ירחמיאל אלפרוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (86 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ירחמיאל | [[קובץ:Bbbbbbb.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפרוביץ']] | ||
הרב '''ירחמיאל אלפרוביץ'''' ([[ז' באדר]] [[תרפ"ח]] – [[י"ח באדר]] [[תשפ"ג]]) היה מזקני חסידי חב"ד בירושלים, שימש כמחנך ילדי ישראל בעידודו של [[אדמו"ר הריי"צ]], וע"פ הדרכת [[הרבי]] לימד גם בחינוך העצמאי. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב | הרב ירחמיאל אלפרוביץ' נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ביום [[ז' אדר]] [[תרפ"ח]] לאביו החסיד ר' [[חיים משה אלפרוביץ]] ולאמו מרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]]. תחילה למד בישיבת חיי עולם ב[[ירושלים]], ובשנת [[ת"ש]] עבר ל[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים בתל אביב]], בה למד עד שנת [[תש"ט]]. נשא את אשתו מרת פרומה כהן. התגורר ב[[בני ברק]]. | ||
בשנת [[תש"ט]] זכה ר' ירחמיאל לברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בתחום החינוך שתלמידיו יזכו לגדול [[יראת שמים|יראי שמים]] ולמדנים, והיה מוכר כבר באותם שנים כמחנך מוצלח ביותר. בעקבות כך היה מבוקש מאוד בתחום החינוך, ובשנת [[תשי"ג]] פנו אל ר' ירחמיאל הרב [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] מ[[כפר סבא]], ומרכז החינוך העצמאי. הרב זילברשטרום חפץ שר' ירחמיאל יהיה מורה בבית ספר חב"ד ב[[כפר סבא]], ובמרכז החינוך העצמאי חפצו שר' ירחמיאל יכהן כמורה באחד מה[[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] שלהם. | |||
ר' ירחמיאל שאל את [[הרבי שליט"א]] מה לעשות, ומענה הרבי היה שבכל מקום שבו ימצא - יצור סביבה חסידית. והוא הבין מכך שהרבי רוצה שילך ללמד ב[[תלמוד תורה]] של החינוך העצמאי, שם יוכל להפיץ ביתר שאת ב[[תורת החסידות]], וכך אכן עשה. | |||
ר' ירחמיאל הוסיף לתלמידיו הנהגות חסידיות, ונהג לתלות בקביעות בכיתתו תמונות של [[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|מסופר כי המנהל של התלמוד תורה כינה את כיתתו של הרב אלפרוביץ' 'חיידר חב"ד'.}}. בעקבות כך קמה קבוצת הורים שרצה לפטרו מתפקידו כמחנך ב[[תלמוד תורה]], ולאחר שהמנהל לא הסכים לכך דאגו אותם קבוצת הורים להחלפת המנהל הנוכחי במנהל אחר, ובשנת [[תשמ"ט]] הצליחו במזימתם ור' ירחמיאל אכן קיבל מכתב פיטורין. לאחר שקיבל את מכתב הפיטורין ישב ר' ירחמיאל לכתוב [[פ"נ]] לרבי ע"כ שרוצים לפטרו ואף שלח עותק ממכתב הפיטורין. המענה מהרבי היה שהוא ישאר במקום, והרבי איחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו שם. | |||
כעבור זמן פגש ר' ירחמיאל יהודי [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]], אותו חסיד סיפר לר' ירחמיאל שבנו עומד להיות בכיתתו בשנה הבאה, לאחר שר' ירחמיאל אמר לאותו חסיד שפיטרו אותו, הלך אותו חסיד עד למשרדים של החינוך העצמאי ודיבר עמהם, וגרם להם להודיע לר' ירחמיאל שהוא נשאר בתפקידו. | |||
