יהודה אריה ליב: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יהודה אריה ליב''' ברבי יחיאל מיכל, מכונה בשם '''המוכיח מפולנאה''' היה מגיד מישרים בקהילת פולנאה, מראשוני החסידים תלמידי ה[[בעש"ט]]. | הרב '''יהודה אריה ליב''' ברבי יחיאל מיכל, מכונה בשם '''המוכיח מפולנאה''' היה מגיד מישרים בקהילת פולנאה, מראשוני החסידים תלמידי ה[[בעש"ט]]. | ||
הרב המוכיח היה איש מ[[חסידי קיטוב]] קודם התקרבותו לבעש"ט. | |||
לפי אחת הגירסאות הוא קירב את בעל התולדות רבי [[יעקב יוסף כ"ץ]] שהיה רב העיר פולנאה, ויחדיו היוו גרעין חשוב בזריעת תורת החסידות. | בספר [[שבחי הבעש"ט]] מובא דרך התקרובתו להבעש"ט במופתים נפלאים כיצד גירש שדים ומזיקים שאיימו להזיק להמוכיח{{הערה|ראה שבחי הבעש"ט סיפור קכ"ה. וראה גירסא שונה ע"פ שבחי הבעש"ט באידיש במהדורת רובינשטיין עמ' 355 ותרגומו בעמ' 363.}} וריבוי סיפורים עליו, ומהם שהיה צדיק נפלא{{הערה|ראה שבחי הבעש"ט מהדורת רובינשטיין ד, ג. שהיה בכוחו ליקח הכתבים שסגר בעש"ט באבן.}} ושומע הכרוזים בשמים{{הערה| ראה שבחי הבעש"ט מהדורת רובינשטיין ח, ג.}}. | ||
לפי אחת הגירסאות הוא קירב את בעל התולדות רבי [[יעקב יוסף כ"ץ]] שהיה רב העיר פולנאה{{הערה|ראה שבחי הבעש"ט מהדורת רובינשטיין ח, ג; הערה מס' 14.}}, ויחדיו היוו גרעין חשוב בזריעת תורת החסידות. | |||
היה מסבב בערים ובעיירות, ומעל בימות בתי הכנסיות ובתי המדרש היה מטיף דברי מוסר ותוכחה, בסגנונם המיוחד של המוכיחים ובלשונם השנונה. דבריו היו מיוסדים על תורת החסידות, כלליה ועיקריה. בדרך זו נטע את הזרעים לעתיד להפצת משנת הבעש"ט. | היה מסבב בערים ובעיירות, ומעל בימות בתי הכנסיות ובתי המדרש היה מטיף דברי מוסר ותוכחה, בסגנונם המיוחד של המוכיחים ובלשונם השנונה. דבריו היו מיוסדים על תורת החסידות, כלליה ועיקריה. בדרך זו נטע את הזרעים לעתיד להפצת משנת הבעש"ט. | ||
היה בעל-תפילה ומוכיח, אולם השפעתו הייתה עצומה ובני העיר אהבוהו והעריצוהו. | היה בעל-תפילה ומוכיח, אולם השפעתו הייתה עצומה ובני העיר אהבוהו והעריצוהו. | ||
חלק מדרשותיו-תוכחותיו, בצורה מקוטעת ובלתי שלמה, נדפסו בספרו "קול אריה" (קאריץ תקנ"ח). | חלק מדרשותיו-תוכחותיו, בצורה מקוטעת ובלתי שלמה, נדפסו בספרו "קול אריה" (קאריץ תקנ"ח). | ||
לאחר ראש השנה תק"ז תיכנן לעלות לארץ הקודש, והבעש"ט מסר בידו אגרת לגיסו רבי [[גרשון מקיטוב]], אגרת זו היא הגרסא הראשונה של [[אגרת הגאולה]], האגרת לא הגיע ליעדה. | |||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
המוכיח נפטר בפולנאה, ביום [[כ"א טבת]] [[תק"ל]]. | המוכיח נפטר בפולנאה, ביום [[כ"א טבת]] [[תק"ל]]. | ||
בספר "אור הגנוז"{{הערה| | בספר "אור הגנוז"{{הערה|עמ' סד.}} לרבי משה מ[[ברדיצ'ב]], מובא: "סיפר רבי משה מסלאוויטא זי"ע בזו הלשון: נאמן אדם להעיד בגדלו מה שראה בקטנו, כשהייתי קטן כבן ז' או ח' קרא אותי אבי רבי פנחס מקאריץ זי"ע לחוץ והראה לי עמודא דנורא ואני ראיתי ואמר לי אבי שנפטר רבי אריה לייב המוכיח מפולנאה, ותזכור שהיה איש בזה העולם שעמד עמודא דנורא אחר פטירתו, עכ"ל". | ||
על מצבתו חרות: | על מצבתו חרות: | ||
גרסה אחרונה מ־18:17, 31 באוגוסט 2023
הרב יהודה אריה ליב ברבי יחיאל מיכל, מכונה בשם המוכיח מפולנאה היה מגיד מישרים בקהילת פולנאה, מראשוני החסידים תלמידי הבעש"ט.
