דרך הלימוד בליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספתי מאיפה לקח העורך את מה שהוא כתב) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | |||
דרכי הלימוד כוללים דרכים רבים. ניתן לחלקם לשני סוגים כללים: עיון - בהעמקה, וגירסא - לימוד מהיר יותר מתוך מטרה לרכוש ידיעות בתורה. בליובאוויטש הושם דגש על הלימוד בעיון. | |||
== גודל הנחיצות וההכרח בלימוד העיוני == | == גודל הנחיצות וההכרח בלימוד העיוני == | ||
הרבי מגדיר את החיוב ללמוד תורה כחיוב תמידי גם בכוחות הנפש הכולל ניצול מקסימלי של כל כוחות הנפש של הלומד, בלימוד עיוני מופעלים כוחות פנימיים כדוגמת כח ההסברה, כח ההעמקה וכח ההמצאה (כוחות אלו מקבילים ל[[חב"ד]] שבנפש) בשונה מלימוד למיגרס המפעיל רק כוחות חיצוניים של מחשבה וריכוז במינון מועט ודיבור{{הערה|שיחת חג השבועות תשט"ז.}}. | |||
== לימוד הנגלה בליובאוויטש == | == לימוד הנגלה בליובאוויטש == | ||
הלימוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש התנהל תחת פיקוחם והכוונתם של | |||
מספר ראשי ישיבות ומשגיחים (מביניהם ניתן למנות את [[שמואל ניסנוביץ|ר' שמואל ניסנוביץ]]), הם השגיחו שהתלמידים ילמדו כראוי. בהשגחתם שללו לימוד שטחי מוטעה ופלפולי שקר. | |||
== דרך לימוד הנגלה בליובאוויטש == | == דרך לימוד הנגלה בליובאוויטש == | ||
ה[[שולחן ערוך רבינו|שולחן ערוך של רבינו]] - [[אדה"ז|כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע]] - עם הקונטרס אחרון שעליו וספרי [[שאלות ותשובות צמח צדק]] נותנים לנו מחזה בהיר מדרך הלימוד הישרה והנרצית. הגאון מסאכאטשאוו - בעהמ"ח ס' אגלי טל ושו"ת אבני נזר - הביע פעם למקורביו אשר דרך ושיטה בלימוד לקח לו משו"ע הרב ומהקונטרס אחרון שעליו. | ה[[שולחן ערוך רבינו|שולחן ערוך של רבינו]] - [[אדה"ז|כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע]] - עם הקונטרס אחרון שעליו וספרי [[שאלות ותשובות צמח צדק]] נותנים לנו מחזה בהיר מדרך הלימוד הישרה והנרצית. [[אברהם בורנשטיין|הגאון מסאכאטשאוו]] - בעהמ"ח ס' אגלי טל ושו"ת אבני נזר - הביע פעם למקורביו אשר דרך ושיטה בלימוד לקח לו משו"ע הרב ומהקונטרס אחרון שעליו. | ||
[[ | [[אדמו"ר הרש"ב]] כתב בשנת תרס"ד את הקונטרס "עץ חיים", ושם ביאר את סדר הלימוד הנרצה בגפ"ת ופוסקים, לכל אלה החפצים להגיע לאמיתתה של תורה. סדר הלימוד שכותב שם בקצרה: ההרחקה מלימוד המוטעה ופלפול בלתי יסודי, המסירה ונתינה בהבנת שקלא וטריא דסוגיות הש"ס ודברי רש"י ותוספות וטעמיהם וסברותיהם של כל אחד באופן בהיר, לברר כל סוגיא או הלכה בכל פרטיה על ידי ההעמקה בדברי הראשונים וגדולי האחרונים לברר וללבן כל מימרא וסברא במאזני השכל הבריא במתינות גדולה ושיקול הדעת גמורה עד שיהי' כל הסוגיא בש"ס או הלכה בפוסקים ברורה לפניו בכל פרטיה ונקלט במוחו בהנחה טובה. | ||
וזה איזה קטעים מלשונו בקונטרס "[[קונטרס עץ החיים|עץ החיים]]": | וזה איזה קטעים מלשונו בקונטרס "[[קונטרס עץ החיים|עץ החיים]]": | ||
