|
|
| (17 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{למ}}{{שכתוב|נראה מועתק מויקיפדיה}}הרב '''גרשון שרגא אטינגון - אטינגר'''{{הערה| עוברת לאטינגר בישראל כנראה, ע"פ מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקוה}} ([[1850]] — [[6 באוקטובר]] [[1930]], [[י"ד בתשרי]] [[ה'תרצ"א]]) היה גביר [[חב"ד]]י, מ[[פרנס]]י ו[[מייסד]]י [[פתח תקווה]] החדשה{{הבהרה|מה זה?}}, בעל נכסים ופרדסים רבים וגדולים{{הערה| שם}}, ומייסד בית הכנסת החב"די הראשון ב[[פתח תקווה]]{{מקור}}.
| | הרב '''גרשון שרגא אטינגון''' ([[תר"י]] – [[י"ד תשרי]] [[תרצ"א]]) היה גביר חב"די, מייסד בית הכנסת החב"די "[[בית כנסת צמח צדק (פתח תקוה)|צמח צדק]]" ב[[פתח תקווה]]. |
|
| |
|
| ==ביוגרפיה== | | ==תולדות חיים== |
| נולד ב[[שקלוב]] שב[[רוסיה]] ונמנה עם חסידי [[חב"ד]], ובהגיעו לגיל חתונה נישא לחנה גולדה זהבה בת ר' מרדכי (נפטרה ב[[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]] וקבורה ב"סגולה"). עסק במסחר, היה בעל מנסרת עצים, וזכה להצלחה ועושר. | | נולד ב[[שקלוב]] שב[[רוסיה]]. |
|
| |
|
| כאשר היה כבר בא בימים, משאת נפשו הייתה להגיע ל[[ארץ ישראל]] ולהיקבר בה. בסביבות שנת [[ה'תרס"ט]] ([[1910]]-[[1909]]) עלה לארץ ישראל והתיישב ברחוב גוטמן בפתח תקווה, בסמיכות לשוק המקומי.
| | נמנה על חסידי חב"ד, ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת חנה גולדה בת ר' מרדכי. |
|
| |
|
| ==חוות אטינגון סגולה==
| | שלח ידו במסחר, היה בעל מנסרת עצים וזכה להצלחה רבה בעסקיו והפך לאיש אמיד שתרם רבות מהונו לצדקה. |
| קנה ב[[כ"א באדר]] [[תרע"ד]] שני דונם אדמה מ[[נחמן גדליה ברודר]], עליהם הקים את ביתו וגן. ב-[[1912]] בנה בית גדול מוקף גן גדול שתיכנן גנן מומחה משרונה. בגן גדלו עצי פרי מ[[אנונה]] עד [[פפאיה]].
| |
|
| |
|
| רכש 5 דונם ליד ביתו מאדמת אל-כרמים חור אל-סאברא ונטע עליהם פרדס וכדומה. שארי בשרו של גרשון הם שעזרוהו להקמת חווה בהיותם סוחרי פרוות בינלאומיים. אחד מהם [[מקס איטינגון]], אזרח [[ארצות הברית]], שדודו הוא [[פרופסור]] [[מקס אייטינגון]] (תלמידו וידידו של [[זיגמונד פרויד]]), שלח לו סכום כסף נכבד על מנת שיקים פרדס ומשק חי, בהם יעבדו בו פועלים [[יהודים]] בלבד – לתת פרנסה לחלוצים.
| | בסביבות שנת [[תרס"ט]] עלה לארץ הקודש והתיישב ברחוב גוטמן ב[[פתח תקווה]], בסמיכות לשוק המקומי. |
| הדבר היה נדיר ואינו מהשגרה באותה תקופה כשפרדסני אם המושבות העדיפו פועלים [[ערבים]], אלה היו מיומנים יותר וזולים יותר מהפועלים ה[[יהודים]].
| |
|
| |
|
| "משק אטינגון" היה שם דבר ב[[פתח-תקווה]] הקטנה.
| | ב[[כ"א אדר]] [[תרע"ד]] קנה שני דונם אדמה עליהם הקים את ביתו וגן וזמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב"די בעיר על שטח החצר הסמוך לביתו. |
| אטינגון רכש מאחד מערביי הסביבה מאה דונם קרקע ב[[סגולה (מושב)|סגולה]] החופפת לפתח תקווה, נטע עליהם פרדס [[תפוזים]] ו[[אשכוליות]] וגם [[לימונים]], ו[[אתרוגים]], והקים לולי תרנגולות וברווזים, עם ממטרי מים ותעלות השקיה.
| |
| במשך היום היו באות האורזות ויושבות ישיבה מזרחית ב"בייקה"{{הבהרה}}, ונטולות צפרניים מבררות בזהירות את ההדרים ואורזות אותם בניירות דקיקים מסומנים בכתובת "ג'אפה" וציור של גמל.