דבר זה חזר על עצמו שוב לאחר שנה בשנת [[תש"נ]] כאשר ההורים הצליחו בשנית להחליף את הנהלת התלמוד תורה, וכל זה במטרה לפטרו. הרב אלפרוביץ' אמר זאת לרבי והרבי חייך ואמר "בהוספה להצלחה". ואכן התברר שאחיו של המנהל החדש היה [[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד]] וכך ניצל הרב אלפרוביץ' שוב פעם ממזימות ההורים. | |||
הרב אלפרוביץ' | הרב אלפרוביץ' המשיך את עבודתו ב[[תלמוד תורה]] בעידודו ובברכתו של [[הרבי]] למשך עוד שנים רבות. | ||
ב[[ב' שבט]] [[תשנ"ו]] נפטרה רעייתו, הוא התחתן בזיווג שני ועבר ל[[ירושלים]]. | |||
נפטר בגיל 95 בשבת י"ח באדר [[תשפ"ג]]. | |||
==משפחתו== | |||
* רעייתו הראשונה, פרומא - נפטרה ב' שבט תשנ"ו. | |||
*בנו, ר' [[שלמה זלמן אלפרוביץ]]', [[כפר חב"ד ב']] | |||
*בנו, ה[[משפיע]] ר' [[עוזר אלפרוביץ']] - [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]] | |||
*בנו, ר' [[יקותיאל אלפרוביץ]]', [[נחלת הר חב"ד]] | |||
*בתו שרה שאשא אלפרוביץ' | |||
*בנו, ר' [[יוסף ליפא אלפרוביץ]]', [[מחנך]] בחיידר תורת אמת, ומתושבי מאה שערים [[ירושלים]] | |||
*בנו, ר' מנחם מענדל אלפרוביץ', [[קראון הייטס]] | |||
*בנו, ר' שמואל אלפרוביץ - משלוחי הרבי בוינה | |||
*חתנו, ר' מנחם שינגרטן - משלוחי הרבי בבואנוס איירס, ארגנטינה | |||
== לקריאה נוספת== | |||
*בית משיח 1352 ע' 63 | |||
* תקופת ילדותו - בית משיח 868 ע' 54-56 | |||
*כפר חב"ד 2001 ע' 44 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=84&article=7398 '''המנהל האמתי''' - סיפור על ר' | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=84&article=7398 '''המנהל האמתי''' - סיפור על ר' ירחמיאל אלפרוביץ' באתר חב"ד בישראל] | ||
*[https://col.org.il/news/144426 תחילת דרכו החינוכית של הרה"ח ר' ירחמיאל אלפרוביץ ע"ה באתר חב"ד און ליין] | |||
*[https://chabad.info/bdh/913132 ירושלים: מאות ליוו למנוחות את הרב ירחמיאל אלפרוביץ' ע"ה {{אינפו}}] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:אלפרוביץ', ירחמיאל}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:52, 16 בספטמבר 2024
הרב ירחמיאל אלפרוביץ' (ז' באדר תרפ"ח – י"ח באדר תשפ"ג) היה מזקני חסידי חב"ד בירושלים, שימש כמחנך ילדי ישראל בעידודו של אדמו"ר הריי"צ, וע"פ הדרכת הרבי לימד גם בחינוך העצמאי.
תולדות חייםעריכה
הרב ירחמיאל אלפרוביץ' נולד במוסקבה שברוסיה ביום ז' אדר תרפ"ח לאביו החסיד ר' חיים משה אלפרוביץ ולאמו מרת דאבע גיטל. בי"ג אייר תרצ"ה עלתה המשפחה לארץ ישראל. תחילה למד בישיבת חיי עולם בירושלים, ובשנת ת"ש עבר לישיבת אחי תמימים בתל אביב, בה למד עד שנת תש"ט. נשא את אשתו מרת פרומה כהן. התגורר בבני ברק.
בשנת תש"ט זכה ר' ירחמיאל לברכתו של אדמו"ר הריי"צ בתחום החינוך שתלמידיו יזכו לגדול יראי שמים ולמדנים, והיה מוכר כבר באותם שנים כמחנך מוצלח ביותר. בעקבות כך היה מבוקש מאוד בתחום החינוך, ובשנת תשי"ג פנו אל ר' ירחמיאל הרב אהרון מרדכי זילברשטרום מכפר סבא, ומרכז החינוך העצמאי. הרב זילברשטרום חפץ שר' ירחמיאל יהיה מורה בבית ספר חב"ד בכפר סבא, ובמרכז החינוך העצמאי חפצו שר' ירחמיאל יכהן כמורה באחד מהתלמודי התורה שלהם.