"...העיקר הוא לעיין בכל דבר, וכל מימרא וכל סברא פרטית לא יחשוב אשר הבנתה השיטחיות זהו כולה, כי אם יש בה עומק ועומק לעומק". | "...העיקר הוא לעיין בכל דבר, וכל מימרא וכל סברא פרטית לא יחשוב אשר הבנתה השיטחיות זהו כולה, כי אם יש בה עומק ועומק לעומק". | ||
"...ודרוש יגיעה גדולה יגיעת נפש ויגיעת בשר ושכל ישר והתקשרות טובה ועל כולם שירצה את האמת | "...ודרוש יגיעה גדולה יגיעת נפש ויגיעת בשר ושכל ישר והתקשרות טובה ועל כולם שירצה את האמת דווקא". | ||
"כשיגמור כל הסוגיא ותהי' ברורה ומסודרת אצלו יעמיק דעתו בכללות נושא הסוגיא ויברר וילבן הדבר בעיון שכלו ויראה אם כל הפרטים מתאימים המה, כי כל פרט נעשה ליבון לחבירו...". | "כשיגמור כל הסוגיא ותהי' ברורה ומסודרת אצלו יעמיק דעתו בכללות נושא הסוגיא ויברר וילבן הדבר בעיון שכלו ויראה אם כל הפרטים מתאימים המה, כי כל פרט נעשה ליבון לחבירו...". | ||
"וידקדק הרבה מאד בפירש"י ז"ל, וכמו שכתוב השל"ה במס' שבועות שלו, כי בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרות ענינים מופלאים וכו' עכ"ל, אבל בשכל ישר ועיון טוב על פי האמת וכן צריך להיות בלימוד הטוב בדברי תוספות...". | "וידקדק הרבה מאד בפירש"י ז"ל, וכמו שכתוב השל"ה במס' שבועות שלו, כי בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרות ענינים מופלאים וכו' עכ"ל, אבל בשכל ישר ועיון טוב על פי האמת וכן צריך להיות בלימוד הטוב בדברי תוספות...". | ||
...והפלפול של אמת יכול להיות | ...והפלפול של אמת יכול להיות דווקא כשיודעים תחילה פשט ההלכה לאמיתתה באופן מסודר ובדברים ברורים וכו', ואחר כך מי שחננו ה' בשכל טוב ודעת רחבה יכול לפלפל בהענין כו' שאז יהי' הפלפול אמיתי ויהי' גם כן מסודר לבוא לידי הלכה, היינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא".{{הערה|קובץ חידושי תורה תש"ד דף 6 במבוא לרב שמואל זלמנוב.}}. | ||
דרך לימוד זה ניתן לראות בספר "[[שערי יהודה]]" מאת [[יהודה עבער|הגאון ר' יהודה עבער]] שלמד בליובאוויטש ובספרת תלמידו [[מרדכי מענטליק|הגאון ר' מרדכי מענטליק]] בספרו "אמרי מרדכי" על מסכת בבא בתרא. | דרך לימוד זה ניתן לראות בספר "[[שערי יהודה]]" מאת [[יהודה עבער|הגאון ר' יהודה עבער]] שלמד בליובאוויטש ובספרת תלמידו [[מרדכי מענטליק|הגאון ר' מרדכי מענטליק]] בספרו "אמרי מרדכי" על מסכת בבא בתרא. | ||
==ראו גם== | |||
*[[שיטת הלימוד של הרבי]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד|*]] | |||
[[קטגוריה:לימוד התורה]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:01, 10 בספטמבר 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
דרכי הלימוד כוללים דרכים רבים. ניתן לחלקם לשני סוגים כללים: עיון - בהעמקה, וגירסא - לימוד מהיר יותר מתוך מטרה לרכוש ידיעות בתורה. בליובאוויטש הושם דגש על הלימוד בעיון.