הרב המוכיח היה איש מחסידי קיטוב קודם התקרבותו לבעש"ט.
בספר שבחי הבעש"ט מובא דרך התקרובתו להבעש"ט במופתים נפלאים כיצד גירש שדים ומזיקים שאיימו להזיק להמוכיח[1] וריבוי סיפורים עליו, ומהם שהיה צדיק נפלא[2] ושומע הכרוזים בשמים[3].
לפי אחת הגירסאות הוא קירב את בעל התולדות רבי יעקב יוסף כ"ץ שהיה רב העיר פולנאה[4], ויחדיו היוו גרעין חשוב בזריעת תורת החסידות.
היה מסבב בערים ובעיירות, ומעל בימות בתי הכנסיות ובתי המדרש היה מטיף דברי מוסר ותוכחה, בסגנונם המיוחד של המוכיחים ובלשונם השנונה. דבריו היו מיוסדים על תורת החסידות, כלליה ועיקריה. בדרך זו נטע את הזרעים לעתיד להפצת משנת הבעש"ט.
היה בעל-תפילה ומוכיח, אולם השפעתו הייתה עצומה ובני העיר אהבוהו והעריצוהו.
חלק מדרשותיו-תוכחותיו, בצורה מקוטעת ובלתי שלמה, נדפסו בספרו "קול אריה" (קאריץ תקנ"ח).
לאחר ראש השנה תק"ז תיכנן לעלות לארץ הקודש, והבעש"ט מסר בידו אגרת לגיסו רבי גרשון מקיטוב, אגרת זו היא הגרסא הראשונה של אגרת הגאולה, האגרת לא הגיע ליעדה.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
המוכיח נפטר בפולנאה, ביום כ"א טבת תק"ל.
בספר "אור הגנוז"[5] לרבי משה מברדיצ'ב, מובא: "סיפר רבי משה מסלאוויטא זי"ע בזו הלשון: נאמן אדם להעיד בגדלו מה שראה בקטנו, כשהייתי קטן כבן ז' או ח' קרא אותי אבי רבי פנחס מקאריץ זי"ע לחוץ והראה לי עמודא דנורא ואני ראיתי ואמר לי אבי שנפטר רבי אריה לייב המוכיח מפולנאה, ותזכור שהיה איש בזה העולם שעמד עמודא דנורא אחר פטירתו, עכ"ל".
על מצבתו חרות: פ"נ איש קדוש צדיק וישר מורה צדק לעמו ה"ה הרב המפורסם הגדול התורני והרבני המופלא ומופלג בתורה וחסידות מורה ורבי ומוכיח מוה"ר יהודה ליב בהר"ר יחיאל מיכל נפטר ביום כ"א טבת בשנת תק"ל לפ"ק.
הערות שוליים
- ↑ ראה שבחי הבעש"ט סיפור קכ"ה. וראה גירסא שונה ע"פ שבחי הבעש"ט באידיש במהדורת רובינשטיין עמ' 355 ותרגומו בעמ' 363.
- ↑ ראה שבחי הבעש"ט מהדורת רובינשטיין ד, ג. שהיה בכוחו ליקח הכתבים שסגר בעש"ט באבן.
- ↑ ראה שבחי הבעש"ט מהדורת רובינשטיין ח, ג.
- ↑ ראה שבחי הבעש"ט מהדורת רובינשטיין ח, ג; הערה מס' 14.
- ↑ עמ' סד.