תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (24 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ישיבת 'תומכי | [[קובץ:תומכי תמימים כותאיס.jpg|ממוזער|חזית ישיבת תומכי תמימים בכותאיס, גרוזיה]] | ||
'''ישיבת תומכי תמימי כותאיס''' פעלה בכותאיס שב[[גרוזיה]] בתקופת הרדיפות של ה[[ק.ג.ב.]] אחרי יהודים שומרי תורה ומצוות בין השנים [[תרע"ו]]-[[תרצ"ג]], ונסגרה לאחר שהתגלתה על ידם. היא נפתחה שוב בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] בין השנים [[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[תש"ה]], והוקמה שוב בשנת [[תשס"ה]] על ידי הרב [[אברהם מיכאלשווילי]]. | |||
==תולדות הישיבה== | |||
===תחת אימת המשטרה החשאית=== | |||
בשנת [[תרע"ו]] שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל לוויטין]] לגרוזיה על מנת לייסד שם ישיבה. | |||
הישיבה בכותאיס עשתה חיל, וכעבור שלוש שנים כבר נעשתה לישיבה מרכזית לערי גרוזיה. | |||
בשלהי חורף [[תרצ"א]], אז נסגרה [[תומכי תמימים וויטבסק|הישיבה הגדולה שבוויטבסק]] עברו עיקרי הישיבות החב"דיות - שעד אז היו מהן שנדדו ממקום למקום - להתקיים בערי גרוזיה. אט אט התאספו תלמידים רבים ללמוד בישיבה שבכותאיס. מובא בספר "זכרונותי", כי רבי [[חיים מבריסק]] כה התפעל מהשינוי האדיר שחוללה החסידות במדינת גרוזיה, עד כי הוא חפץ לשלוח "אדם כמוהו בתורה ויראת-שמים" כדי להשתתף במהפך האדיר. לצערנו, תוכניתו לא יצאה לפועל במלואה. | |||
ה[[משגיח]] בישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]] והמנהל והמורה ל[[דא"ח]] היה הרב [[שניאור זלמן לוויטין]]. לצידו בלטו גם הנהגת הרבנים הליטאים במדינה: האחד - הרב אברהם הלוי חוולס (חוולסהאן), מבחיר תלמידיו של רבי אלחנן ספקטור, בעיר הבירה טביליסי והגליל, והשני - הרב הענקין בעיר טצחינוואלי והגלילות. מדינת גרוזיה הייתה בין הבודדות בעולם כולו, אם לא היחידה, שהתקיימו יחסי אהבה, אחווה ורעות שלימה ואמיתית בין החסידים בין אלו שנמנו על גדולי הרבנים הליטאיים. בנוסף, הייתה חטיבת רבנים שלישית, והיא מחכמי גרוזיה שעלו ללמוד בישיבות שבירושלים, על מנת לחזור ולהביא מאורה וחידושיה האחרונים. | |||
בערב חג הפסח [[תרצ"ג]] נאסרו חברי הנהלת הישיבה וגם הרבה מהתלמידים, והנותרים נאלצו לברוח במהירות מן המקום. | |||
===בתקופת השואה=== | |||
בסביבות חג הפסח [[תרח"צ]] נפתחה שוב הישיבה בכותאיס והיא המשיכה להתקיים בה עד שלהי שנת [[תש"ה]]. | |||
בין מנהלי הישיבה היו הרב [[יוסף גולדברג]], הרב [[משה מרוזוב]] והרב [[שלום מענדל קלמנסון]]. | |||
כמו כן נוסדו מחלקות מישיבת תומכי-תמימים בערים: סוחום, סינאקי, קולאש, זוגדיד, פאטי, באטום, סוראם, טיפליס. | |||
בשלהי שנת [[תש"ה]] נפתחה דרך הנסיעה מגרוזיה ל[[בוכרה]] ואז עברו אחרוני התלמידים ללמוד בישיבה המרכזית - [[תומכי תמימים סמרקנד]]. | |||
==הישיבה כיום== | |||
בשנים האחרונות שבה והוקמה בחזרה ישיבה בעיר, המיועדת לבחורים צעירים, בגילאי 19-25 בראשות הרב אברהם מיכאלשווילי. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilshanski-Rosenblat%20-%20Tammuz%2012%2C%205770.pdf '''מהו יהודי'''] - יומן שנכתב על ידי הרב [[רפאל וילשנסקי]] בתקופת לימודיו בישיבה בכותאיס בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]{{PDF}} עמוד 98 ואילך | |||
{{תבנית:תומכי תמימים}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|כ]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|כ]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|כ]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:50, 9 ביוני 2022
ישיבת תומכי תמימי כותאיס פעלה בכותאיס שבגרוזיה בתקופת הרדיפות של הק.ג.ב. אחרי יהודים שומרי תורה ומצוות בין השנים תרע"ו-תרצ"ג, ונסגרה לאחר שהתגלתה על ידם. היא נפתחה שוב בתקופת מלחמת העולם השנייה בין השנים תרח"צ-תש"ה, והוקמה שוב בשנת תשס"ה על ידי הרב אברהם מיכאלשווילי.
