיב "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו וגו'" וכתיב "כהמס דונג מפני אש יאבדו וגו'" וכתיב "הרים כדונג נמסו"[4].
יתרון האור היוצא מהחושך[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר התניא[5] מפרש אדמו"ר הזקן כי "תכלית כל הצמצומים הוא כדי לברוא גוף האדם החומרי ולאכפייא לסטרא אחרא ולהיות יתרון האור מן החושך, בהעלות האדם את נפשו האלהית והחיונית ולבושיה וכל כחות הגוף כולן לה' לבדו".
על דרך זה מפרש אדמו"ר המהר"ש את הכתוב והיה במחשך מעשיהם - אלו מעשיהם של הרשעים. ביאור הענין הוא משום שיתרון האור מתוך החשך דוקא, ועל דרך מאמר הזוהר הקדוש - זכאין מריה דתיובתא דמשכין לקוב"ה בחילא יתיר (-אשריהם של בעלי התשובה שנמשכים להקב"ה בכח גדול), כמו מרקחת עושין מדבר מר דוקא מפני שהתרופה למחלה נעשית דווקא דווקא על ידי דבר שהוא מר וחריף בחוזק גדול.
וזהו שכתוב קח שני גדיי עיזים טובים הם שני שעירי יוהכ"פ, "טובים" פירשו במדרש: טוב זה יצר טוב, טוב מאד זה יצה"ר. והוא יצר הרע שאחר הבירור, כי יתרון אור מן החושך דהיינו האור היוצא ומתברר מהחושך.
וזהו המובא: "ואת עורות גדיי עיזים נתן על ידיו ועל חלקת צואריו וירח ריח בגדיו", ואמרו במדרש: אין לך ריח רע יותר משטף גדיי עיזים אלא נכנס עמו ריח ג"כ, ואיך שייך בגדיי עיזים ריח גן עדן? אלא שהוא כשמהפכין ומבררים אותם ואז יתרון האור מן החושך. וזהו ריח בגדיו - ופירשו במדרש ריח בוגדיו, ריח בגדיו הם לבושים דמעשה המצות וריח בוגדיו הם בעלי תשובה דיתרון האור מתוך החשך דוקא. דהיינו שלאחר התשובה יש תענוג אלוקי מהחושך שנתהפך לטוב יותר מהטוב בעצמו[6].
ראה עוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ כתר שם טוב ח"א קצח, ב
- ↑ וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק י"ב
- ↑ :(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק מ"ט
- ↑ תורת שמואל חוקת ע' תרו