| |
| במגדל המים המיתמר בחווה היה בראשו חקוק מצד אחד "פרדס אטינגון תרפ"ט" ובצד השני '''מתתיהו איטינגון תרפ"ז'''-[[1926]] ומצויר מגן דוד, ומתחתיו באותיות קטנות '''מהנדס ספיר''' שנעשה על ידי המהנדס שבנה את המקום [[יוסף זהבי-זלוטויאבק]] ממיסדי [[פתח תקווה]] החדשה ששם החברה היה '''ספיר''', והקבלן שניצר מפתח תקווה.
| |
| כמו כן היה בפרדס מקווה מים נוסף – בריכת נוי מוגבהת עשויה בטון ובטבורה חסידה מבטון שצווארה הארוך מתיז מים. תאומה זהה של החסידה הזו התנוססה בגנו של אטיגון במושבה. כיום נותר מ"פרדס אטינגון" מגדל המים בגובה של בית בן קומתיים, ועליו הכתובת "אטינגון תרפ"ט" ו[[מגן דוד]].
| |
|
| |
|
| זמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב"די בעיר על שטח חצרו הסמוך לביתו, ולאחר פטירתו ב[[י"ד בתשרי]] [[ה'תרצ"א]] הונצח זכרו בלוח זיכרון מיוחד בחזית הבניין.
| | נפטר ב[[י"ד תשרי]] [[תרצ"א]] ונטמן ב[[בית העלמין]] ב[[פתח תקווה]]. הוא הונצח בלוח זכרון מיוחד בחזית הבנין. |
| | |
| נטמן ב[[בית הקברות סגולה]] בפתח תקווה.
| |
|
| |
|
| ==משפחתו== | | ==משפחתו== |
| | | *בנו, אלתר בן ציון - עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תר"פ]] והתיישב בסמיכות להוריו בפתח תקווה, וניהל פרדס |
| גרשון אטינגון הקדים לעלות לישראל, והשאיר את בנו היחיד אלתר בן ציון שנשא בנתיים לאשה את פניה, ואת שלושת נכדותיו ב[[קייב]] שב[[אוקראינה]]. אלתר התגורר עם בני ביתו ב[[רחוב חרשצ'אטיק]], שבזמנו רק לסוחרים יהודים מהגילדה הראשונה הותר לגור בו, והמשיך לנהל את מנסרת העצים של אביו.
| |
| | |
| עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תר"פ]] והתיישב בסמיכות להוריו בפתח תקוה ועזר לאביו במטעי הפרדס. הוא התגורר בחווילה של אביו וניהל את "משק אטינגון". שנים רבות פעל לצידו העובד האחראי [[אבא דויטש]]. אלתר אטינגון נפטר ב[[ירושלים]] בשנת [[1943]] ונקבר ב[[הר הזיתים]]. אחר מותו של גרשון, בגיל צעיר יחסית, ניהל את החווה קרוב משפחתו בשם סולובי שאף התגורר בה זמן מה. הוא מכר את הקרקע, המשק נכחד והפרדס שונה לבתי דירות{{הערה|תקוה וינשטוק, ב"חדשות בן עזר" גילון 860 [[20 ביולי]] [[2013]]}}. | |
| | |
| נכדתו היא הפסנתרנית [[נדיה אטינגון-רייכרט]], נישאה ל[[ישראל רייכרט]], ממניחי היסודות לחקר ה[[חקלאות]] ומחלוצי המחקר ה[[פיטופתולוגיה|פיטופתולוגי]] ב[[ישראל]].
| |
| | |
| ==לקריאה נוספת==
| |
| *ספר [[אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו]]
| |
| | |
| ==הערות שוליים==
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
|
| |
|
| {{מיון רגיל:אטינגון, גרשון שרגא}} | | {{מיון רגיל:אטינגון, גרשון שרגא}} |
| [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] |
| [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] |
| [[קטגוריה:קהילת חב"ד פתח תקווה: אישים]] | | [[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]] |
| | [[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] |
| | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"י]] |
| | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"א]] |
הרב גרשון שרגא אטינגון (תר"י – י"ד תשרי תרצ"א) היה גביר חב"די, מייסד בית הכנסת החב"די "צמח צדק" בפתח תקווה.
נולד בשקלוב שברוסיה.
נמנה על חסידי חב"ד, ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת חנה גולדה בת ר' מרדכי.
שלח ידו במסחר, היה בעל מנסרת עצים וזכה להצלחה רבה בעסקיו והפך לאיש אמיד שתרם רבות מהונו לצדקה.
בסביבות שנת תרס"ט עלה לארץ הקודש והתיישב ברחוב גוטמן בפתח תקווה, בסמיכות לשוק המקומי.
בכ"א אדר תרע"ד קנה שני דונם אדמה עליהם הקים את ביתו וגן וזמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב"די בעיר על שטח החצר הסמוך לביתו.
נפטר בי"ד תשרי תרצ"א ונטמן בבית העלמין בפתח תקווה. הוא הונצח בלוח זכרון מיוחד בחזית הבנין.
- בנו, אלתר בן ציון - עלה ארצה בשנת תר"פ והתיישב בסמיכות להוריו בפתח תקווה, וניהל פרדס