ר' ירחמיאל שאל את הרבי שליט"א מה לעשות, ומענה הרבי היה שבכל מקום שבו ימצא - יצור סביבה חסידית. והוא הבין מכך שהרבי רוצה שילך ללמד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי, שם יוכל להפיץ ביתר שאת בתורת החסידות, וכך אכן עשה.
ר' ירחמיאל הוסיף לתלמידיו הנהגות חסידיות, ונהג לתלות בקביעות בכיתתו תמונות של אדמו"רי חב"ד[1]. בעקבות כך קמה קבוצת הורים שרצה לפטרו מתפקידו כמחנך בתלמוד תורה, ולאחר שהמנהל לא הסכים לכך דאגו אותם קבוצת הורים להחלפת המנהל הנוכחי במנהל אחר, ובשנת תשמ"ט הצליחו במזימתם ור' ירחמיאל אכן קיבל מכתב פיטורין. לאחר שקיבל את מכתב הפיטורין ישב ר' ירחמיאל לכתוב פ"נ לרבי ע"כ שרוצים לפטרו ואף שלח עותק ממכתב הפיטורין. המענה מהרבי היה שהוא ישאר במקום, והרבי איחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו שם.
כעבור זמן פגש ר' ירחמיאל יהודי חסיד ויז'ניץ, אותו חסיד סיפר לר' ירחמיאל שבנו עומד להיות בכיתתו בשנה הבאה, לאחר שר' ירחמיאל אמר לאותו חסיד שפיטרו אותו, הלך אותו חסיד עד למשרדים של החינוך העצמאי ודיבר עמהם, וגרם להם להודיע לר' ירחמיאל שהוא נשאר בתפקידו.
דבר זה חזר על עצמו שוב לאחר שנה בשנת תש"נ כאשר ההורים הצליחו בשנית להחליף את הנהלת התלמוד תורה, וכל זה במטרה לפטרו. הרב אלפרוביץ' אמר זאת לרבי והרבי חייך ואמר "בהוספה להצלחה". ואכן התברר שאחיו של המנהל החדש היה חסיד חב"ד וכך ניצל הרב אלפרוביץ' שוב פעם ממזימות ההורים.
הרב אלפרוביץ' המשיך את עבודתו בתלמוד תורה בעידודו ובברכתו של הרבי למשך עוד שנים רבות.
בב' שבט תשנ"ו נפטרה רעייתו, הוא התחתן בזיווג שני ועבר לירושלים.
נפטר בגיל 95 בשבת י"ח באדר תשפ"ג.
משפחתועריכה
- רעייתו הראשונה, פרומא - נפטרה ב' שבט תשנ"ו.
- בנו, ר' שלמה זלמן אלפרוביץ', כפר חב"ד ב'
- בנו, המשפיע ר' עוזר אלפרוביץ' - משפיע בכפר חב"ד
- בנו, ר' יקותיאל אלפרוביץ', נחלת הר חב"ד
- בתו שרה שאשא אלפרוביץ'
- בנו, ר' יוסף ליפא אלפרוביץ', מחנך בחיידר תורת אמת, ומתושבי מאה שערים ירושלים
- בנו, ר' מנחם מענדל אלפרוביץ', קראון הייטס
- בנו, ר' שמואל אלפרוביץ - משלוחי הרבי בוינה
- חתנו, ר' מנחם שינגרטן - משלוחי הרבי בבואנוס איירס, ארגנטינה
לקריאה נוספתעריכה
- בית משיח 1352 ע' 63
- תקופת ילדותו - בית משיח 868 ע' 54-56
- כפר חב"ד 2001 ע' 44
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ מסופר כי המנהל של התלמוד תורה כינה את כיתתו של הרב אלפרוביץ' 'חיידר חב"ד'.