גודל הנחיצות וההכרח בלימוד העיוני[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מגדיר את החיוב ללמוד תורה כחיוב תמידי גם בכוחות הנפש הכולל ניצול מקסימלי של כל כוחות הנפש של הלומד, בלימוד עיוני מופעלים כוחות פנימיים כדוגמת כח ההסברה, כח ההעמקה וכח ההמצאה (כוחות אלו מקבילים לחב"ד שבנפש) בשונה מלימוד למיגרס המפעיל רק כוחות חיצוניים של מחשבה וריכוז במינון מועט ודיבור[1].
לימוד הנגלה בליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
הלימוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש התנהל תחת פיקוחם והכוונתם של מספר ראשי ישיבות ומשגיחים (מביניהם ניתן למנות את ר' שמואל ניסנוביץ), הם השגיחו שהתלמידים ילמדו כראוי. בהשגחתם שללו לימוד שטחי מוטעה ופלפולי שקר.
דרך לימוד הנגלה בליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
השולחן ערוך של רבינו - כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע - עם הקונטרס אחרון שעליו וספרי שאלות ותשובות צמח צדק נותנים לנו מחזה בהיר מדרך הלימוד הישרה והנרצית. הגאון מסאכאטשאוו - בעהמ"ח ס' אגלי טל ושו"ת אבני נזר - הביע פעם למקורביו אשר דרך ושיטה בלימוד לקח לו משו"ע הרב ומהקונטרס אחרון שעליו.
אדמו"ר הרש"ב כתב בשנת תרס"ד את הקונטרס "עץ חיים", ושם ביאר את סדר הלימוד הנרצה בגפ"ת ופוסקים, לכל אלה החפצים להגיע לאמיתתה של תורה. סדר הלימוד שכותב שם בקצרה: ההרחקה מלימוד המוטעה ופלפול בלתי יסודי, המסירה ונתינה בהבנת שקלא וטריא דסוגיות הש"ס ודברי רש"י ותוספות וטעמיהם וסברותיהם של כל אחד באופן בהיר, לברר כל סוגיא או הלכה בכל פרטיה על ידי ההעמקה בדברי הראשונים וגדולי האחרונים לברר וללבן כל מימרא וסברא במאזני השכל הבריא במתינות גדולה ושיקול הדעת גמורה עד שיהי' כל הסוגיא בש"ס או הלכה בפוסקים ברורה לפניו בכל פרטיה ונקלט במוחו בהנחה טובה.
וזה איזה קטעים מלשונו בקונטרס "עץ החיים": "...העיקר הוא לעיין בכל דבר, וכל מימרא וכל סברא פרטית לא יחשוב אשר הבנתה השיטחיות זהו כולה, כי אם יש בה עומק ועומק לעומק". "...ודרוש יגיעה גדולה יגיעת נפש ויגיעת בשר ושכל ישר והתקשרות טובה ועל כולם שירצה את האמת דווקא". "כשיגמור כל הסוגיא ותהי' ברורה ומסודרת אצלו יעמיק דעתו בכללות נושא הסוגיא ויברר וילבן הדבר בעיון שכלו ויראה אם כל הפרטים מתאימים המה, כי כל פרט נעשה ליבון לחבירו...". "וידקדק הרבה מאד בפירש"י ז"ל, וכמו שכתוב השל"ה במס' שבועות שלו, כי בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרות ענינים מופלאים וכו' עכ"ל, אבל בשכל ישר ועיון טוב על פי האמת וכן צריך להיות בלימוד הטוב בדברי תוספות...". ...והפלפול של אמת יכול להיות דווקא כשיודעים תחילה פשט ההלכה לאמיתתה באופן מסודר ובדברים ברורים וכו', ואחר כך מי שחננו ה' בשכל טוב ודעת רחבה יכול לפלפל בהענין כו' שאז יהי' הפלפול אמיתי ויהי' גם כן מסודר לבוא לידי הלכה, היינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא".[2].
דרך לימוד זה ניתן לראות בספר "שערי יהודה" מאת הגאון ר' יהודה עבער שלמד בליובאוויטש ובספרת תלמידו הגאון ר' מרדכי מענטליק בספרו "אמרי מרדכי" על מסכת בבא בתרא.