זאב וולף קיצס: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''זאב וולף קִיצֶס''' (נכתב ב[[אידיש]] '''קיצעס''') היה מתלמידי הבעל שם טוב, בן לוויתו ומהאישים הבולטים ב[[תנועת החסידות]]. הוא נקרא כך על שם אמו קיצס | רבי '''זאב וולף קִיצֶס''' (נכתב ב[[אידיש]] '''קיצעס''') היה מתלמידי [[הבעל שם טוב]], בן לוויתו ומהאישים הבולטים ב[[תנועת החסידות]]. הוא נקרא כך על שם אמו קיצס{{הערה|במכתב נ"ד של הגניזה החרסונית הוא חותם עצמו בשם "זאב וולף בן קיצס".}}. יש אומרים כי שם אמו היה "קיצע", ועל שמה נקרא - "קיצע'ס"{{הערה|כך נראה יותר, וכך הוא חותם את עצמו במכתב צד - "זאב וואלף בן קיצע.}}. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
ר' וולף היה רבה של [[קהילה|קהילת]] [[טולצ'ין]], ומאוחר יותר עבר ל[[מז'יבוז']] - שם עמד יחד עם רבי דוד | ר' וולף היה רבה של [[קהילה|קהילת]] [[טולצ'ין]], ומאוחר יותר עבר ל[[מז'יבוז']] - שם עמד יחד עם רבי [[דוד פורקעס]] בראשות חבורת ה[[חסידים]] שקדמו לבעל שם טוב{{מקור}}. הגעת הבעש"ט למז'יבוז' עוררה בתחילה את התנגדותם של ראשי החסידים, אולם בשלב מאוחר יותר הם קיבלו על עצמם את הנהגתו של הבעש"ט{{הערה|[[שבחי הבעש"ט]], אות ק"כ.}}. | ||
הי' בן לוויה לבעל שם טוב וכאשר הגיע הבעש"ט להתגורר ב[[מזיבוז]] בשנת ה'ת"ק הגיע עמו ר' וולף. | הי' בן לוויה לבעל שם טוב וכאשר הגיע הבעש"ט להתגורר ב[[מזיבוז]] בשנת ה'ת"ק הגיע עמו ר' וולף. | ||
ר' וולף ייצג כמה פעמים את הבעש"ט בפולמוסים מול ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] לחסידות. הבעש"ט אמר עליו: "אין ביני לבינך אלא כחוט השערה, אבל החוט הזה לא תוכל לעברו לעולם".{{הערה|הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], '''[[כתר שם טוב]] | ר' וולף ייצג כמה פעמים את הבעש"ט בפולמוסים מול ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] לחסידות. הבעש"ט אמר עליו: "אין ביני לבינך אלא כחוט השערה, אבל החוט הזה לא תוכל לעברו לעולם".{{הערה|הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], '''[[כתר שם טוב]] השלם''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשס"ד]], עמ' 483.}} | ||
ר' זאב וולף ניסה [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] ל[[ארץ ישראל]], אך מסיבות שונות חזר בו. הוא נפטר בי"ב חשוון | ר' זאב וולף ניסה [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] ל[[ארץ ישראל]], אך מסיבות שונות חזר בו. הוא נפטר בי"ב חשוון, ונקבר באוהל הבעש"ט אשר ב[[מז'יבוז']].ובעיתון כפר חב"ד מספר 693 מרשימות ר' יוחנן גורדון בשם הרז"ח ( לא פורש שמו) מסופר שרצה לנסוע לא"י והבעש"ט בקשו להתעכב עד אחר שבת והוא ישלם את ההוצאות כולל המקווה ר' זאב וולף הלך למקווה עם הבעש"ט והבעש"ט אמר לו לטבול לפניו וכשיצא אמר שהחליט לא לסוע לא"י כי ראה מחזה במקווה שעלה לארץ ישראל ובא למקום המקדש ושם נודע לו שארון הקודש במעז'בוז' וע"כ לא עלה לבסוף . | ||
==חומרותיו== | ==חומרותיו== | ||
