שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז'): הבדלים בין גרסאות בדף
ג'ואי טריביאני (שיחה | תרומות) |
|||
| (14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן''' ( | הרב '''חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן''' (מכונה לעיתים בשם 'ר' זלמן ועליזשער' ולרוב בשם '''ר' זלמן לאדז'שער''' או '''רש"ז שניאורסאהן''', ובבית רבותינו נשיאנו כינוהו בשם '''זש'אמע'''; ? - [[י"ב בתמוז]] [[ת"ש]]) היה נצר למשפחת [[בית רבי]], ומחשובי חסידי חב"ד בדור האחרון שלפני [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בן הרב [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור]], אשר היה חתנו של אדמו"ר [[הצמח צדק]], ובנו של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], ומצד אמו היה בן הרבנית מרת גולדה שניאורסון בת של הרב החסיד ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. | |||
הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב | |||
בילדותו התחנך ר' זלמן בליובאוויטש יחד עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון מיוחד, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ"ך ובעין יעקב. | |||
זכה להיות אצל הרבי [[מהר"ש]] בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם | זכה להיות אצל הרבי [[מהר"ש]] בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם תלמיד חכם וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו. | ||
בחודש כסלו תרנ"ט נשא לאשה את בתו של הגביר אלכסנדר דיסקין. חתונתו נערכה בליאזנא ומסדר הקידושין היה [[אדמו"ר מהורש"ב]]. בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ"ק אמו"ר מוהרש"ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין. | |||
נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש"ב, יחד עם הרב [[מענדל חן]] והרב הקדוש המקובל [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. | |||
הי' | הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו"ר בעל [[חיים אלעזר שפירא|המנחת אלעזר]] ממונקאטש, אאדמו"ר מקומרנא, האדמו"ר מרזאדאל, שהתפעלו ממנו מאוד. | ||
חשובי חסידי חב"ד | חשובי חסידי חב"ד, ר' [[איצ'ע דער מתמיד]] ור' חאצע פייגין דברו עליו בהערכה גדולה. המשפיע המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], היה תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה. | ||
כתב הרבה כתבי חסידות, אך חלק גדול מהם שרף. היה בקיא עצום, וכל דבר שאמר או כתב היה מביא מראה מקומות מדוייקים. | |||
נפטר ב[[י"ב תמוז]] [[ת"ש]] בגטו לודז'. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* "סיפורי התוועדויות" מאת תלמידו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], עמוד 438 ואילך. | * "סיפורי התוועדויות" מאת תלמידו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], עמוד 438 ואילך. | ||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת"ש]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:19, 19 בנובמבר 2021
הרב חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן (מכונה לעיתים בשם 'ר' זלמן ועליזשער' ולרוב בשם ר' זלמן לאדז'שער או רש"ז שניאורסאהן, ובבית רבותינו נשיאנו כינוהו בשם זש'אמע; ? - י"ב בתמוז ת"ש) היה נצר למשפחת בית רבי, ומחשובי חסידי חב"ד בדור האחרון שלפני מלחמת העולם השנייה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בן הרב שניאור, אשר היה חתנו של אדמו"ר הצמח צדק, ובנו של הרב מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי), ומצד אמו היה בן הרבנית מרת גולדה שניאורסון בת של הרב החסיד ר' ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).
בילדותו התחנך ר' זלמן בליובאוויטש יחד עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון מיוחד, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ"ך ובעין יעקב.
זכה להיות אצל הרבי מהר"ש בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם תלמיד חכם וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו.
בחודש כסלו תרנ"ט נשא לאשה את בתו של הגביר אלכסנדר דיסקין. חתונתו נערכה בליאזנא ומסדר הקידושין היה אדמו"ר מהורש"ב. בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ"ק אמו"ר מוהרש"ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין.
נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש"ב, יחד עם הרב מענדל חן והרב הקדוש המקובל לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.
הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו"ר בעל המנחת אלעזר ממונקאטש, אאדמו"ר מקומרנא, האדמו"ר מרזאדאל, שהתפעלו ממנו מאוד.
חשובי חסידי חב"ד, ר' איצ'ע דער מתמיד ור' חאצע פייגין דברו עליו בהערכה גדולה. המשפיע המקובל הרב מנחם זאב גרינגלס, היה תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה.
כתב הרבה כתבי חסידות, אך חלק גדול מהם שרף. היה בקיא עצום, וכל דבר שאמר או כתב היה מביא מראה מקומות מדוייקים.
נפטר בי"ב תמוז ת"ש בגטו לודז'.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "סיפורי התוועדויות" מאת תלמידו הרב מנחם זאב גרינגלס, עמוד 438 ואילך.