תולדות הישיבהעריכה
תחת אימת המשטרה החשאיתעריכה
בשנת תרע"ו שלח אדמו"ר הרש"ב את הרב שמואל לוויטין לגרוזיה על מנת לייסד שם ישיבה.
הישיבה בכותאיס עשתה חיל, וכעבור שלוש שנים כבר נעשתה לישיבה מרכזית לערי גרוזיה.
בשלהי חורף תרצ"א, אז נסגרה הישיבה הגדולה שבוויטבסק עברו עיקרי הישיבות החב"דיות - שעד אז היו מהן שנדדו ממקום למקום - להתקיים בערי גרוזיה. אט אט התאספו תלמידים רבים ללמוד בישיבה שבכותאיס. מובא בספר "זכרונותי", כי רבי חיים מבריסק כה התפעל מהשינוי האדיר שחוללה החסידות במדינת גרוזיה, עד כי הוא חפץ לשלוח "אדם כמוהו בתורה ויראת-שמים" כדי להשתתף במהפך האדיר. לצערנו, תוכניתו לא יצאה לפועל במלואה.
המשגיח בישיבה היה הרב מיכאל ליפסקר והמנהל והמורה לדא"ח היה הרב שניאור זלמן לוויטין. לצידו בלטו גם הנהגת הרבנים הליטאים במדינה: האחד - הרב אברהם הלוי חוולס (חוולסהאן), מבחיר תלמידיו של רבי אלחנן ספקטור, בעיר הבירה טביליסי והגליל, והשני - הרב הענקין בעיר טצחינוואלי והגלילות. מדינת גרוזיה הייתה בין הבודדות בעולם כולו, אם לא היחידה, שהתקיימו יחסי אהבה, אחווה ורעות שלימה ואמיתית בין החסידים בין אלו שנמנו על גדולי הרבנים הליטאיים. בנוסף, הייתה חטיבת רבנים שלישית, והיא מחכמי גרוזיה שעלו ללמוד בישיבות שבירושלים, על מנת לחזור ולהביא מאורה וחידושיה האחרונים.
בערב חג הפסח תרצ"ג נאסרו חברי הנהלת הישיבה וגם הרבה מהתלמידים, והנותרים נאלצו לברוח במהירות מן המקום.
בתקופת השואהעריכה
בסביבות חג הפסח תרח"צ נפתחה שוב הישיבה בכותאיס והיא המשיכה להתקיים בה עד שלהי שנת תש"ה.
בין מנהלי הישיבה היו הרב יוסף גולדברג, הרב משה מרוזוב והרב שלום מענדל קלמנסון.
כמו כן נוסדו מחלקות מישיבת תומכי-תמימים בערים: סוחום, סינאקי, קולאש, זוגדיד, פאטי, באטום, סוראם, טיפליס.
בשלהי שנת תש"ה נפתחה דרך הנסיעה מגרוזיה לבוכרה ואז עברו אחרוני התלמידים ללמוד בישיבה המרכזית - תומכי תמימים סמרקנד.
הישיבה כיוםעריכה
בשנים האחרונות שבה והוקמה בחזרה ישיבה בעיר, המיועדת לבחורים צעירים, בגילאי 19-25 בראשות הרב אברהם מיכאלשווילי.
לקריאה נוספתעריכה
- מהו יהודי - יומן שנכתב על ידי הרב רפאל וילשנסקי בתקופת לימודיו בישיבה בכותאיס בזמן מלחמת העולם השנייה
עמוד 98 ואילך