רבי יצחק מיכלוביץ מראדויל כתב עליו שהיה מפורסם מאוד בצדקותו ובדקדוקיו בקיום המצוות, עד ש"היה טובל אפילו מחט"{{הערה|רבי יצחק מיכלוביץ, '''אור יצחק''', [[ירושלים]] תשכ"א, פר' עקב, ע' קפח.}}, מסופר שרבי זאב החמיר על עצמו שלא לאכול [[בשר]] שלא הוכשר בנוכחותו, אפילו כאשר רבו [[הבעל שם טוב]] אכל | רבי יצחק מיכלוביץ מראדויל כתב עליו שהיה מפורסם מאוד בצדקותו ובדקדוקיו בקיום המצוות, עד ש"היה טובל אפילו מחט"{{הערה|רבי יצחק מיכלוביץ, '''אור יצחק''', [[ירושלים]] תשכ"א, פר' עקב, ע' קפח.}}, מסופר שרבי זאב החמיר על עצמו שלא לאכול בשר[[בשר בהמה|בשר]] שלא הוכשר בנוכחותו, אפילו כאשר רבו [[הבעל שם טוב]] אכל מבשר זה{{הערה|1= [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&hilite=4a88360e-9b68-4384-8e4b-f5f5f5bce776&st=%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A3+%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%A1 מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, אוצר החסידים 1981, עמוד 531].}}. | ||
מסופר עוד כי לא היה אוכל | מסופר עוד כי לא היה אוכל מבשר הבעל שם טוב, מכיון שהמליחה לא הוטבה בעיניו.{{הערה|1= ראה הנסמן בספר [[מגדל עז]] (כפ"ח, תש"מ) ע' שעה הערה 34.}} | ||
[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [[ | [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [[מאה שערים]] ע' 78. מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים ע' תקלא ואילך.}} מסביר כי [[המגיד ממזריטש]] העיד על [[הבעל שם טוב]] שאם היה בימי ה[[תנאים]], היה פלאי ומהמיוחדים שבתנאים, כי "רוב תנאים בבריאה"{{הערה|1= ראה גם הנסמן שם ע' שסז-שסח.}} כי משנה ביצירה{{הערה|1= תקו"ז בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פרשת ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.}} והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, מבריאה. ואילו נשמתו של הבעל שם טוב הייתה מ[[עולם האצילות]], כמו המיוחדים שבתנאים. | ||
זהו ההסבר. לפי שורש נשמתו הגבוהה של הבעל שם טוב, היה יכול לאכול גם בדרגה זו של כשרות, כי לפי דרגתו לא היה חושש מיניקת החיצונים, ולא צריך היה לגדר חמור כל כך כמו מי שבדרגה נמוכה יותר. אך רבי וולף קיצס, לפי דרגתו הנמוכה יותר, צריך היה להחמיר עוד. | זהו ההסבר. לפי שורש נשמתו הגבוהה של הבעל שם טוב, היה יכול לאכול גם בדרגה זו של כשרות, כי לפי דרגתו לא היה חושש מיניקת החיצונים, ולא צריך היה לגדר חמור כל כך כמו מי שבדרגה נמוכה יותר. אך רבי וולף קיצס, לפי דרגתו הנמוכה יותר, צריך היה להחמיר עוד. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קיצס, זאב וולף}} | |||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
[[קטגוריה:אישים במז'יבוז']] | |||
גרסה אחרונה מ־02:52, 16 בספטמבר 2024
רבי זאב וולף קִיצֶס (נכתב באידיש קיצעס) היה מתלמידי הבעל שם טוב, בן לוויתו ומהאישים הבולטים בתנועת החסידות. הוא נקרא כך על שם אמו קיצס[1]. יש אומרים כי שם אמו היה "קיצע", ועל שמה נקרא - "קיצע'ס"[2].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' וולף היה רבה של קהילת טולצ'ין, ומאוחר יותר עבר למז'יבוז' - שם עמד יחד עם רבי דוד פורקעס בראשות חבורת החסידים שקדמו לבעל שם טוב[דרוש מקור]. הגעת הבעש"ט למז'יבוז' עוררה בתחילה את התנגדותם של ראשי החסידים, אולם בשלב מאוחר יותר הם קיבלו על עצמם את הנהגתו של הבעש"ט[3].
הי' בן לוויה לבעל שם טוב וכאשר הגיע הבעש"ט להתגורר במזיבוז בשנת ה'ת"ק הגיע עמו ר' וולף.
ר' וולף ייצג כמה פעמים את הבעש"ט בפולמוסים מול המתנגדים לחסידות. הבעש"ט אמר עליו: "אין ביני לבינך אלא כחוט השערה, אבל החוט הזה לא תוכל לעברו לעולם".[4]
ר' זאב וולף ניסה לעלות לארץ ישראל, אך מסיבות שונות חזר בו. הוא נפטר בי"ב חשוון, ונקבר באוהל הבעש"ט אשר במז'יבוז'.ובעיתון כפר חב"ד מספר 693 מרשימות ר' יוחנן גורדון בשם הרז"ח ( לא פורש שמו) מסופר שרצה לנסוע לא"י והבעש"ט בקשו להתעכב עד אחר שבת והוא ישלם את ההוצאות כולל המקווה ר' זאב וולף הלך למקווה עם הבעש"ט והבעש"ט אמר לו לטבול לפניו וכשיצא אמר שהחליט לא לסוע לא"י כי ראה מחזה במקווה שעלה לארץ ישראל ובא למקום המקדש ושם נודע לו שארון הקודש במעז'בוז' וע"כ לא עלה לבסוף .
חומרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יצחק מיכלוביץ מראדויל כתב עליו שהיה מפורסם מאוד בצדקותו ובדקדוקיו בקיום המצוות, עד ש"היה טובל אפילו מחט"[5], מסופר שרבי זאב החמיר על עצמו שלא לאכול בשרבשר שלא הוכשר בנוכחותו, אפילו כאשר רבו הבעל שם טוב אכל מבשר זה[6].
מסופר עוד כי לא היה אוכל מבשר הבעל שם טוב, מכיון שהמליחה לא הוטבה בעיניו.[7]
אדמו"ר הזקן[8] מסביר כי המגיד ממזריטש העיד על הבעל שם טוב שאם היה בימי התנאים, היה פלאי ומהמיוחדים שבתנאים, כי "רוב תנאים בבריאה"[9] כי משנה ביצירה[10] והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, מבריאה. ואילו נשמתו של הבעל שם טוב הייתה מעולם האצילות, כמו המיוחדים שבתנאים.
זהו ההסבר. לפי שורש נשמתו הגבוהה של הבעל שם טוב, היה יכול לאכול גם בדרגה זו של כשרות, כי לפי דרגתו לא היה חושש מיניקת החיצונים, ולא צריך היה לגדר חמור כל כך כמו מי שבדרגה נמוכה יותר. אך רבי וולף קיצס, לפי דרגתו הנמוכה יותר, צריך היה להחמיר עוד.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
קריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "עיר מבצר" תולדות העיר מזיבוז ורבניה.
- "קול מהיכל" תולדות הרה"ק ר' וואלף קיצס.
הערות שוליים
- ↑ במכתב נ"ד של הגניזה החרסונית הוא חותם עצמו בשם "זאב וולף בן קיצס".
- ↑ כך נראה יותר, וכך הוא חותם את עצמו במכתב צד - "זאב וואלף בן קיצע.
- ↑ שבחי הבעש"ט, אות ק"כ.
- ↑ הרב יעקב עמנואל שוחט, כתר שם טוב השלם, הוצאת קה"ת, תשס"ד, עמ' 483.
- ↑ רבי יצחק מיכלוביץ, אור יצחק, ירושלים תשכ"א, פר' עקב, ע' קפח.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, אוצר החסידים 1981, עמוד 531.
- ↑ ראה הנסמן בספר מגדל עז (כפ"ח, תש"מ) ע' שעה הערה 34.
- ↑ מאה שערים ע' 78. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תקלא ואילך.
- ↑ ראה גם הנסמן שם ע' שסז-שסח.
- ↑ תקו"ז בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פרשת ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.